טעמו וראו כי טוב ה'

[intelligence IQ150]

טעמו וראו כי טוב ה'

אני לא כותב את ההודעה הזאת כדי להיתווכח איתכם על קימו של ה' אני כותב אותה כדי שתראו כי טוב ה' כי לעולם חסדו "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה, הוא כל התורה כולה על רגל אחת. האדם מצווה לאהוב את חבירו כמוהו. האדם נברא בצלם אלוקים. באדם יש מהות אלוקית, בחינה אלוקית. כל אדם מצווה לגלות את את הבחינה האלוקית שבחבירו. באותה מידה שמעניק כל אדם חשיבות ומגלה את היחודיות שבעצמו, רואה בעצמו ישות יחודית בלעדית - כך עליו לראות את חבירו, לגלות בו ישות עצמית מיוחדת. עליו להתייחס אל חבירו כאל "נושא" נוסף בכלל הגדול והשלם ולא כ"מושא" או "לואי" אחר שנמצא בצידו או מתחתיו. האדם מוקיר ומעריך את הזולת באותה מידה שמתייחס כך אל עצמו. "ואהבת לרעך כמוך", יש משהו רע בלאהוב מישהו אחר?? אני לא חושב כך "הודו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו. ב הודו, לאלוהי האלוהים: כי לעולם חסדו. ג הודו, לאדוני האדונים: כי לעולם חסדו. ד לעושה נפלאות גדולות לבדו: כי לעולם חסדו. ה לעושה השמיים, בתבונה: כי לעולם חסדו. ו לרוקע הארץ, על-המים: כי לעולם חסדו. ז לעושה, אורים גדולים: כי לעולם חסדו. ח את-השמש, לממשלת ביום: כי לעולם חסדו. ט את-הירח וכוכבים, לממשלות בלילה: כי לעולם חסדו. י למכה מצריים, בבכוריהם: כי לעולם חסדו. יא ויוצא ישראל, מתוכם: כי לעולם חסדו. יב ביד חזקה, ובזרוע נטויה: כי לעולם חסדו. יג לגוזר ים-סוף, לגזרים: כי לעולם חסדו. יד והעביר ישראל בתוכו: כי לעולם חסדו. טו וניער פרעה וחילו בים-סוף: כי לעולם חסדו. טז למוליך עמו, במדבר: כי לעולם חסדו. יז למכה, מלכים גדולים: כי לעולם חסדו. יח ויהרוג, מלכים אדירים: כי לעולם חסדו. יט לסיחון, מלך האמורי: כי לעולם חסדו. כ ולעוג, מלך הבשן: כי לעולם חסדו. כא ונתן ארצם לנחלה: כי לעולם חסדו. כב נחלה, לישראל עבדו: כי לעולם חסדו. כג שבשפלנו, זכר לנו: כי לעולם חסדו. כד ויפרקנו מצרינו: כי לעולם חסדו. כה נותן לחם, לכל-בשר: כי לעולם חסדו. כו הודו, לאל השמיים: כי לעולם חסדו" כי לעולם חסדו "ו * אנכי יהוה אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: לא-יהיה לך אלהים אחרים, על-פני. ז לא-תעשה לך פסל, כל-תמונה, אשר בשמים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ. ח לא-תשתחוה להם, ולא תעבדם: כי אנכי יהוה אלהיך, אל קנא--פקד עון אבות על-בנים ועל-שלשים ועל-רבעים, לשנאי. ט ועשה חסד, לאלפים--לאהבי, ולשמרי מצותו (מצותי). {ס} י לא תשא את-שם-יהוה אלהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר-ישא את-שמו לשוא. {ס} יא שמור את-יום השבת, לקדשו, כאשר צוך, יהוה אלהיך. יב ששת ימים תעבד, ועשית כל-מלאכתך. יג ויום, השביעי--שבת, ליהוה אלהיך: לא תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך ועבדך-ואמתך ושורך וחמרך וכל-בהמתך, וגרך אשר בשעריך--למען ינוח עבדך ואמתך, כמוך. יד וזכרת, כי עבד היית בארץ מצרים, ויצאך יהוה אלהיך משם, ביד חזקה ובזרע נטויה; על-כן, צוך יהוה אלהיך, לעשות, את-יום השבת. {ס} טו כבד את-אביך ואת-אמך, כאשר צוך יהוה אלהיך--למען יאריכן ימיך, ולמען ייטב לך, על האדמה, אשר-יהוה אלהיך נתן לך. {ס} טז לא תרצח, {ס} ולא תנאף; {ס} ולא תגנב, {ס} ולא-תענה ברעך עד שוא. {ס} יז ולא תחמד, אשת רעך; {ס} ולא תתאוה בית רעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו, וכל, אשר לרעך. {ס} יח את-הדברים האלה דבר יהוה אל-כל-קהלכם בהר, מתוך האש הענן והערפל--קול גדול, ולא יסף; ויכתבם, על-שני לחת אבנים, ויתנם, אלי." יש כאן משהו רע?? לא חושב כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד"

