טקטיקת קרב מגע ...

[brunoflexe]

טקטיקת קרב מגע ...

אולי זה יעניין מישהו ... http://www.trmagonline.com/Spring2003TR/spring2003longgun.htm

 

[הבן של קנגה]

אולי בגלגול הבא אם.........

אחזור על גלגול זה ואגיע לחי"ר. כיום הסיכוי שתראו אותי מסתובב עם נשק ארוך,לא כל שכן מבצע תרגולת לש"ב.קטנה יותר מהסיכוי לזכות בלוטו,למי שלא ממלא טופס.

 

[יובל נחמקין]

אולי. אבל מחתרתיים אולי גם תפגוש

דמות מפתח במערכת בטחונית: פרטית / ממלכתית, שתציע לך לאמן את האנשים שלה תמורת

טוב... ואם אתה אמן לחימה במשרה מלאה אז סביר להניח שאתה תפרן שזקוק להכנסה... ואז מה

תעבוד איתם על מו'אשי-גרי וצקי

, או על מה שהם צריכים כדי לשרוד את המציאות בה הם מצויים

או שאולי תגיד: "לא תודה, זה לא התחום בו אני מתמחה"

... להגיד " ז ה לא הפורטה שלי וגם לא מענין אותי " - זה כינה ומכובד בעיני

. רק שכמעט ולא פגשתי אמן לחימה שיודה בפני עצמו ו/או ברייש-גליי כי ישנם תחומים בעולם אמנויות הלחימה בהם הוא מבין: דידלי סקווט... חדשות לבקרים: צדים מיני מק'-קורסים

של אמני לחימה: חלקם בעלי שם וותק בא"ל מסורתיות שונות

, והם מלמדים תחת כל עץ רענן "קרב מגע" ו"הגנה עצמית" לחיילים / שוטרים / נשים מוכות וכו'... דווקא השוק האמריקאני משמש דוגמא טובה למקום בו לחימה מבוססת מציאות התפתחה לדרגת אמנות: בבתי הספר הרציניים לנושאים אלו, לא מתרגלים בו-דו קלאסי לדוגמא... ישנה אפילו הפרדה של התמחות של: לחימת אזרחים באזרחים, לחימת אנשי חוק באזרחים ובודאי של אנשי צבא באנשי צבא... מענין ביותר...

 

[ILario]

יובל האם תוכל להרחיב בבקשה

התיאור של הנושא שנתתֳ מאוד מעניין,האם תוכל להרחיב מעט על הנושא בבקשה?

 

[יובל נחמקין]

כן, מעט

כל נושא "הלחימה מבוססת המציאות" כבר טפח למשהוא עם חיים משל עצמו: מה שהיה במקור הקפא"פ, הקרב מגע ובחו"ל כמעט במקביל: ה- JKD , כבר אינו מספיק... אם פעם יכולת לאמר כי טוב לקחת את ההבנה כיצד מיישמים לחימה בתנאים "עכשווים" מתוך ידע החבוי בקאטות, הרי שבעקבות התפתחות התחום, נשאלות שאלות מישנה אקוטיות, כמו: 1. היכן עשוי להתרחש העימות (בעיר גדולה של מדינה מערבית

בג'ונגלים של מרכז אמריקה

במדבר...)

2. בין אילו סוגים של מתעמתים

אזרחים / אנשי בטחון

מה יחס הכוחות הצפוי בניהם (חייל מול חייל / אישה אזרחית מן השורה - מול האנס הפוטנציאלי ...)

3. האם נשק עשוי להיות מעורב ואיזה סוג (חבוי / גלוי / קצר / מאולתר / קר / חם ...)

