טקס פתיחת אימון.

[Connor MacLeod]

שומן = לפנים, לכיוון החזית

 

[Connor MacLeod]

עוד משהו

אחרי טקס הפתיחה, החימום נעשה אצלנו לא ע"י ריצה, אלא ע"י רצף קבוע של 60 עד 80 נפילות לאחור (לפי קצב שמכתיב המדריך), 40 עד 80 גילגולים לפנים (ממצב עמידה וכריעה - לפי קצב שמכתיב המדריך), ואז עוברים לקיהון דוסה (4 טכניקות בסיס ראשונות - במטרה לחיזוק הבסיס). בסוף השעור לפני טקס הסיום, ישנו ג'וואזה קצר של כל המשתתפים (כל פעם מעלים זוג והם מבצעים רצף של הטלות לפי תקיפה מסויימת של המתקיף - אותו אחד מתקיף כל הזמן בצורה רציפה עד שעוצרים). לאחר מכן עוברים לקיהון דוסה של סוף השעור (2 טכניקות בסיס אחרונות), לפעמים קצת כפיפות בטן ואז "טקס" סוף השעור.

 

[amir_aikido]

אתם נופלים בלי חימום מוקדם ../images/Emo35.gif

אני לא אחליף את המורים שלך

אבל להתחיל אימון מתירגול נפילות נשמע לי מעט בעייתי, בעיקר בימים קרים בהם הגוף לא חם ואצל אותם אנשים שלא נעו במהלך היום. המטרה של חימום היא לחמם את השרירים כדי שלא יפגעע, להזרים אליהם דם לפני פעילות אינטנסיבית, להעלות את הדופק באופן איטי, וכן לחמם את המפרקים - לגרום לנוזל הסיכה שלהם להיות יותר צמיג. לשם כך מעלים את הדופק לאיזור של ה- 120 (פעילות מתונה יחסית, לא חייבת להיות ריצה, ניתן לעשות גם הרבה דברים אחרים), מניעים את מערכות השרירים העיקריות, ומניעים את המפרקים שצפוי עליהם לחץ במהלך האימון באופן מתון ולפי כיוון התנועה הטבעי שלהם. נפילות הן סוג פעילות שיש בו פוטנציאל לפגיעה, בעיקר כשהגוף קר, ולכן, מוזר לי שאתם דווקא מתחילים מהן. זה במיוחד מורגש אם תנסה להתחיל תירגול נפילות במזג אוויר מאור קר, כך שגם המזרון קר. במצב כזה אתה מרגיש שכל נגיעה בגוף כואבת, אפילו במסגרת של נפילה מעוגלת. לאחר חימום, ההרגשה שונה לגמרי. אני מודה שבמזג-אוויר יותר נוח, גם אני מוכן לעיתים להשתמש בגלגולים כחלק מתנועות החימום הראשוניות שלי ולעיתים אפילו בנפילות, אך לא במזג אוויר. ואגב, זה פאול אישי שלי כי הדרך הנכונה לשמור על הגוף היא תמיד להתחמם לפני האימון. לעומת הביקורת לעיל, אני רוצה לשבח אותכם על הכמות של הנפילות והגלגולים, אצלנו במועדון יש לי הרגשה שרוב המתאמנים אפילו לא מסיימים את 10 הנפילות לכל כיוון (אחורה, לשני הצדדים ולפנים) שאנחנו מבצעים, ובגם בגלגולים יש לי הרגשה שהרבה מהתלמידים "חוסכים" להם כמעט חצי מה-3 עד 4 תריסרים של גלגולים שמבצעים (למרות שבד"כ כל תריסר מעט שונה לעודד אותם לבצע עוד). אשמח לקרוא את ההסבר שלך לשיטת החימום הזו, בעיקר מהבחינה הזו של הבטיחות. אמיר

 

[pzirpim]

אמיר שלום,

ענין חימום ובטיחות אינו חד משמעי.ראה קישור. עד כמה שאני מבין יש בחלק מ"החימומים" עקרונות. בברכה

 

[amir_aikido]