 

[intelligence IQ150]

המשך:

"אהבתי אתכם אמר יהוה, ואמרתם במה אהבתנו; הלוא-אח עשיו ליעקוב נאום-יהוה, ואוהב את-יעקוב. ג ואת-עשיו, שנאתי; ואשים את-הריו שממה, ואת-נחלתו לתנות מדבר. ד כי-תאמר אדום רוששנו, ונשוב ונבנה חורבות--כה אמר יהוה צבאות, המה יבנו ואני אהרוס; וקראו להם גבול רשעה, והעם אשר-זעם יהוה עד-עולם. ה ועיניכם, תראינה; ואתם תאמרו יגדל יהוה, מעל לגבול ישראל. ו בן יכבד אב, ועבד אדוניו; ואם-אב אני איה כבודי ואם-אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות, לכם הכוהנים בוזי שמי, ואמרתם, במה בזינו את-שמך. ז מגישים על-מזבחי לחם מגואל, ואמרתם במה גיאלנוך; באמורכם, שולחן יהוה נבזה הוא. ח וכי-תגישון עיוור לזבוח אין רע, וכי תגישו פיסח וחולה אין רע; הקריבהו נא לפחתך, הירצך או היישא פניך--אמר, יהוה צבאות. ט ועתה חלו-נא פני-אל, ויחוננו; מידכם, הייתה זאת--היישא מכם פנים, אמר יהוה צבאות. " ה' אוהב אותנו ואת בני ישמעל שונא ואנחנו רואים איפה הם גרים ומה המצב שלהם "א קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח. ב כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. ג וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. ד שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה. ה אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ: כִּי-יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם, חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ. ו שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה--כֻּלָּם, מִשְּׁבָא יָבֹאוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ. ז כָּל-צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ, אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ; יַעֲלוּ עַל-רָצוֹן מִזְבְּחִי, וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר. ח מִי-אֵלֶּה, כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים, אֶל-אֲרֻבֹּתֵיהֶם. ט כִּי-לִי אִיִּים יְקַוּוּ, וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה, לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק, כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם--לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ. י וּבָנוּ בְנֵי-נֵכָר חֹמֹתַיִךְ, וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ: כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ, וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ. יא וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, לֹא יִסָּגֵרוּ: לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם, וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים. יב כִּי-הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא-יַעַבְדוּךְ, יֹאבֵדוּ; וְהַגּוֹיִם, חָרֹב יֶחֱרָבוּ. יג כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו--לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד. יד וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל-כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל-מְנַאֲצָיִךְ; וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה, צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. טו תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה, וְאֵין עוֹבֵר; וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם, מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר. טז וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם, וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי; וְיָדַעַתְּ, כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ, וְגֹאֲלֵךְ, אֲבִיר יַעֲקֹב. יז תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב, וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת, וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל; וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם, וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. יח לֹא-יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ, שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ; וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה. יט לֹא-יִהְיֶה-לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ, הַיָּרֵחַ לֹא-יָאִיר לָךְ; וְהָיָה-לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ. כ לֹא-יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ, וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף: כִּי יְהוָה, יִהְיֶה-לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם, וְשָׁלְמוּ, יְמֵי אֶבְלֵךְ. כא וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ; נֵצֶר מטעו (מַטָּעַי) מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר. כב הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם; אֲנִי יְהוָה, בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. {ס}" הגאולה בדרך כל זה רע? אני לא חושב