כל אלו ושאלות אחרות, הולידו התמחויות שונות של בתי ספר שונים. אין בזה לומר כי קראטרא למשל, לא יכל לבחור תחום ולהתמחות בו: נניח אימון חיילים עם רובה הסער כנשק קר... רק שהוא צריך להקדיש זמן רב (אינני רוצה לומר שנים) עמ' באמת להפוך למומחה: עליו לחזור אל הג'ו נניח, ולגזור ממנו טכניקות לחימה בטווח הבינוני והקצר... עליו לשלב טכניקות אלו במכות קצרות המכוונות לפתוח מחדש טווח (שיאפשר ירי) או לחילופין הורדות והוצאות משיווי משקל באם אזלה התחמושת... עליו גם לחקור את דפוסי הפעולה של היחידות השונות אותן הוא נדרש לאמן: א. סוג של רוס"ר יש באמתחתם ב. סוג השטחים בהם הם נדרשים לפעול בדר"כ ג. סוג הציוד הנילווה שיש באמתחתם (אולי תנועתם מוגבלת בגין אפוד או אמל"ח / צל"מ נוספים) ד. אופי הגיבוי (אם בכלל) ותדירותו... חירניקי"ם מצויים לרוב במבנה / קבוצה ואינם נדרשים לחשאיות ומן הסתם גם לבדידותו של לוחם הקומנדו... יש עוד ועוד אבל אני חושב שהדוגמה ברורה... מבין רבים וטובים, אזכיר את אבי נרדיה חברי הטוב, ביחד עם אורי קפה תלמידי: מתמחים בלאמן כוחות שיטור ובטחון כיצד להשתמש בכילים חמים / קרים מטווח אפס... טוני בלאו'ר הקנדי, או ג'ים ו'אגנר האמריקאני מתמחים בהקניית כלים להגנה עצמית (בעיקר ביד ריקה) לאזרחים - מול אזרחים... יותר במישור הפלילי... עולם מלא. באמת מרתק.

 

[ILario]

אכן כן מרתק ומסקרן מאוד

הצלחתי להבין את דבריך במיוחד מהשקה שעשיתי לתחום העבודה שלי. כיצד עולם מאוד נחרב של דברים דומים יכולים לחפוף אחד את השני ולהתחבר לקונטקס נרחב ומאתגר. כמו שאם פעם המחסן ההמוחשב ורכש/לוגיסטיקה היו מספיקים היום חייבים ללמוד גם או שיווק או משאבי אנוש.

 

[עמית פורת המחודש]

הבעיה היא אחרת יובל

בעולם אומנות הלחימה שאותו אני מאוד מכבד יש בעיה שהצגתי אותה במאמר שכתבתי והיא אגו או התחושה "שאני יודע הכל בלחימה" רק שבמאמר הזה היצגתי את העניין מכיוון ההגנה העצמית. לאמן כוחות ביטחון, מאבטחים, אנשי לוחמה בטרור בלחימה מיבצעית אתה חייב רקע בנושא של או שהיית מאבטח, שומר, חייל, איש לוט"ר או לפחות להיות חניך בקורס כזה שגם זה לא מקנה לך שום גושפנקה להיותך איש הדרכת ליחמה בנושאים אלה. הדרכת נושאים אלה דורשת הבנה מעמיקה של תנאי השטח בהם אנשי ביטחון עובדים, סוג אוכלוסייה ואופי העבודה. זה לא חכם ללמד מוואשי גרי (ולא משנה לאיזה גובה) איש ביטחון ובמיוחד שהמדריך אומר שטויות כמו :" זה יכול לשבור לו את הרגל, זה משתק אותו, זה עושה לו נזק...." והדבר הכי גרוע ששמעתי בחיים שלי "זה מרגיע את התוקף, מאיים עליו!!!!!!!!!!!!!!!" - שטויות במיץ, אם תתן למישהו בעיטה לרגל ולא היזת לו הוא מיד יתן לך נגיחה לפנים בלי חשבון. וחוצמזה מה המטרה של הבעיטה? לנטרל? - תן לו בעיטה לאשכים והוא לא ידבר יותר. ושוב תלוי מה היה, איזו סיטואציה ומה מטרת ההתקפה. בכל נושא ההתגוננות כנגד כלי נשק - סכין, מקל, אקדח. העבודה צריכה להיות קצרה, יעילה והחלטית. - לא בריחים, לא חניקות ולא שטויות רק מכות! אחרת אתה חוטף (ואני מכיר את זה מקרוב מאוד). בקיצור. הדרכה ביטחונית היא לא משחק ילדים - קח בחשבון כי אתה נותן לחניכים שלך כלים לשטח. הם לא באים להנות הם באם ללמוד מיקצוע ואתה בתור מדריך חייב להיות איש מיקצוע בעניין זה. אשמח לענות על שאלות בעניין. עמית

