טרגדיה!

גל205

New member
טרגדיה!

אני נשואה 7 שנים, התחתנו אחרי סיפור אהבה סוחף (כנראה רק מצידי)
בקשר היו הרבה בגידות והרבה פרידות. לפני שלוש שנים היה ניתוק משמעותי בעקבות
שרשרת של בגידות קשות והקשר כמעט הסתיים. הוא התחנן לתת הזדמנות שנייה, נתתי.
עברנו ייעוץ זוגי מוצלח, התקרבנו, הקפדנו, הרינו, ילדנו תינוקת מקסימה ואז שוב, בסמוך ללידה התגלתה
שרשרת בגידות חדשה , עוד 4 במקביל, משך כל השנה של הניסיון שלנו להתקרב.

החלטתי שאני עוזבת ונפרדנו לתקופה הקרובה לשנה. הילדה בזמנו בת שנה וחצי סבלה נורא נפשית
בסוף, בגלל הילדה החלטנו שנתן הזדמנות נוספת. הגענו להסכמות למיניהם כי מדובר בהזדמנות אחרונה בגלל הילדה.
אבל שנינו נשתדל הפעם לתת לזה להצליח. אני אנסה לשכוח מהעבר והוא יהיה יותר כן, וינסה לעבוד מאוד קשה על עצמו.
עכשיו כשאני כותבת לא מבינה איך באמת חזרץי לזה.
מכל מקום חזרנו, הפעם בלי טיפול זוגי, הקשר זורם ביום יום, תקלות פה ושם אבל זורמים. הוא משתדל להיות נחמד
ואני גם.
פעם אהבתי אותו בטירוף. היום מבחינתי אין שום רגש, לא מכבדת את האדם שמולי, את הבחירות שלו ואת דרך
החיים שלו. מבחינתו הוא מאוד מרוכז בעצמו, בעבודתו, בחייו, לא מתאמץ במיוחד להתקרב אליי אבל עושה את המוטל
עליו, לא פחות (שלא יהיו לי טענות) ולא יותר (מה שמעיד שאין לו כל רגש).

אין בינינו יחסי מין, הוא יוזם חיבוק או נשיקה פעם בארבעה חודשים ואני מוצאת את עצמי מתחמקת. אני כל הזמן תוהה איפה
היו השפתיים שלו יום קודם ולא מצליחה להתגבר. הוא בחור נאה וסקסי .. אבל
מרגישה סלידה מעצמי בכלל על הבחירות שלי ועל היותי שם.

הילדה מרוצה, היא פורחת, היא כל הזמן יוזמת פעילות עם שנינו. מבקשת כי שנינו נעשה ביחד דברים בשיבלה.
היא מאוד מקרבת בינינו כי היא חייכנית וחמודה.. ולפעמים נדמה שהחיוך שלה ושמחת החיים שווה כל סוג של הקרבה.
אבל כנראה היא מודעת לשסע .. גם בגיל כזה קטן.

אנחנו שומרים על הכבוד אחד של השנייה, אבל בפנים ריק לי.
בעקבות טעות טרגית של סקס חד פעמי (איתו כמובן) נכנסי בטעות להיריון. לאחר התלבטות,
החלטתי לשמור את ההיריון. הוא מבחינתו מאוד התרגש. לפעמים תומך ואכפתי ולפעמים שוקע שוב
באיגואיזם שלו, לתקופות קצרות.

למרות הכל , לא הרגשתי צורך במשהו יותר טוב , או יותר מהנה ואני גם מנסה להתרכז בדברים אחרים.