 

[L7]

אלוהים- רוצח היהודים ומחולל האנטישמ

האנטישמיות. מה טוב בו? הנוצרים משגשגים והיהודים נרדפים. את מי הוא מעדיף?

 

[intelligence IQ150]

"כי יום נקם, בליבי ושנת גאוליי באה"

"מי-זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבוצרה, זה הדור בלבושו, צועה ברוב כוחו; אני מדבר בצדקה, רב להושיע. ב מדוע אדום, ללבושך; ובגדיך, כדורך בגת. ג פורה דרכתי לבדי, ומעמים אין-איש איתי, ואדרכם באפי, וארמסם בחמתי; ויז נצחם על-בגדיי, וכל-מלבושיי אגאלתי. ד כי יום נקם, בליבי; ושנת גאוליי, באה. ה ואביט ואין עוזר, ואשתומם ואין סומך; ותושע לי זרועי, וחמתי היא סמכתני. ו ואבוס עמים באפי, ואשכרם בחמתי; ואוריד לארץ, נצחם. {ס} ז חסדי יהוה אזכיר, תהילות יהוה, כעל, כול אשר-גמלנו יהוה; ורב-טוב לבית ישראל, אשר-גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו. ח ויאמר אך-עמי המה, בנים לא ישקרו; ויהי להם, למושיע. ט בכל-צרתם לו צר, ומלאך פניו הושיעם--באהבתו ובחמלתו, הוא גאלם; וינטלם וינשאם, כל-ימי עולם. י והמה מרו ועיצבו, את-רוח קודשו; וייהפך להם לאויב, הוא נלחם-בם. יא ויזכור ימי-עולם, משה עמו; איה המעלם מים, את רועי צאנו--איה השם בקרבו, את-רוח קודשו. יב מוליך לימין משה, זרוע תפארתו; בוקע מים מפניהם, לעשות לו שם עולם. יג מוליכם, בתהומות; כסוס במדבר, לא ייכשלו. יד כבהמה בבקעה תרד, רוח יהוה תניחנו--כן ניהגת עמך, לעשות לך שם תפארת. טו הבט משמיים וראה, מזבול קודשך ותפארתך: איה קנאתך וגבורותיך, המון מעיך ורחמיך אליי התאפקו. טז כי-אתה אבינו--כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו: אתה יהוה אבינו, גואלנו מעולם שמך. יז למה תתענו יהוה מדרכיך, תקשיח ליבנו מיראתך; שוב למען עבדיך, שבטי נחלתך. יח למצער, ירשו עם-קודשך; צרינו, בוססו מקדשך. יט היינו, מעולם לא-משלת בם--לא-נקרא שמך, עליהם; לו-קרעת שמיים ירדת, מפניך הרים נזולו. א כקדוח אש המסים, מים תבעה-אש, להודיע שמך, לצריך; מפניך, גויים ירגזו. ב בעשותך נוראות, לא נקווה; ירדת, מפניך הרים נזולו. {ס} ג ומעולם לא-שמעו, לא האזינו; עין לא-ראתה, אלוהים זולתך--יעשה, למחכה-לו. ד פגעת את-שש ועושה צדק, בדרכיך יזכרוך; הן-אתה קצפת ונחטא, בהם עולם וניוושע. ה ונהי כטמא כולנו, וכבגד עידים כל-צדקותינו; ונבל כעלה כולנו, ועוונינו כרוח יישאונו. ו ואין-קורא בשמך, מתעורר להחזיק בך: כי-הסתרת פניך ממנו, ותמוגנו ביד-עווננו. ז ועתה יהוה, אבינו אתה; אנחנו החומר ואתה יוצרנו, ומעשה ידך כולנו. ח אל-תקצוף יהוה עד-מאוד, ואל-לעד תזכור עוון; הן הבט-נא, עמך כולנו. ט ערי קודשך, היו מדבר; ציון מדבר הייתה, ירושלים שממה. י בית קודשנו ותפארתנו, אשר היללוך אבותינו--היה, לשריפת אש; וכל-מחמדינו, היה לחורבה. יא העל-אלה תתאפק, יהוה; תחשה ותעננו, עד-מאוד א נדרשתי ללא שאלו, נמצאתי ללא ביקשוני; אמרתי הנני הנני, אל-גוי לא-קורא בשמי. ב פירשתי ידיי כל-היום, אל-עם סורר--ההולכים הדרך לא-טוב, אחר מחשבותיהם. ג העם, המכעיסים אותי על-פניי--תמיד: זובחים, בגנות, ומקטרים, על-הלבינים. ד היושבים, בקברים, ובנצורים, ילינו; האוכלים בשר החזיר, ומרק פיגולים כליהם. ה האומרים קרב אליך, אל-תיגש-בי כי קדשתיך; אלה עשן באפי, אש יוקדת כל-היום. ו הנה כתובה, לפניי: לא אחשה כי אם-שילמתי, ושילמתי על-חיקם. ז עוונותיכם ועוונות אבותיכם יחדיו, אמר יהוה, אשר קיטרו על-ההרים, ועל-הגבעות חירפוני; ומדותי פעולתם ראשונה, אל-חיקם. {ס} "