 

[ננדין]

עמית פורת, אני מקווה שלא הבנתי אותך

נכון... אבל אתה טוען שאין מקום לבריחים וחניקות בהתגוננות כנגד כלי נשק? חניקות, אולי... אבל בריחים? על מה מבוסס כל התורה של פריקת יריב מנשקו בהקרב מגע, גיו גיטסו ועוד הרבה שיטות מבוססות רחוב אם לא בריחים בין היתר??? וחוץ מזה, לא כל טכניקה של איש בטחון צריכה להסתיים בהרג היריב, יש אנשי בטחון שצריכים לשים דגש יותר גבוה על טכניקות מעצר שבהם בריחים וחניקות זה דבר מאוד יעיל... מה שיובל דיבר עליו הוא הצורך במקצועיות גבוה יותר מאשר הקרב מגע הבסיסי (נכון, יעיל במסגרת הזמן המועט שמוקצב אבל עדיין בסיסי...) ובהתאמה של הלימוד למטרת המשימה של איש הביטחון הספציפי. מאוד מוזר לי לשמוע את זה ממדריך גיו גיטסו ברמה שלך... ואגב, אני מקווה שאני טועה ולא הבנתי מה שאמרתה אבל המדריכים שיובל הזכיר הם לא סתם חבר'ה שעשו מסלול בגבעתי (לא שאני מזלזל...) וקצת קרב מגע...לאבי נרדיה יש רקע בא"ל ובמערכת הביטחון שכולנו יכולים רק לקנא בין היתר הוא רס"ן בימ"מ, ולא בשלישות...

 

[עמית פורת המחודש]

