תוהה מדוע את מרגישה רע-
אם בעצם היית טובה במה שעשית לפני הפגיעה ואת עדין טובה במה שאת עושה אומר שהפגיעה לא הייתה משמעותית? ואם הפגיעה כביכול לא פגעה בתיפקוד שלך אז אומר שלא נפגעת (באופן משמעותי)? ואולי זה מקור הפיצול, עליו את כותבת כל כך הרבה (?). מדוע את לא מרשה לעצמך לעשות פאוס- בין מה שהיית לפני למה שאת עכשיו? לא כולן מפסיקות לתפקד (פיזית, מנטאלית, חברתית, אכילה...) ויש כאלה שעושות פאוסה לחיים ומפסיקות לחיות. לא זה נכון ולא זה נכון, זה מתאים לאחת ולאחרת לא. תוהה אם את מרגישה שאסור לך לחוש את הפגיעה כי את בעצם מתפקדת כמו כולם ואף יותר טוב מהרבה אחרות? את יודעת, לא הרבה כותבות בהמשכים, בהודעות שונות, ויוצרות קו רצף לוגי ומשמעותי בין הודעה להודעה. את עושה חיבור לדמות שלך (חיפשתי ניסוח אחר ולא מצאתי ורואה בנשימה אחת את אמנון לוי) למרות הפערים, שנדמה כי קיימים וזאת לאור, ההודעות השונות הנכתבות ברצפי זמן שונים. את אדם מלא, מצד אחד את כותבת בהמון כאב את העבר, את הפגיעה ומה היא מחוללת בפנים ומנגד, את כותבת, באופן מלא לוגיקה ורציונליציה את ההבנה כי קיים פיצול ושינוי בין עבר-פגיעה-הווה... ניכר כי את מרשה/לא מרשה לעצמך להרגיש/לא להרגיש, חייבת לדבר/לא לדבר את הפגיעה, לחוש/לא לחוש אותה ואת אינך יכולה למצוא לזה מקום בתוך העשייה הענפה שלך אז את יוצרת מעגל נצחי שוב ושוב ושוב ושוב (רוצה/לא רוצה-מרשה/לא מרשה-מאמינה/לא מאמינה וכו'...) זה שלא מאפשר לך לנוח אפילו לרגע כדי לעשות עבודה סיזיפית (מול עצמך/העולם הסובב אוך/בטיפול) כדי לעבד ואולי אף גם טיפה לאבד (בעיקר את השליטה) של ועל הדברים. הצורך הזה להיות ילדה טובה מתחבר לצורך שלך להיות סטודנטית מצטיינת, מרצה מעולה שעושה הכול לפני הזמן... ותוהה (כן שוב תוהה) אם הצורך הזה להיות טובה יכול להחזיר (בחשיבה לא מודעת) את הזמן לאחור ובתקווה, של ילדות ותמימות, לשנות את הרגע בו הכול השתנה ולעצור את הפגיעה? את עושה זאת כול כך יפה בירידה במשקל והרצון לחזור אחורה (מבחינת המשקל) לגילאים צעירים, הרבה יותר, כי שם יש נאיביות גדולה וחיבוק דוב של אמא/אבא ששומרים ומגנים ולאט לאט ההגנה הזו מתרופפת? אולי את בעצם כועסת על ההתבגרות כי הפסקת להיות נאיבית ולא הצלחת לבקש עזרה? כי בגילאים קטניםיותר יכולים לראות את המצוקה? את חייבת לרצות ולא לרצות באותה נשימה- כי זו הדרך לשמור עליך מהצפה. בעצם רוצה/לא רוצה היא צעד אחר צעד (צעדים קטנים) באותו מסע חייך!!! בתקווה שאני מובנת (?).
