טקס פתיחת אימון.

[מיתר נדיר]

טקס פתיחת אימון.

באייקידו מקובל שבתחילת האימון מבצעים טקס קטון: המורה יושב מול התלמידים היושבים בשורה, מסתובב אל קדמת הדוג´ו (שם יש בד"כ תמונה של או סנסיי, או קאנג´י של אייקידו), כולם קדים קידה, המורה מסתובב ואומר אונגאיי צ´ימאס (שפרושו שלום, ואני מקווה לשיתוף פעולה פורה בעתיד) והתלמידים עונים לו כנ"ל. בסוף האימון מבצעים את אותו טקס והמורה אומר דומו אריגטו גוזאי משטאס (שפרושו תודה תודה רבה רבה) או סתם "תודה רבה" והתלמידים עונים לו כנ"ל. מטרת הטקס כפי שהוסבר לי היא "לגדר" את הדוג´ו, על מנת לאפשר ריכוז טוב יותר. מחוץ לשעות האימון יש מקום לצחוקים וחברותא. בתוך מסגרת האימון יש מקום מועט מאד לאלה, ויש להקדיש את מלוא הריכוז האפשרי ללימוד רציני ונטול פניות. אנא ספרו על טקסי פתיחה אצלכם, ומה מטרותיהם. (ואם יש למישהו הערות על מה שכתבתי, אשמח לשמוע.)

 

[WhiteBear]

הסבר יפה ../images/Emo45.gif - דעות:

להפריד את האימון מה"חיים", הוא רעיון שאני רואה אותו גם בטאי צ'י. אבל בטאי צ'י המבנה קצת שונה: בגלל שיש קטעי אימון קבועים, אז התירגול שלהם מכניס לתוך האווירה המתאימה. נגיד: שיעור טאי צ'י מתחילים בהנעת האגן ימינה ושמאלה, כשהידיים משוחררות (=סוואי-סו). אנשים שכבר מכירים את האימון, יודעים שאין מקום למילים, והמסגרת של התירגול (אותם תנועות בהתחלת האימון) מכניס, לפחות אותי, לתוך האימון. אנשים חדשים, מגיעים לשיעור ומסבירים להם לחכות את המדריך. והם רואים שאף אחד לא מדבר, אז גם הם ממקדים את הקשב שלהם כדי לעקוב אחרי המדריך (מה שמאד קשה בהתחלה ! ) אז בקיצור (לדעתי): המסגרת הקבוע (בחלק של החימום), הוא מה שעוזר להכנס לאווירה. אבל גם עוד גורמים עוזרים, כמו: חליפת אימון אחידה. (חולצה אפורה, אבל גם "גי" בשיטות אחרות) בתחילת האימון נותנים למורה כרטיס עם השם, ובסוף השיעור המורה מחזיר אותו. עוזר שמתאמנים במקום קבוע (דוג'ו) ובזמן קבוע (מחזור אימונים) ועם אותו המדריך. כל אלו אמורים (ניראה לי) ליצור מעגל בונה של תירגול אפקטיבי ושיפור ביכולת. אולי יש עוד, אני בינתיים הולך לישון

דעות

טל.

 

[dswbg]

למיתר

כמה תקונם קטנים, יכול להיות שלא הייתי טורח איתם אבל שמעתי שאת בלשנית ולפיכך בוודאי רגישה לשפה... 1) אונָגָה אישימָאס (Onega Ishimasu, ב-Romaji התעתיק האנגלי ליפנית), הפירוש שהזכרת נכון אך זהו אחד מאותם ביטויים עתירי-משמעויות שקשה לתרגם, עוד פירוש שראוי להזכיר בקונוטצייה הזו הוא "תודה על מה שאתה עומד לעשות למעני (לא מוגבל לשימוש רק בהקשר זה אלא גם בזמן קנייה בחנות או כשמישהו עומד לשעות לך טובה). 2) דומו אריגָטוֹ גוֹזאָימָאשטָה - (DOMO ARIGATOO GOZAIMASHITA), אני מניח שה-"ס" בסוף אצלך היא טעות דפוס ולכן לא אקשקש עליה יותר מדי 3) בקשר ל"לצחוקים וחברותא", או-סנסיי עצמו הדגיש את חשיבותם בדוג´ו במהלך האימון וציפה לשמוע אותם.... זהו זה פחות או יותר, אה כן - אצלנו גם מטאטאים את הדוג´ו בסוף ובהתחלת כל אימון (בד"כ לפחות)