ננדין היקר

מה שלומך? שים לב בבקשה - ותסלח לי כי זה ארוך קצת. עניין הבריחים הוא חלק אינטגראלי בעבודת אבטחה אך מניסיון אני אומר לך! שלא תוכל לנטרל יריב שבא באמוק ע"י ניסיון לכניסה לבריח מסוג זה או אחר. בריח יבוא אחרי רצף מכות מטורף לפניו של התוקף תוך הרחקת הסכין ממך. אחרי שהוא קיבל כמה מכות אפשר לעשות הכל.[ ננדין. אדם שבא לדקור אותך=לאדם הבא לרצוח אותך פשוטו כמשמעו. כמו שאיש אבטחה יודע שאם יתקפו אתות בסכין הוא יכול להגיב עם הנשק עד לניטרול סופי= להרוג את התוקף, כך הוא מבין שהוא צריך להרביץ לו ולהשתמש בכל האמצעים כדי לנטרל אותו גם ללא נשק. אף אחד לא דיבר על המדריכים שיובל הזכיר נקודה. אני מדבר על מורים לאומנות לחימה שמנסים להשתלב במערך הביטחון ומלמדים קשקושים שלא קשורים למציאות וזה פוגע באיכות המאבטחים שיש לנו בשטח. אתה לא צריך להתפלא ביחסי לעניין הבריחים. אני מורה לג'ו-ג'יטסו ברמה טובה שכל האומנות שלו היא בריחים, לחיצות, הטלות וחניקות אבל אני יודע שאם חס וחלילה איזה חוצפן יתקוף אני אתן לו נגיחה לפנים ואסגור עניין כי חבל לי על הניסיונות המאולצים האלה לייצר בריח או הטלה שאולי יגרמו לי לנזק גדול יותר. אני נמצא על המיזרן כ- 21 שנים (מגיל 5). ישנם כאן חברי פורום שהתאמנו איתי מהתקופה הזו של שנות הילדות שלי והם ידעים שתמיד הייתי טכניקן טוב וקולט תנועה מצויין. הייתי ילד שאת כל חייו השקיע בעולם אומנות הלחימה. כשהייתי בן 18 עבדתי במאבטח באלנבי 56 לפני שניסגר, מי שמכיר את המקום יודע שזה היה מקום של צעירים עם הרבה בלגאן ומכות. יום אחד לא נתתי למישהו להכנס למקום, הוא הלך והביא נבוט, מין מקל בריא כזה והתקרב אלי. אני לתומי חשבתי "הנה ההזדמנות שלי" ניסיתי לבצע תרגיל הגנה כנגד מקל בצורה קלאסית של הטלה ולמזלי המקל פעג לי בפינה של הראש ולא במרכז הגולגולת. כמובן שפתחתי את עיניי באיכילוב עם זעזוע מוח וזעזוע אישי שלי של אכזבה מכל העניין. הרבה זמן הסתובבתי ם ההרגשה הזו של כישלון עד הצבא שבו הייתי חניך בקורס קרב מגע שאחד מחברי הפורום מזלזל בו, ובקורס הזה למדתי לחימה מהי. מהי אגרסיביות אמיתית, מהי תפיסה לחימתית והשקפת עולם הישרדותית. הדרכתי קרב מגע ברוב השרות הצבאי שלי יחידות לוחמות ואחרי השחרור התחלתי לעבוד במערכת הביטחון. פעם אחת בהיותי מאבטח במיתקן שלא משנה איזה, בלי לשים לב, תוך כדי בדיקה בטחונית של האנשים הנכנסים לבניין, הצמיד לי מסומם מזרק לצוואר. מבלי לחשוב פעמיים תוך כדי הסטת המזרק מהגרון הוא קיבל ממני בעיטת הרחקה בגוף שהוא פשוט טס אחורה ומייד קפצנו עליו ועצרנו אותו. באותן שניות לא חשבתי, פשוט הגבתי במלוא העוצמה ובמלוא המהירות. לאן נעלמה הטכניקה? איפה התרגילים היפים? הבריחים? החניקות? כולן מתבטלים ברגע הזה, אתה פשוט מתפוצץ על התוקף ולא מחשב צעדים. מאותו רגע פשוט הבנתי הנחת יסוד שמובילה אותי מאז ומאז אני בן אדם שלם עם עצמי. אומנתו לחימה = שמה כן היא, יש בה את הפן האומנותי היפה בעל החוקים המיוחדים לו. "לא מרביצים לפה, לא מרביצים חזק ליריב, אין מכות לכאן וכ"ו". היא מצויינת לביטחון העצמי הכללי ולנפש של האדם. היא פותחת לו ערוצים חינוכיים, ערכיים, חברתיים, ונותנת לו good time. לחימה ביטחונית היא עניין אחר לגמרי וחייבים להפריד בניהם! אני מלמד מאבטחים ברמות הגבוהות כיום גם עבודת קרקע וגם בריחים והשתלטויות מורכבות כי הם אנשי מיקצוע מיומנים שיודעים שקודם כל - עטיה לאשכים אחר כך אם היריב עוד מנסה להתרומם אז ממשיכים הלאה לשלבי השתלטות מורכבים יותר. מהיום שבו הבנתי את זה אני אדם מאושר שיודע מהן הגבולות, היתרונות והחסרונות של מה שאני עושה ואיך אני משלים את זה מכיוון אחר. אני מקווה שעניתי לך ומצטער שזה כזה ארוך אבל זאת הרצאה שלמה ארוכה שאשמח לתת פעם באיזה מיפגש שיהיה לנו. עמית

 

[יוסיא]