מאמר מעניין אך עוסק רק במתיחות

המאמר מאוד מעניין, ובהחלט יכול לתרום למתאמנים אבל הוא לא עוסק בשאלה הרלבנטית, הוא מדבר על מתיחות שמבוצעות מיד לפני ואחרי התרגיל הספציפי: "Only studies which investigated stretching exercises which were conducted immediately before or after exercise were considered for inclusion in the review" ואפילו מצויין בפירוש שההשפעה של חימום לא נכללת במחקר: exercises. It is unclear what the combined effect of warming-up and stretching is, or if it is different for the effect of stretching alone אשמח לקרוא מחקרים נוספים שיתיחסו גם לנושא החמום לפני האימון ולא רק לנושא המתיחות. אמיר

 

[pzirpim]

אמיר,

אני מבין שהנושאים הללו בבדיקה מחודשת אחרי שנים שהכל היה "ברור". אני מעדיף "חימום" של כ 30 דק´ אבל אנני יודע עד כמה הדבר נדרש בטיחותית. (בשני הנסוים בוצע "חימום קל" בנוסף למתיחות) בברכה

 

[Connor MacLeod]

לא בדיוק

הנפילות האלו, שהן למעשה ירידה מבוקרת (ולא ממש נפילות) מבוצעות בהדרגתיות, העשרים הראשונות מבוצעות ממצב של כריעה בלבד וחזרה למצב כריעה. התנועה היא עגולה ומבוצעת לשם תרגול זרימת התנועה והעלאת הדופק (תוך כדי). ה-20 הבאות מבוצעות אחד ממצב עמידה ואחד ממצב כריעה. בכל מקרה החימום הזה הדרגתי. עד כמה שידוע לי, עדי שומר על מבנה שעור לפי המסורת היפנית.

 

[amir_aikido]

זה כבר נשמע אחרת

נפילות איטיות ממצב של כריעה בהחלט יכולות להחליף ריצה. אין לריצה שום ייחוד בתנועה עדיפה לחימום, אם כבר, להיפך. אמיר

 

[לורנס איש ערב]

אני אישית לא עמדתי בזה! ../images/Emo13.gif

מניסיון!

 

[לורנס איש ערב]

דאן 4?! ../images/Emo12.gif ממתי?

תעדכן את זיו!

 

[Connor MacLeod]

טעות שלי ... עדיין לא

הוא אמור לקבל את זה מנהלתית מיפן ... הוא אמור ליצור איתם קשר, אבל (כרגיל) לא רק שזה לא בראש מעייניו, זה פשוט לא מעניין אותו ... הוא מאלה שטוענים שדרגה רשומה זה רק עניין של רושם ... כל אחד יודע בדיוק מה הוא שווה ...

 

[לורנס איש ערב]

אבל הוא עבר מבחן ביפן?

יש לך מושג מי בחן אותו?

 

[לורנס איש ערב]

../images/Emo51.gif

 

[קרוקדיל]

כן כן חזרתי

אחרי ניתוק של זמן מה (אשמה חלקית של בזק) שוב אני פה ןעכשיו לענין בקונגפו נהוגה קידה קצת מסובכת שמטרטה הבעת כבוד לשיטה וכנ"ל גם בג´ט קונדו הקידה משתנה בין שיטה לשיטה בקטנגפו אבל ברוב השיטות היא דומה פחות או יותר

 

[אוֹריארד]

אצלינו:

עושים חימום

(אין טקסים מקדימים) עם זאת, בסוף השעור יושבים דקה או שתיים והמורה מסכם את הנקודות החשובות שהועברו בשעור.