 

[amir_aikido]

הטקסים שאני מכיר

כמתאמן במקומות שונים, אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי היה לגלות שהטקסים שונים ממורה למורה, גם באותה השיטה. ולעיתים, אותו מורה מנהל טקסים שונים לפי השיטה שהוא מלמד, הדבר מראה בעיני על הקשר ההדוק בין התלמידים ואופן הלימוד, שהשפעתם עליו גדולה אולי אפילו מזו של המורה. אצל שלמה בקורינדו אייקידו: טקס פתיחת האימון בד"כ מבוצע כששלמה עולה, גם אם אחד מעוזרי המורה העביר חלק מהאימון קודם לכן (אני אחזור לזה אח"כ). הטקס מתחיל בישיבת סיזה של המתאמנים בשורה מול המורה כשהשומן של המועדון נמצא משמאלם של התלמידים ומימינו של המורה (נובע גם ממבנה המועדון כפי שתיראו) חגורות שחורות יכולים לשבת בשורה עם התלמידים או בצד ימין של התלמידים בשורה ניצבת, סדר התלמידים בשורה הוא לפי דרגה, ותק וגיל (לאו דווקא לפי סדר זה). מתחילים את הטקס במדיטציה שמתחילה בהנחיה היפנית "מוקסו" (ותסלחו לי ששכחתי את משמעותה), המדיטציה הבסיסית - שאיפת אוויר מהאף "אל הבטן" תוך כדי ניפוחה, ונשיפתו מהפה והאף תוך כדי כיווץ הבטן (לעיתים משלבים כאן גם דימיון מודרך - מעבר אנרגיה בין נקודות שונות עם מעבר האוויר, ויש גם תרגילי נשימה הפוכים ואחרים) בכל תוך ישיבת סיזה בגב זקוף ועיניים עצומות. לאחר כשתי-דקות, המורה אומר "ימה" (להפסיק). התלמיד הכי שמאלי בשורה אומר "שומאני ריי" (אל החזית - קוד) וכולם קדים אל החזית, בחזית יש תמונות של מייסדי כל האמנויות הנלמדות במועדון - ג'יג'ורו קאנו, פונוקושי, מינורו היראי, ומייסד שיטו-ריו (

שאת שמו שכחתי כרגע) וכן את דגלי ישראל ויפן. התלמיד אומר "סנסני רי" (אל המורה קוד) וכולם קדים אל הורה (מי שרוצה אומר "אונגאי-ש'ימאס" - הפירוש בעברית יהיה לדעתי פשוט

אבל גם התירגום של מיתר בסדר - הביטוי כבר נעלם מהעברית

). אח"כ אם יש שחורות והם יושבים בניצב לשורה העקרית התלמיד אומר "סמפני-רי" (אל המדריך הזוטר - קוד), קדים ושוב מי שרוצה אומר ... בסיום אימון הטקס זהה אלא ש"אונגאי-ש'ימאס" מתחלץ ב"אריגאטו גוזאימסטה" תודה רבה על שעשית עבורי (ה-טה בסוף מציין לשון עבר בשונה מ"אריגאטו גוזאימס שמציין לשון הווה) והרבה תלמידים אומרים פשוט בעברית "תודה רבה", מקובל לקום מישיבת הסיזה ושוב לקוד ולהודות והפעם בעברית. לעיתים מבוצע טקס מקוצר - בעמידה וללא מדיטציה, טקס זה נפוץ יותר כשעוזר מדריך מעביר את השיעור או אם שלמה עולה לשיעור מאוחר מסיבה כלשהי. בטקוואנדו - עומדים בשורה (עד כמה שניתן) מול המורה, ובהתאם להנחיות המורה, מתכוננים לקידה וקדים. בקורינדו אייקידו הומבו-דוג'ו ביפן היה טקס שונה במקצת - את המדיטציה החליף טקס שינטו של מחיאות כף מול מקדשון קטן שהונח על מדף וציין את ה"שומן" של המועדון. בחלק מהאימונים (עם חלק מהמדריכים) המדריך ישב איתנו בשורה ולא היו קידות למדריך (למעט הקידה של אמירת השלום הרגילה לפני תחילת האימון). מקובל ביפן ולאחרונה גם אצלנו, שנערך טקס נוסף לאנשים מאחרים. מבחינת מטרות הטקס - אני ב- 100% עם מיתר, ליצור נתק בין היום-יום והאימון ולתת למתאמן כמה רגעים להרגע ולהחזיר לעצמו את השקט הנפשי שחסר בחיי היום-יום. כדי לאפשר אימון רציני ומרוכז. אמיר