../images/Emo45.gif צודק בכל מילה

גם אני חושב בדיוק כך!!! ואחת הבעיות שלי היא שישנם גם מורים לאמנויות הלחימה שמלמדים ל"טענתם" שבריחים זה הפתרון להגנה עצמית .אך כמו שאמר עמית פורת חייבים לעשות את ההפרדה בין אמנות , לבין קרב רחוב! וכל אותם מורים שנוטעים במוחי תלמידיהם עובדה לא נכונה זו, יכולים לגרום לתלמידים שלהם המון נזק...שבמקרה של עמית נגמר במכה חזקה לראש אך בקלות מאוד הייתה יכולה להיגמר במקום אחר לגמרי!! אני בתחילת דרכי למדתי אייקידו , בהתחלה זה ממש נראה מגניב כל התפיסות והבריחים מכל מיני מצבים שונים, אך אט אט הבנתי שאם אדם יבוא אלי ברחוב ופשוט יירצה לפרק לי את הצורה ...יהיה לי מאוד קשה לענות לו מתוך האייקידו. אהבתי מאוד את האמנות עצמה והיא הסבה לי עונג, אך לא את שבאתי בשבילו. הגנה עצמית לא מצאתי שם ,למרות מה שהמורה אמר!! כיום אני פניתי לפן אחר בעולם אמנויות הלחימה שיותר נוגע לעניין הזה. אני לומד כיום ארניס ושם אנו מדברים בדיוק על הדברים הללו. ישנם בריחים ודברים ווירטואוזיים כאלו או אחרים אך כל אחד לדעתו , אני מעדיף להצמד לדברים הפשוטים והקלים. כיום אני לומד בערך כחצי שנה ואני יכול לומר שעל קצה הקרחון אני מתחיל באמת להבין שהעסק לא פשוט . אחד הדברים שאני מאוד מוקיר ומעריך אצל מוריי היא העובדה שהם לא אומרים השיטה שלי היא הכי טובה וכו', תמיד יש מה ללמוד ואין דבר כזה ניצחון מוחלט כי אתה לומד שיטה כזו או אחרת. האדם בעל המיומנות הטובה יותר בשילוב עם תיזמון טוב והרבה מזל ... ינצח! או זה עם הנשק

 

[Tonjin]

שאלה תמימה...

בעצם שתיים, אחת לך ואחת לעמית.. הראשונה, אחרי חצי שנה אימון במקום שלפי דברי המורה בו מקדיש רק 30% או פחות מזמן האימון ליד ריקה אתה מתחיל להרגיש שיפור ביכולת ההגנה העצמית - האם אתה מתכוון להגנה עצמית ביד ריקה או בנשק? השנייה, לעמית. במה שונה הגישה "הקלאסית" לדעתך בהתגוננות ממקל ארוך מזו של קרב המגע? אני יכול לראות שינוי בגישה כשמדובר ביד ריקה, סכין או אקדח אך במה שונה גישת המאבטח או איש קרב המגע לפריקת תוקף ממוט ארוך, נבוט או אפילו (היפותטי בלבד, אני יודע) חרב מבלי להזדקק לנשק חם כמובן... להבהיר, השאלות הן אכן תמימות והן נובעות מחוסר ההכרה עם החומר הנלמד בשתי הקבוצות..

 

[עמית פורת המחודש]

טוב אז שאלות מיקצועיות אני אוהב!