בחודש האחרון אני מרגישה שוב את אותן הרגשות שהיו לי לפני הגילויים הקודמים על הבגידה שלו. הוא משדר סימנים
שאני כבר רגילה אליהם ומודעת להם המעידות בפירוש כי כנראה הוא חזר (אם בכלל הפסיק) לבגידות שלו. קוצר הרוח שלו,
שפתאום עולה בכל דבר קטן ,העבודה המאוחרת, הוא מאחר לכל אירוע שקובעים כל פעם בתירוץ עלוב, סיסמה לאייפון, שהיום הוא גן עדן וירטואלי שאינו
מחייב מחשב ליצירת קשרים. אני מרגישה אותו מנהל שיחות און ליין בשעה 12:00 בלילה שאני כבר עייפה ומנסה להרדם.
כמובן תמיד אפשר להסתיר את זה בטענה כי הוא מתמכר למשחק כזה או אחר.

הבגידות הן בדרך כלל לא עם מישהי אחת אלה עם כמה. הוא שומר על קשרים טלפוניים שנים עם כמה נשים
במקביל (בדרך כלל שהוא מכיר דרך הנט) והוא שוכב עם כולן במקביל. האופי של הבגידות מעידות על
העדר התעניינות רגשית.. לפי טענותיו בעבר. זה צרכים שונים שנועדו לספק לו תמיכה רגשית ואישור
שהוא שווה משהו.

ההיריון מכביד בטירוף ובא לי לברוח. אני מחכה שכל זה יגמר לבד. מאחלת שאולי הוא יתאהב במישהי
אחרת ויברח. זה יפתור אותי מפירוק הקשר.. תחושת ריקנות אדירה ואני מחכה.. לא יודעת למה. אין לי כוח לשנות כלום.
זה מתיש וכובל אותי.

איך יוצאים מחורים שחורים כאלה?
למה הוא נשאר? לא ברור לי למה הוא חוזק, משתדל, מחזק, ובוכה כל פעם מחדש וברגע שאנחנו חוזרים
הוא מייד חוזר למקום ההוא. אני מרגישה שאני טיפוס כזה שמעודד בגידה. שממש לא שווה להתאמץ בשבילו
שאין אפשרות לאהוב אותו. לפעמים אני אפילו מרגישה שהבגידות שלו מהנות יותר רק אם אני נמצאת בתמונה.
 

chenby

New member
כבר עזבת פעם אחת

והסתדרת.. סימן שאת יכולה להסתדר שוב.
את צריכה פשוט לקבל החלטה ולעמוד מאחוריה.
 
זאת לא טרגדיה

אלה החיים שלך, שאת ארגנת לעצמך.

משהו בקבלת ההחלטות שלך, משלב הבחירה דווקא בו ועד ההחלטה להשאיר הריון שמכביד בטרוף, דרך השאלה שלא שאלת את עצמך - למה אני נשארת? (שימי לב, השאלה למה הוא נשאר היא ממש לא רלוונטית כי זה שלו, לא שלך. מעבר לזה שהתשובה ממש ברורה - למה שלא יישאר?) אז משהו בקבלת החלטות שלך, הוא זה שהוביל אותך למקום הזה. ואולי גם הדרמה (לא טרגדיה) שהחיים איתו סיפקו לך (ועדיין) ואיזשהו רווח שהיה לך ממנה.

זה לא הוא. הוא חי את חייו כפי שמתחשק לו וכמו שהוא רוצה ועושה לו טוב. זאת את שלא חיה את חייך שלך, אלא את החיים על פי בעלך.

כל עוד זה היה נסבל ואף יצר עניין, נשארת בשקט. עכשיו כנראה שמשהו הופך להיות בלתי נסבל. הגעת לשלב הכתוביות של סוף הסרט (?).
 

כל יום

New member
לא ברורה לי דרך קבלת ההחלטות שלך

את חיה עם איש ללא רגש לא מצידך ולא מצידו, את מכנה את יחסי המין החד פעמיים "טרגדיה".

את חשה כי הוא בוגד סדרתי עד כדי התמכרות. ומה את? מוותרת על הכל? על הרגש, על המין?

כל העובדות הכל מעיד על כך שאת חייבת לעזוב.

גם לך מגיעים חיים ואינך חייבת להקריב את כל חייך למען ילדייך ולהישאר במקום שאין בו כלום.

