טרטיף של מולייר

ihtiyar7

New member
טרטיף של מולייר

התחלתי לקרוא זה לצד זה שני תרגומים, האחד של יהושע סובול (הוצ' אור-עם, 1985) והשני של אלי ביז'אווי (הוצ' לוקוס, 2016). מהתמונה החמישית ואילך המשכתי רק עם זה של ביז'אווי. התרגום שלו שומר על חריזה כמו במקור, אבל משבץ ניבים ודימויים עכשוויים השומרים על רעננות הטקסט. למרות היותו כפוף לחריזה, הוא קולח יותר מזה של סובול, לטעמי.
העלילה בקווים כלליים היא על טרטיף, שרלטן דתי המשתלט ומשעבד ומעוור את נפשותיהן של אישה ובנה אורגון. הנוכל-בשם-אלוהים משתכן בביתם, זולל וסובא, עוגב על אשתו של אורגון ומתעתד לשאת את בִּתוֹ. בנוסף, הוא גורם שהבית והרכוש של המשפחה ירשמו על שמו.
לכאורה המחזה הוא על טרטיף המתחזה, אבל למעשה הוא על העיוורון המשתלט על אנשים בעקבות מניפולציות של אנשי דת צבועים ומתחסדים. נכתב במאה ה-17 ועדיין כל כך אקטואלי.
אהבתי את דמותה ופועלה של המשרתת דוֹרִין, הראשונה לקרוא ולהבין את תעתועיו של טרטיף והשתעבדותו של אורגון ל"צדיק". היא זו הרוקמת את חוטי העלילה שיוליכו להתפכחות והתפקחות. דורין היא המקבילה של מולייר ל-סלסטינה במחזה של רוחאס, או דספינה באופרה "כך עושות כולן".
קליל, מרענן, אקטואלי ומעורר מחשבה. ממליץ.
 

KallaGLP

New member
זוכרת כמה התענגתי על המחזאים הצרפתים, ובעיקר מולייר ובומרשה

בגיל ההתבגרות. קראתי ברוסית, היו תרגומים מעולים.
 

ihtiyar7

New member
בומרשה

למיטב ידיעתי תורגמו לעברית רק נישואי פיגארו והספר מסביליה. חבל, כי בשני המחזות הללו מסתתרת ביקורת מעמדית וחברתית נוקבת.
 

siv30

New member
קראתי לא מזמן

את התרגום בהוצאת לוקוס.
&nbsp
העיוורון של האב הטריף אותי למזלו הוא ומשפחתו ניצלו מהחמדנות אבל אסור לשכוח שבתקופה שבה הוא נכתב, אכן לאנשי דת היתה השפעה רחבה לטוב ולרע ובל נשכח את השיטות המתוחכמות של הממסד הכנסייתי להתעשרות כמו מכירת כתבי מחילה.
 

ihtiyar7

New member


טרטיף נכתב כ-150 שנה אחרי עלייתו של מרטין לותר והרפורמציה, שנלחמו באינדולגנציות (כתבי המחילה) וכל מיני טריקים בהם השתמשה הכנסיה הקתולית.
השתמשתי ב-
כי אני מכיר אנשי-דת בימינו המתירים נדרים, כותבים קמיעות, מגרשים רוחות, מלהטטים בגימטריות וכד' ומתעשרים מכך תוך כדי ניצול חולשותיהם של בריות מסויימות...
 
למעלה