אומנויות הלחימה התפתחו בהתאם לתנאים ולצורך של אותה תקופה. צורות ההתקפה היו אחרות, חוקי הרחוב היו אחרים וגם דרך הלחימה כאחד. הגנה כנגד מקל באומנות לחימה כמו ג'ו-ג'יטסו מתחלקת לשני חלקים, או שאתה מסיט את ההתקפה או שאתה נכנס בכניסה להטלה ישירה תוך כדי ההתקפה. באימונים אתה מתרגל בצורה מאוד סיטרילית של מצב שבו אתה מוכן, היריב יודע מה הולך להיות ומשתף איתך פעולה. במציאות לצערינו לא כך הדברים. ההתפה מגיעה בזוית בכלל ולא בקו ישר, זה מגיע בתזמון הכי גרוע בשביל הנתקף והכי חשוב זה מגיע במטרה לשבור לך את הראש, מה שבאימונים בעייתי כי אתה לא ממש רוצה לפוצץ את החבר (לא נעים לך יותר נכון). למרות שאני עושה אימון מדריכים בעבודה עם מדריך נוסף ובו אנחנו משתמשים באלות גומי כואבות ונותנים בלי חשבון וגם חוטפים.. בנוסף אני יחודע ומוכן להוכיח למי שרק יחפוץ כי מקל לא תוכל בחיים להסיט ואגב יובל גם יסכים איתי שגם סכין כמעט בלתי אפשרי להסיט אותו כבסרטי סטיבן סיגל המהוללים והיפים שכל פעם שרואים אותו יש לך את ההרגשה שאייקידו זאת האלטרנטיבה הטובה ביותר להגנה עצמית. הגישה שלי לחיים ולא קשורה לאבטחה או קרב מגע היא הגנה מהירה תוך התפרצות על היריב ופשוט לפוצץ אותו במכות לנקודות תורפה אפשריות (לרוב מרפק לפנים וברך לאשכים) ואחר כך פשוט לתפוש מרחק כמה שיותר מהר... אם אחרי שהבחור החוצפן קיבל כמה פצצות והוא מצידי מנוטרל ואינו ממשיך להתקיף או להיות מסוכן כלפי אין לי שום אנטרס להמשיך איתו לקרקע או משהו דומה אלא לתפוס מרחק כשכלי הנשק בידיי. יכול להיות שברג של הנאה אני כן אכנס להטלה ואשתול אותו... לא יודע...

 

[amir_aikido]

להסיט נשק ../images/Emo2.gif

עמית אני לא אטען שפשוט להתמודד מול נשק, להיפך, זה קשה מאוד. אבל זו בדיוק הסיבה -בדרך שלימדו אותי, כלי נשק, ואפילו אם מדובר רק במקל, לא מסיטים

התגובה להתקפה בנשק היא תנועה אל התוקף והחוצה מקו ההתקפה במינימום האפשרי. זה לא פשוט, זה מאוד מסובך. ואני אסכים עם כל מי שיטען שזו דרישה קשה מדי ללמוד בזמן קצר - ועדיף לחפש פתרונות אחרים. אי אפשר להסיט - ההנחה הבסיסית באייקידו ובג'ו-ג'וטסו עתיק היא שההתקפה היא בכלי להב - קטאנה/וואקיזשי וכל מפגש של יד וכלי יגמר ללא היד. אותה ההנחה נשמרת גם כשמדובר במקל. זהו אלמנט שמופיע כבר בהודעותי הראשונות בפורום, בדיונים עם אייקי-פריק (

שלא הבאתי קישור, התעצלתי). אסור לצאת רחוק מדי - כי אז לא תוכל לבצע לתוקף שום דבר והוא מיד ימשיך בפעולתו הבאה. אסור לצאת מהקו מוקדם מדי - התוקף ישנה את כיוון ההתקפה ויחתוך אותך (רק בשבוע שעבר תרגלנו מצב כזה עם ווקיזאשי ועבדתי עם אחד התלמידים הוותיקים שמתמחה גם בקראטה, יש לי נטיה להקדים ביציאה ולכן חטפתי המון מכות). בסיום התנועה השליטה על כלי הנשק חייבת להיות אצל המתגונן - אחרת הוא יחתך מיידית. כל הנ"ל איננו סותר את דבריך על התפוצצות על היריב. אלא מציג גישה אסטרטגית שונה. שים

שברגע שסיימת את היציאה, ויש לך שליטה על הנשק, מכות באמצעים הפנויים (רגל, נגיחה, יד פנויה) מאוד רצויות כל עוד לא תסכן את שליטתך ביריב. אמיר

 

[א ל ט ר נ ט ף]

אמיר

הסרט סמוראי אחרון נגמר לפני שנתיים ואין יותר התקפות חרב... כל הנ"לנהדר בתאורייה אבל המעשה מאוד רחוק מהמציאות.בהזדמנות אשמח להראות לך את העניין בעיניים ותבין על מה אני מדבר.