 

[סייפיי]

אצלנו גם בקנדו באיידו ובקראטה

צ'וזן ג'י ריו (האיידו במוסו ג'יקידן איישין והקראטה במצוביאשו) יש קידה עם הכניסה לדוג'ו, מתיישבים סיזה לפי ותק (הוותיקים מימין) התלמיד הימני ביותר צועק "קיאוצקה!" שמשמעותו משהו כמו "הקשב" לאחר מכן אומר "מוקסו" ואז יושבים ככה איזה 3 דקות כמו שתיארו פה עם הידיים מול ההרה (בטן תחתונה). מישהו אמר שפירוש הביטוי מו קסו הוא עצימת עיניים, וזה קצת לא מסתדר לי כי המורה שלי הדגיש שהעיניים חייבות להיות פתוחות כמו במדיטציית זן (שגם בזה אני עוסק לעתים--רחוקות מדי לדעת המורה שלי). אחרי הישיבה המורה מסתובב לקאמיזה, שזה איזשהו אלמנט שמהווה את ה"מרכז" של החדר (תמונה או ציור או דגל ישראל במקרה שלנו), התלמיד צועק "ריי!" קדים קידה, המורה מסתובב, התלמיד צועק "ריי!" קדים למורה. ואז מתחילים לרוץ...

 

[budoka]

בבוג'ין קאן ובאיאיידו

בבוג'ין קאן, ברוב הדוג'ואים בארץ, הטקס כולל טאטוא/פריסת מזרנים, ישיבה בשורה - לפי סדר דרגות או לא, כשהמורה יושב מול השורה, קידה ללא מילים ותחילת אימון. בסוף האימון - קידה נוספת, מלווה באמירת "תודה רבה" - התלמידים למורה והמורה לתלמידים, וטאטוא/קיפול מזרנים. בחלק מהדוג'ואים מצורפת קידה בירידה ובעליה על המזרן. ברמה הפורמלית, ובאופן קבוע בהונבו דוג'ו ביפאן, מתקיים טקס מורכב בהרבה: יושבים כולם עם הפנים ל-SHOMEN, המורה יושב עם הגב לתלמידים, משלב את אצבעותיו במודרה מסויימת ומצייר באוויר את האות נין - 忍 - שמשמעותה ENDURANCE, ואז אומר בקול רם משפט, שבתרגום מאד לא ישיר אומר משהו כמו "MAY OUR NEXT ACTION BRING US TO ENLIGHTENMENT". כולם חוזרים על המשפט, מוחאים כפיים פעמיים - קידה - מוחאים פעם נוספת - קידה, המורה לוחש משפט נוסף ("הפילוסופיה של הנינג'יצו היא הדרך הנכונה שבה אני רוצה להתמיד"), פונה לתלמידים, קידה הדדית - ומתחיל השיעור. באיאיידו, סגנון הבודו הכי פורמלי ביקום, יש טקסי כניסה ויציאה, המתוארים לפרטי פרטים בספר "JAPANESE SWORDSMANSHIP" של דון דרייגר וגורדון וורנר. שם זה לוקח להם בערך 35 עמודים לתאר את הטקס, ואין לי כוונה להתחרות בהם.

 

[לורנס איש ערב]

../images/Emo6.gif

 

[orii]

ללא טקסים

אין לנו (טאי צ'י אצל חיים בנדר) טקסים, לא לתחילת השיעור ולא לסופו. אין לנו אפילו חימום. השיעור פשוט מתחיל בתבנית, חיים עומד עם רגליים סגורות (לפני התנועה הראשונה של התבנית) ואז אנו יודעים שהתבנית עומדת להתחיל. השיעור מסתיים בזה שחיים אומר שהשיעור הסתיים ולהתראות. אני חושב שזה לא מקרי שאין אצלנו טקסים או אפילו חימום הטאי צ'י אמור להיות חלק בלתי נפרד מהיומיום. הדבר היחידי שאמור לעזור לנו להכנס לתבנית זו התנועה הראשונה שמה "כניסה לטאי צ'י" התנועה עובדת אחרת משאר התנועות בתבנית ותפדידה לעזור בריכוז המודעות לקראת התבנית. התנועה הוספה לתבנית מהתבנית של החרב ע"י המורה של חיים. דרך אגב השיעור אצלנו, לאחר התבנית, דומה למין בלאגן רעשני ביותר.

 

[alexko]

פירוט של המונחים ביפנית

באתר זה ניתן למצוא הסבר קצר על המילים הטקסיות http://www.ozwebart.com.au/kua/kihon.htm וכן תיאור קצר של בטכניקות הבסיסיות בשוטוקאן