 

[לחימה משולבת]

אצלנו

קדים בישיבה ואומרים אאאאאאאאאאאאאווווווווווססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס

 

[סלבו לוי]

מוּקסוֹ - עצימת עיניים

והתנתקות מכל מה שקורה בחוץ. (זאב, אם אני טועה בהסבר המילולי - אנא תיקונך).

 

[dswbg]

מוּקסוֹ, עם ובלי עצימת-עיניים...

מוּקסוֹ - פירושו מעבר למצב של מדיטצייה קצרה לפני תחילת האימון ומעבר ל"מצב תודעה" של שיעור ולמידה, מכאן שהוא יכול להתבצע בעיניים סגורות או פתוחות - תלוי בהגדרה שלך ל"מדיטצייה קצרה לפני תחילת אימון..." התרגום המילולי המדוייק אינו ידוע לי ולדעתי עתיק ודי נשכח... במידה ולמלומדים הסבר - אשמח לשמוע.. ללורנס אונגאי שימאסו - "תודה על מה שהולך להיות בינינו." התרגום במקרה הזה הולם, כפי שכתבתי קודם, זהו ביטוי בעל משמעויות רבות וקשה לתרגום בן-משפט אחד. מה שכן הוא מבוטא "שימאס" ולא "שימאסו" ה-ו מקורה תרגום מ-ROMAJI שהוא התעתיק המאפשר כתיבת מילים יפניות באלף-בית לועזי (ROMAJI -שילוב של ROMAN כלומר האלפאבית הלועזי ו-JI, המילה היפנית ל"אות" או "כתב"). שימאס נכתב SHIMASU אך ה-U נבלעת וכך מתקבל "שימאס" דומו אריגאטו גוזאי מהשטה - "תודה על מה שהיה בינינו." גוזאימשטה - מילה אחת, חוץ מזה זהו דווקא (כמו גם אונגאי שימאסו ) בטוי מקובל גם מחוץ לכתלי הדוג'ו והוא פשוט אומר "תודה רבה מאד", אם כי מקובל עלי לחלוטין התרגום שלך,סה"כ כשאתה מודה למישהו זה בד"כ על "מה שהיה ביניכם"... חוץ מזה, בדוג'ואים רבים מקובל לומר גם SEIRITSU (שוב, יבוטא כ"סיירץ")בתחילת טקס החימום, משמעות הקריאה היא משהו כמו "Standing naturally with no intent" או אם תרצה "עמוד נוח"... הקריאה בד"כ נשמעת לפני ה-מוּקסוֹ והיא קוראת למתאמנים להפסיק את החימום האישי ולהאסף בשורות מול הSHOMEN לפתיחת טקס תחילת האימון.. אני מסכים גם עם הדיעה שבאמנויות הסיניות טקס הפתיחה הוא פחות פורמלי (יתכן אגב שזה נובע חלקית מההעדפה הסינית בהרבה מקרים להתאמן בחוץ) מה שכן אצל הסינים (לנסיוני) החימום בד"כ ישים דגש של נענוע קצוב של האגן, הליכת טאי-צ'י או עמידה של מספר דקות בעמידת מוצא לפני תרגול הקאטה (לדוגמא), כל הפעילויות הללו (וכל אחת לחוד) בעיקר כשהן מבוצעות שקט וללא דיבור מכוונות לדעתי לאותה מטרה - להשאיר את תלאות היום ודאגות היום-יום מאחורינו ולהכנס למצב אידאלי לאימון, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גופנית שהלא הללו (לפחות במקרה הזה) קשורות זו בזו... [אם מישהו מרים גבה... נכון שעמידה סטטית אינה בדיוק תרגיל חימום אידיאלי של וינגייט אך אין ספק שעמידה של כמה דקות בתנוחה הנכונה לפני תחילת הקאטה בטא-צ'י למשל תסייע לנו ולגוף לשמור עליה גם בזמן ביצוע הקאטה ולזו הייתה הכוונה]

 

[amir_aikido]