 

[יובל נחמקין]

הי טונג'

אתייחס ברשותך (בדעתי המשוחדת), לתכנית הלימודים של CSSD ARNIS - שם "יוסיא" מתאמן: חלוקת הלימודים היא ביחס של 30% סכין / 30% יד ריקה והשאר חומר מסורתי יותר של אמנויות לחימה פיליפיניות: חרב / חרב וסכין / מקל בודד / מקל כפול. לא בכדי נבחר מינון זה (לפחות נכון להיום). לדעתנו ההיתכנות הגבוהה ביותר להתקפה בנשק קר ברחוב של ימינו, היא באמצעות נשק חותך / דוקר והידע בנושא אקוטי. כמו-כן: קיימת קורלציה מפליאה בדיוקה בין לחימת יד-ריקה ללחימת כלי להב קצרים. מכאן שלדעתנו, 60% של אימון נ-כ-ו-ן , יקנו למתרגל ידע מעשי רב כבר אחרי חודשים ספורים. אינני יכל להעיד בשם תלמידי על תחושותיהם, אבל אני סבור שזו הייתה כוונת המשורר. יום טוב, יובל.

 

[Tonjin]

שניכם לא עניתם לשאלות שלי, אנסה

להבהיר את עצמי. בקשר למקל: השאלה שלי באה בדיוק בגלל שכפי שאתה אומר "צורות ההתקפה היו אחרות, חוקי הרחוב היו אחרים וגם דרך הלחימה". עכשיו, אני מסכים לחלוטין עם ההצהרה הזו ודווקא בגלל זה התמקדתי בנושא של מקל (ואני מתכוון למקל ארוך, כלומר מעל אורך של האנבו, דרך מקל בסגנון ג'ו, נאבוט ועד בו). השאלה שלי הייתה אם יש שינוי בקונספט או בדרך הפעולה בטכניקות כנגד מקל ארוך במה שנקרא לן לצורך הדיון "ריאליטי בייסד פייטינג" ובין אלו של אמנויות לחימה עתיקות. את הגישה שלך הבהרת ("הגנה מהירה תוך התפרצות על היריב ופשוט לפוצץ אותו במכות לנקודות תורפה אפשריות") ואני יכול לראות אותה עובדת במקרים מסויימים. השאלה שלי היא איך עושים את זה כשהיריב מחזיק נשק ארוך שמאפשר לו להיות במרחק יחסית בטוח ממך... אתה מפרט את שני אופני הפעולה של הג'וג'וטסו (כפי שאתה מכיר אותו) ופוסל אותם - אני שאלתי דווקא מה הם אופני הפעולה של קרב המגע בעניין הזה, את אלו של הג'וג'וטסו אני פחות או יותר מכיר. ואני שואל את זה דווקא בגלל שנראה לי שבניגוד לתנאים אחרים שכן השתנו (לא הולכים עם שריון יותר וגם לא עם חרב, יותר מסוממים או שיכורים שלא בהכרח ישתפו פעולה עם בריחים מבוססי כאב לדוגמא) מהות השימוש במקל ארוך וכתוצאה מכך גם ההתגוננות ממנו לא השתנו מהותית. יובל, במקרה שלך השאלה שלי פשוטה יותר - מה שהתכוונתי לשאול את יוסי זה איך הוא מתכוון להתמודד אם איום ברחוב - בנשק שרוב זמן האימון שלו מוקדש לו (זו הרי סוג של מנטרה בריאליטי-בייסד לא? מה שאתה מתאמן עליו זה מה שתעשה בזמן אמת) או ביד ריקה שאתה מתרגל פחות. (או בעקבות ההסבר שלך, בשילוב של הטמעת טכניקות נשק בעבודת היד הריקה?)

