אני לא מכירה אף אחד שגר ברינתיה או מזור
רינתיה (על בסיס הכפר הערבי שנעלם ב1947) רנתיה
מזור גם על בסיס שם דומה של הכפר שהיה קודם (ראי את
העיתון שמצאתי מ1953-- ואף מילה על בעיות בטחון, וכן הייתה כבר אז צפיפות בכיתות).
האם הם היו נתונים להפגזות כפי שטענת מהצד הירדני? לא.
האם הם היו נתונים כמו יתר תושבי מדינת ישראל להתקפות טרור של הפדאיון בין השנים 1950-1955? לגמרי כן.
היות והפדאיון היו מסתננים, בחלקם לצרכי גניבות (חקלאיות ואחרות) וחלקם לשם ביצוע פעילות טרור- הרי ישובים כמו רינתיה או מזור שהיו ישובים על קו הגבול של 1948, ברור שסבלו יותר.
בשנים אלו נהרגו כ1000 ישראלים בפעולות הטרור של הפדאיון- מה שהוביל להקמת יחידה 101 ופעולות התגמול ולמעשה ממחצית שנות ה-50 הפעולות התמעטו ופסקו.
אח"כ היה כבר פת"ח ואש"ף וגיהאד וחמאס וכל יתר החבר'ה הטובים-אבל הם כבר שייכים לפרק אחר.
אבל----- לגבי הסוגיה של הבטחון של תושבים.
אז היה חשוב לשבת על הגבעה ולהקים עמדת תצפית לראות את המפגעים.
היום?- האלקטרוניקה ויתר אמצעים מנצחים.
אז היה מסוכן בישובי גדר.
היום-- לא משנה אם אתה בבית קפה בתל אביב, או בנתיבות ,לא בטוח להיות אזרח בטיול בשוק חג מולד בברלין, בהופעת מוסיקה במנצ'סטר, במדרחוב של ברצלונה.
העולם השתנה מ1950.