אבל ההחלטה שלך. קראי את מילותייך ושאלי את עצמך מה היית מייעצת למישהי אחרת אם הייתה כותבת את אותן המילים
 
את יודעת, יש סידרה כזאת -

נקראת "כולם אוהבים את ריימונד", קומדיה לכאורה - לכאורה כי כל סיטואציה בנפרד היא, האמת, די טרגית ומה שנותן לסדרה את האפיל הקומי שלה היא העובדה שהטרגדיות האלה נערמות זו ע"ג זו כל פרק בנפרד, עונה אחרי עונה, כבר לא מעט שנים.

אותו הדבר אצלכם - מרוב טרגדיות נהייתה קומדיה - אי אפשר שלא לצחוק
.
 

תמבר

New member
אולי תבקשי ממנו לעזוב את הבית

הוא זה שבוגד והוא זה שלא מכבד הסכמים, וכבר אין תקווה לנישואים האלה אחרי שלוש פעמים של נסיונות.

ככה תשארי בסביבה שלך ולא תצטרכי לזוז לשום מקום.

לדעתי את חיה בתודעה כוזבת שזה טוב לילדים שלך שאתם חיים ביחד ובגלל זה את נשארת. אני לא מצליחה להבין למה את עדיין מצפה למשהו מהגבר הזה. יש גברים אחרים שכיף לחיות איתם, חברים טובים, חמים, איכפתים והסקס טוב. לא חבל?
 

looking 4the

New member
הכל עניין של החלטה

אז נכון , לא קל להתגרש, לחלק רכוש, לגדל שני ילדים לבד...זה לא קל.
אבל זה אפשרי.
והאמת , נראה לי שהגיע הזמן שתעשי מעשה , שתחליטי לחיות את החיים.

זה שאתה נושם זה לא אומר שאתה חי ....

קחי את עצמך מהמקום הרע כל כך הזה שאת נמצאת בו ותעשי שינוי.
הכל בידיים שלך.
 

talila16

New member
אל תשליכי הכל על הילדה שלכם,

עיזבי את הילדה שלך בשקט וגם את האושר שלה.
את מלמדת אותה שעור נורא לחיים, ככה היית רוצה שהיא תחיה את חיה?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
את משתמשת בילדה כדי להצדיק חיים עקומים

אלו החיים שבחרת לעצמך.

את תולה אותם בצרכי הילדה, ואני אומר לך: לא רק שהתאוריה שלך לגבי צרכי הילדה לא נכונה, אלא שאני גם לא מאמין לך שאת כנה בקטע הזה. את משתמשת בסיפור הילדה כדי להצדיק את עצמך ואת בחירותייך העקומות.

רוטצה לחיות עקום? את מזוכיסטית שמרגישה שמגיע לה עונש ונהנית מזה? זו זכותך! תעשי את זה כל החיים, אם זה מה שמתאים לך. אבל אל תשתמשי בילדה כדי להצדיק את זה.
 

seelinewoman

New member
את מענישה את עצמך על הבחירה שלך לחזור

אבל בעצם גם בתך והתינוק החדש נענשים.
תסלחי לעצמך על שלא היה לך כוח לוותר על הניסיון
לזכות באהבתו בפעם הראשונה שבה היה לך כוח לעזוב.
אני יודעת שזה לא קל שני ילדים קטנים לבד,
אבל יהיה לך קשה יותר כשתילחמי על אהבתו וגם תנסי לשקם את חייך.
עדיף לעזוב עכשיו להתחלה חדשה וטרייה לגמרי.
לילדה יהיה קשה, אבל זה יהיה תלוי בך כמה תשדרי לה
שאת נחושה ושלפעמים עדיף לחיות כך.
אחרי הכל, רק את מתגרשת מאבא, לא הילדה.