 

[א ל ט ר נ ט ף]

טונג'ין היקר

עקרונות עבודה מול מקל ארוך אני לא יכול ללמד אותך כאן ובטח לא בכתב אבל אתן לך קוריוז קטן בעניין. החלק המסוכן ביותר של המקל הוא תמיד החלק הקיצוני(הקצה) שלו ולכן ככל שתתקרב ליריב כך עוצמת ההתקפה תהיה מינורית וחסרת משמעות. עקרונית מהרגע שפרצת אליו וניצמדת אליו הוא כבר לא קטלני ולמעשה הוא כולו שלך. אני ממליץ לך ללכת לראות שעור קרב מגע פשוט ולראות ולהתנסות ותבין את העניין. קשה, קשה להסביר ככה, צריך להדגים...

 

[Tonjin]

אלטרנטף ידידי

האם אתה באמת חושב שדורות על גבי דורות של אנשים שנלחמו על חייהם במקל לא מודעים לקוריוז המסעיר שלך? אנסה לנסח שוב, כי נראה שגם לאחר שהכברתי מאות מילים בניסיון להסביר את עצמי לא הצלחת להבין למה אני מתכוון.. לא בקשתי (ממך או מאף אחד) קורס בשימוש במקל ארוך, שאלתי אם, במה ולמה עקרונות השימוש בו שונים בקרב מגע ובאמנויות-מודרניות יותר.

 

[יוסיא]

אנסה אני לקלוע לשאלתך...

נראה לי שהבנתי כוונתך ....אנסה להסביר: אנו לומדים גם עבודת סכין וגם מקל וחרב. ישנו דמיון רב בין עבודת הסכין לצורת הלחימה של היד הריקה. כך שאם אדם מתאמן בסכין, בקלות אפשר לדמות זאת ללחימת יד ריקה. לדוגמא : אדם תוקף אותך באגרוף....אתה יכול להסיט את המכה ביד אחת ולחתוך אותה בתנועת מספריים עם היד השנייה, ביד ריקה... במקום לחתוך תאגרף את ידך ותיתן לו בוקס ישר באמה וזה יעשה את העבודה. לשאלתך.... אני אישית כרגע לא הולך עם נשק עליי כל הזמן. אני הולך בד"כ עם קובוטאן וכשאני הולך למקומות שיש בהם " פוטנציאל לפורענות " אני נושא עליי גונטינג...שזה גם לא נשק קר. ידע בכלי נשק הוא מאוד חשוב בימינו כי לצערי היום החוקים קצת השתנו . אני לא אומר שכל אדם רוצה לרצוח אותך אך האופצייה כיום גדלה במספר מונים מאשר בעבר. בשביל להבין מה התוקף מנסה לעשות...ואיך תוכל להתחמק מזה הינך חייב לדעת את דרכי העבודה של הכלי אותו הוא מחזיק. לכן אני אישית מעדיף קודם כל יד ריקה ולאחר מכן סכין.

 

[יוסיא]

תוספת קטנה....

כן , אני מרגיש שיפור עצום ביכולותיי ביד הריקה וגם בכלי הנשק. התנועה היא אותה תנועה , התנועות הן כביכול פשוטות מוטורית ולא קשות ליישום..( לפחות לא ברמה הבסיסית של הגנה עצמית ) כשאדם מתחיל ללמוד לקרוא תנועה אזי עשה חצי מהעבודה... ולא משנה על איזה כלי אתה עובד כשמלמדים אותך לקרוא תנועה זה עובד בכל המישורים. לא אומר לך שאני מוכן כעת לקרב עם עשרה אנשים... אך ההסתכלות שלי על מצבים...על אפשרויות מילוט...על כיווני יציאה ממכה ולא אינסטנקטיבית אחורה יכולות להקנות המון...אפילו אם זה לא ברור מההתחלה.