../images/Emo51.gif ביפנית

ביפנית ניתן לאמר תודה במספר אופנים: אריגטו - האופן הכי קצר, ואם זה לא חבר קרוב שלך, אתה יכול להיות בטוח שאתה מעליב את האדם לו אתה אומר תודה. דומו-אריגטו - "תודה רבה", אופן דיבור מקובל אריגטו גוזאימס - "תודה רבה על מעשיך העכשויים" - אמירה מאוד מקובלת, וניתן לשמוע אותה גם בסיום הקניה מהמוכר בחנות, או במסעדה. משמש כ

ב זמן הווה גוזאימס הוא פועל שמציין עשיה עם הפניה ללשון אתה/אתם (you) באופן המכובד. אריגטו גוזאימשטה - "תודה רבה על שעשית קודם" - בדיוק כמו אריגטו גוזאימס, אבל משמש ללשון עבר ומתיחס לכן למעשים שעשית כבר. ה-שטה היא סיומת של הפועל גוזאימס לזמן עבר. אני יכול לנסות לחפש את הספר על יפנית שמסביר את זה בדיוק, אבל בקיצור, מילת פועל יפנית בד"כ כוללת לא רק את השורש אלא גם הטיה לזמן, והפניה לאדם (אני/אתה/הוא ...) שבה משולב כבר "תואר כבוד" שינתן תמיד רק לאחר. אמיר

 

[dswbg]

די נכון...

אתה כמעט צודק... DOMO היא הדרך הקצרה ביותר והיא המקובלת בין חברים. (ואכן אתה יכול להיות בטוח שהעלבת את האדם אם הוא לא חבר קרוב...) לגבי אריגטו גוזאימס - אכן תשמע זאת מהמוכר בחנות אך מקובל או נאות (או לא נורא...) לענות לו ב"אריגטו" בלבד.. כיוון שבמעמד זה אתה "מעליו" או שהוא מבצע שירות בשבילך - איך שתעדיף לראות את זה.. פרט לכך - נכון ב100%

 

[לורנס איש ערב]

../images/Emo51.gif + מוקסו = מדיטציה ביפנית

זה מזכיר לי שראיתי איזה סרט על יפן שבו אנשים הצטלמו. לפני התצלום הצלם אמר "אונגאי שימאס" ואחריו "דומו אריגאטו גוזאי מהשטה" (מקווה שעכשיו התעתיק שלי נכון). לורנס דרך אגב, מאיפה כל הידע? את חי/יית ביפן?

 

[dswbg]

אין בעד-מה, אבל...

עד כמה שלי ידוע: 冥想 【めいそう】 ("MEISO") meditation; contemplation 想 (そう "SO") concept; think; idea; thought כלומר המילה ה"יומיומית" למדיטצייה היא "מייסו", כשה"סו" מייצג "מחשבה", "מושג" או "הרהור"ת מה ה"מוק" אומר, לזה אין לי כרגע תשובה, אני אנסה לברר בקרוב ואחזור אליך אם זה מעניין אותך. אכפת לך אם אני אשאל מאיפה המידע שלך (לגבי מוקסו), אני חס וחלילה לא מפקפק בו, אבל אם אתה במקרה יודע את פירוש הקנג´י הראשון (מוק) או איך הוא נראה אז תחסוך לי קצת עבודת חיפוש...

 

[אוהד סמט]

אצלנו

מקובל לקוד לaltar בכניסה וביציאה. פותחים וסוגרים שיעור בברכה כמו שהמורה שלי הדגים; גם כשמתחילים ומסיימים לעבוד בזוגות קדים באותה דרך. אם יש אימון בוגרים חובה על המורה לשאול "איפה דניאל?" ואז הקבוצה עונה בקאנון "בחוץ מדבר בטלפון!", ובסוף השיעור המורה שלי אומר לכולם "תהיו אנשים טובים", והתרגלנו לזה ברמה שגם אם הוא לא מדריך אחד מהמדריכים אומר את זה בסוף השיעור - אחרת אי אפשר ללכת הביתה. אני חושב שהגישה הסינית למסגרת האימון הרבה יותר קלילה מהיפנית. לא יודע להגיד אם זה טוב או רע... בואי נגיד שהייתי באימון טאי צ´י אחד (אמרו לי שהמדריך הוא לא מהמדריכים הכי מנוסים במרכז, אבל בכל זאת), ולשתוק שעה וחצי כמעט ורק בסוף חמש דקות לשאלות בהצבעה זה לא כוס התה שלי. אנחנו הרבה יותר מדברים ורועשים, גם בגלל שהעבודה שלנו שונה, אני חושב.

