נאום טראמפ
היה לי די נעים לשמוע את נאום האוהבים של טראמפ.
המילים נבחרו בזהירות, בקפידה ובדיוק רב.
הנימה הייתה מרגיעה ולא הייתה כל התלהמות בסקירה ההיסטורית שהובילה להחלטה ההגיונית.
ישראל והעולם כולו מכירים בירושלים כבירת ישראל, טראמפ חתם.
אבל בעצם שום דבר לא השתנה בסטטוס קוו.
לא נקבעו הגבולות של ירושלים ולא הוצהרה ההגדרה הבעייתית - ירושלים המאוחדת.
לא רק ששתי מדינות לשני עמים נשאר על הפרק, אלא הובלט כאלטרנטיבה הטובה ביותר על שולחן העבודה.
צדק כשאמר ש20 שנה כולם מקובעים
ובעניין זה, אני רואה במהלך של טראמפ כצעד ראשון לתזוזה.
(עם כל הנעימי הזה שטראמפ עשה לנו בנאומו, חשוב לזכור שהמהלך של טראמפ מתכתב גם עם בוחריו, אם לא קודם כל, עם מיליוני האוונגליסטים שבחרו בו ודחקו בו להכריז. )
ביבי כמובן רוכב על הזנב של הפיל, צוהל: תראו כמה אבק אנחנו עושים!
מקווה שהשטח הוכן כמו שצריך, ואחרי קריאות השמחה וקריאות המחאה מנגד, יירגעו הרוחות בלי נפגעים.
ובינתיים ממשיכים בחקירות.