בהצלחה
 

נומלה

New member
זה הזמן לנישואין פתוחים

אתם חיים יחד כשותפים לדירה בשביל הילדה. אני לא אתווכח על הנחיצות של זה אבל זה מה שאתם רוצים. למה להמנע מכל הדברים האחרים בחיים? נישואין פתוחים בדיון פתוח ביניכם יאפשרו לכל אחד למצוא את אושרו עם פרטנרים נוספים בלי הצמדת המילה "בגידה" לנושא שממילא איננה רלונטית כבר אצלכם.
 
אם את לא מקיימת

את חלקך בזוגיות, הוא לא בוגד בך. הוא נאמן לעצמו. זוגיות איננה פירושה התנזרות ממין, פירושה קיום יחסים עם הפרטנר.
יחסים אפלטוניים זה יחסים אחרים, והגיע הזמן שתביני שהמתכונת הזו שבה את 'בוחנת' את נאמנותו באמצעות מניעת אהבה היא - התעללות
.
את לא מסוגלת לסלוח לו. את הורגת את הנפש שלך בכפיית חיים הזויים על עצמך. את מתחבאה מאחורי הצרכים של הילדה ואף יצרת לה אח/ות שמבחינתך הוא/היא טעות.
להשאיר דברים לא לכאן ולא לכאן, על כנם זו התעללות לא רק בו, בכולם.
ממליצה בחום טיפול רציני. עושה רושם שיש לך אישיוז שחייבים לקבל התייחסות מקצועית.
 
יופי , ועכשיו אפשר כבר להיפרד מהדרמה

קיבלת ממנו את שני הילדים שרצית (אמנם קצת עקום ולא באופן מושלם כמו אצל השכנים), אין צורך יותר בתרוצים ואפשר להמשיך בחיים.
שואה זה טרגדיה, מלחמה זה טרגדיה, מוות של קרוב משפחה זאת טרגדיה (אישית), בעל בוגדני וזוגיות מחורבנת זאת לא טרגדיה, סתם פארסה.
 

סטנגה Joe

New member
במקומך

הייתי בודק שני נושאים.
הראשון, אם עוד רלוונטי בעינייך, מדוע לדעתך הוא בגד בך.
יכול להיות כמובן שהוא סתם מנייאק שמחפש לנקב חורים ומצד שני ישנן גם אפשרויות אחרות.

נושא שני הוא מדוע את מפחדת לסגור את הדלת מאחוריך על הקשר איתו ולהמשיך הלאה.
את תוקעת את עצמך במודע למקום שרע לך בו.
 

michaly2003

New member
זההרבה יותר פשוט ובלי הרבה עומק כמו שאת חושבת

את לא מספקת את הגבר שלך מינית, הוא ימצא פתרונות בחוץ.
את לא תומכת בו ריגשית הוא ימצא פתרונות בחוץ, כמה קשה לשמוע אבל כמה פשוט.

קרוב לוודאי גם שהמצב הכלכלי טוב+, מה שאומר שיש לו קשר מבוסס תמיכה.
ומה שאומר גם שהוא מעדיף את המצב הנתון להשאר איתך, לא בגלל ענין ריגשי כמו שאת מתארת, "שאת בתמונה" כי את לא מענינת אותו, זה ענין חומרי נטו פשוט הפרדה נפגע לו בכיס, ובקירבה עם הילדים.

לא ענין ריגישי נוחיות נטו.
 

Aski7

New member
ממש מוגזם

לשים את זה עליה.
גבר כמוהו גם אם היא היתה כל יום הולכת במדי אחות או חתלתולה הוא היה מחפש אחר.

ייתכן מאוד שזה הנוחות בכל מקרה אבל ייתכן שהבנאדם ממש אבל ממש צריך אהבה והוא לא יודע איך לקבל אותה..
מכור למין.. או ליחס או סתם מניאק
 

michaly2003

New member
הוא לא צריך לדעת איך לקבל, וגם לא צריך לקחת

זה צריך לבוא ממנה, זה חלק מהיעוד שלנו כנשים לדעת לתת ולתמוך ועוד... אני לא מאמינה שהוא הרים ידיים סתם כך... אבל כאמור קטונתי...
 
למעלה