 

[אוהד סמט]

אז אתם אומרים שטאיצ´י זה סיני...

מעניין... טוב, אין לי נסיון באמנויות יפניות, חוץ מהתגובה של מתאמנים באמנויות כאלו שראיתי באימוני הפורום.

 

[alon_o]

המטרות שמוכרות לי אצלנו

לברכה בתחילה וסוף שיעור הן: 1. ריכוז אנרגיה 2. מעבר של התודעה למצב "שיעור" לפחות זה מה שעולה לי בראש, אשמח להרחיב על כל אחת מהן. -אלון

 

[לורנס איש ערב]

אצלנו + מס' הערות

הטקס שמקובל ביושינקאן אייקידו - הן אצל גדי שור (דאן 5) ותלמידיו והן אצל המורה שלי אלון דגן (דאן 2): יושבים בשורה, כמובן בסיזה ולפי סדר הדרגות. התלמיד הבכיר אומר "סנסאי ני ריי" (אין לי מושג מה זה אומר) ואז קדים קידה שהיא יותר הטחה מהירה של הידיים והראש בריצפה ומתחילים בריצה סביב הדוג'ו. אצל עדי גוב-ארי (דאן 3) מקובל טקס שונה: הוא יושב בראש השורה, קצת לפני התלמידים, ופונה באלכסון (כביכול לאיזשהו שומן או משהו כזה). לאחר שמתיישבים כולם הוא עוצם עיניים (בלי להגיד שום דבר לפני כן), וכולם בעקבותיו. יושבים כך מס' דקות, ואינני זוכר מה קורה אח"כ. אולי אילן יוכל להרחיב. שתי הערות: 1. אונגאי שימאסו - "תודה על מה שהולך להיות בינינו." 2. דומו אריגאטו גוזאי מהשטה - "תודה על מה שהיה בינינו." ייתכן מאוד ששנינו טועים. דוברי יפנית - אנא התערבו!

 

[amir_aikido]

יפנית בשבילי ../images/Emo8.gif

סנסאי ני ריי : סנסי = המורה ני = אל ריי = קידה לכן המשמעות היא: קוד קידה למורה. אמיר

 

[SideKick]

ועוד יפנית...

Sempai - אח גדול או אחות גדולה.

 

[dswbg]

תיקון

Sempai - מתאמן ותיק יותר ממך,(או אדם ותיק ממך/מעליך במקום העבודה) לציון קשרי משפחה משתמשים במילים אחרות

 

[Connor MacLeod]

או קיי, כמה תיקונים

אצל עדי (דאן 4 By the way) תחילת שעור, כמו שאמר לורנס, יושבים בשורה אחת לפי סדר דרגות, כאשר עדי יושב בראש השורה, קצת לפנים ובאלכסון (כך שכל התלמידים יכולים לראות אותו). הישיבה בסיזה עורכת מספר דקות בהן כל אחד יכול להתרכז לקראת השעור (אם הם לא מתעסקים ברגליים הכואבות בגלל הישיבה - זה נעלם עם הזמן). לאחר מכן עדי פונה ל"שומן" (אומנם זהו אינו דוג'ו מסורתי, אולם לשם נתינת הכבוד למקום ...) ונותנים קידה למקום ("שומני ריי"). לאחר מכן פונים לכיוון עדי ולפי קריאה של התלמיד הוותיק ביותר נותנים קידה למדריך ("סנסני ריי"). בסוף השעור יושבים בשורה אחת לפי הדרגות כאשר עדי יושב מול כולם. קידה למדריך ("סנסני ריי") שנענה על ידיו בקידה נוספת ("דומו אריגתו גוזיימשטה"). אם יש עוד חגורות שחורות, הם יוצאים מהשורה לפנים ובאלחסון (בדומה לצורה שעדי יושב בתחילת השעור) והתלמיד הוותיק ביותר בראש השורה מכריז על קידה ("סנסני ריי" או "סמפאי-ני ריי"). כמו כן כל עליה וירידה מהמזרון, וכל יציאה או כניסה לאולם מלווה בקידה למקום.

 

[WaveGal]

שומן ../images/Emo35.gif../images/Emo12.gif../images/Emo163.gif (shomen?)