טריו באשדוד. בחיים תמיד יש מקום להפתעות.



 
ראשית,

מצא חן בעיני שלקחת על עצמך לצלם ולעלות! תמונות מגניבות לגמרי.
לא זוכר שאי פעם התלוותה תמונה לאחת מסקירותיך...
מאידך - אתה בין היחידים (יש פה אחד או שניים נוספים) שמסוגלים במלל לא ארוך במיוחד להוביל את דמיוני למראות שעינך ראו ולטעמים... כך שאני אפילו לא מחפש "תמונה".
כמו תמיד, גם פה... סיפור קצר יחסית והזנקת אותי לשלם בהבלחה אחת.

אני קצת פחות קשור למאכלי גבינות, אבל זו נראית לי פנינה סודית שכדאי להכיר.
לאחרונה אני חושב על זה רבות, אולי בעקבות כמה סיבובי אוכל אישיים שעשיתי לאחרונה... שיש לו מעט מקומות, אם בארץ ובחול (אף יותר לדעתי) שיש בהם אוכל מדהים!
אם רק תעז להכנס פנימה.. בקיצור פרדוקס תוך הקנקן... מפליא.

תודה על עוד סקירה משגעת.
 
תודה רבה על הפרגון. התבלין הכי חשוב בכל

ארוחה.

גם אני, אם להשתמש בביטוי שלך, לא אוהב לבזבז נדל"ן על מנה גדולה שאין בה בשר או דג או לפחות איזה לובסטר קטן לעת מצוא. אבל כאן ממש לא הצטערתי.

מה זה אוכל מדהים? לא יודע. בטוח שלא מעט אנשים יאכלו את המטעמים של הטבחית של טריו וימשכו בכתפיים. לי היה ברור, למה היה לי מדהים - כי אני מכיר את מנעד האיכות בתחום. אכלתי מידי הנשים המדהימות אותן הזכרתי בדיווח ואצל חברים גיאורגים אחרים, אכלתי ברב המסעדות הרלוונטיות בארץ וגם בגיאורגיה עצמה לא צמתי. אז כשאתה רואה משהו שחורג מהמנעד המוכר - זה כיף גדול. והכיף הגדול בא במפורש בגלל ההיכרות המוקדמת עם המנעד הזה. כמו ששמעת המון ביצועים של הסוויטות של באך לצ'לו - קאזאלס, יו-יו-מה, מאיסקי, דה פרה - ואז, פתאום (נגיד), אתה שומע בפעם הראשונה את רוסטרופוביץ'... תסכים שהתדהמה תהיה הרבה יותר גדולה מאשר אם היית שומע את היצירה בפעם הראשונה בביצועו... [טוב, סתם הגיגים סביב נושא שמעסיק אותי כבר זמן מה - עד כמה חשוב או לא חשוב לפתח מומיות כדי להפיק הנאה מירבית בתחום נתון].
 
ללא ספק

פיתוח מיומנות ואנינות טעם בעיסוק\תחביב\נישה מסויימת, גורמת להפקת הנאה מירבית מדברים טובים באמת.
היכולת לנתח לעצמך טעם, זה משהו שאותי מעסיק מאז שאני זוכר את עצמי, אם זה באוכל, במוסיקה כמובן, בצילום, באומנות ככלל, באנשים וכן הלאה.
זו גם חרב פיפיות בעייתית מאד מכיוון שסף הרגש נהיה כל כך גבוה שיש אנשים שפשוט מאבדים את האחיזה בקרקע ומפסיקים להנות מדברים פשוטים למשל, כמו מנת פלאפל, דג מטוגן במסעדת פועלים,
או מרק שעועית במעיין הבירה.
אז יש להזהר בעניין
.

לגבי הסוויטות של באך, נסה את:
Jean-Guihen Queyras
 
ת'אמת - היתה לי התלבטות רגעית אם צריך "להסגיר

את הפנינה הזאת... אגב הדיון שהיה פע לאחרונה א-פרופו עזורה: מחפשי האותנטיות הורסים את האותנטיות... אבל אל"ף - כמה אנשים כבר יקראו את הדיווח כאן ומתוכם - כמה ירוצו להציף את המקום בהמוניהם? ובי"ת - אם לא תהיה הזרמה של ביקוש למנות המיוחדות - בעלי המסעדה עוד עלולים, חו"ח, להוריד אותן מהתפריט...

אשריכם, האשדודים!
 
לגב' המבשלת במקום

ולבנה היה עסק שמוכר את מה שאכלת בצורת דוכן גדול בקניון באשדוד לפני כ10 שנים.
היא מוכרת גם באופן פרטי ואני קונה ממנה גם הביתה כשיש לי ארועים או שבה לי משהו מושחת...
היא הסוד השמור הכי ידוע בעיר במיוחד בקרב העדה המקסימה הזאת שהבשלניות של פעם הולכות ופוחתות מאיתנו.
אפרורפו לובייני,זה אותו הבצק של החצ'פורי רק מטוגן.
בפעם הבאה ממליצה להזמין את הקרטופלייני, אותו הדבר כמו ח'צפורי רק ממולא בתפו"א ,כמו שרק הגרוזינים יודעים להכין...
 

prizman

New member
כל תחליף לגבינה מבורך,

חוץ מטופו


אוהב אוכל גיאורגי והדיווח, במיוחד ה 2/3 האחרונים מעורר תיאבון.
 
מעניין מה שאת אומרת לגבי הבצק.

לי הם נטעמו שונים לגמרי - אבל אולי אם מרדדים עד לעובי של נייר אריזה ומטגנים, זה מה שיוצא... אשאל את חברתי.

ותודה על ההמלצה, אנסה בהקדם, אי"ה.
 
ככה ראיתי בבית של חברה מעדה

אני מופתעת כי לא ציינת או שלא אכלת,סלט לא בא עם זה?
איך אפשר לאכול חצ'פורי או לובייני בלי סלט "פרות" גרוזיני? (שלט ירקות טרי טרי חתוך גס מאוד בתוספת פלפל חריף ירוק ופטרוזיליה)
 
הסלט לא בא עם זה - וגם לא ביקשתי.

מכיר את הסלט (או ליתר דיוק, אוסף הירקות הטריים והירק), נותן לו הרבה כבוד - אבל גם ככה פשעתי כנגד עקרונותיי הקרניבוריים באוכלי את המנות הצמחוניות, לא רציתי להוסיף חטא על פשע
 

יויו13

New member
אני חייב להודות שסוג האוכל הזה תמיד היה

נראה לי כבד מדי לקיבתי העדינה
ואיך שהוא עם הכתיבה הניפלאה שלך ניהיה לי חשק ללכת על זה.
תודה רבה.
 

מיתר44

New member
הרדאר שלך ווהדוח המודיעיני המשכנע

חשפו עבורי את טריו שיהיה היעד הקרוב.
האם המסעדה פתוחה בצהריים?
 
למעלה