 

[L7]

קראתי. אלוהיך שטני. הפתר ממנו.

 

[intelligence IQ150]

כנראה שלא קראת

טעמו וראו כי טוב ה' נותן לחם לכל בשר אוהב את עמו ישראל נצח ישראל לא ישקר כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד

 

[L7]

טעמתי וראיתי כי רע מאוד ה'. נותן

לחם לכל בשר , אך לא באושויץ. אוהב את עמו ישראל- אך לא באושויץ. דרך רשעים תאבד- אך לא באושויץ. השלך את אלילך המכונה אלוהים. למד מאברהם אבינו כיצד מנתצים אל שקר.

 

[intelligence IQ150]

"ראה היום נתתי לפניך ברכה וקללה"

 

[L7]

אינני זקוק לאלוהים מקלל (שטן)

להפטר ממנו - וטובה שעה אחת קודם........

 

[intelligence IQ150]

לא על אפך ועל חמתך אתה תשמע לו

 

[Governor]

מי יגרום לכך שאקשיב להנפא"כ אשר

רק בין שתי אזניך, הקרוי בפיך יהוה?

 

[dean4]

לך הוא נתן רק קללה

כנראה שלנאצים הוא העניק ברכות בשפע, ולנורבגיה בכלל הוא הרעף שבחים ומשואות.. (נורבגיה נחשבת לארץ מפותחת ומתקדמת מאוד!) בכלל לנוצרים הוא העניק כוח עצום ואילו לדתך הזוטרה הוא זרק עצם של פחות מאחוז מאוכלוסית העולם.. מבחינות רבות היהדות נחשבת כת ולא דת. חזור למאורה שלך ובוז על הידע הדל שלך! בקרוב מאוד שתעלה השמימה תגלה שאללה הוא בעצם האלוהים האמיתיים והוא ישפוט אותך לרעה על כך שהאמנת ביצור בלתי קיים שנקרא יהווה.

 

[intelligence IQ150]

למה מגיע לך משהו??

שילמת שכר דירה??? מה אתנ מבלבל את השכל בכלל אתה לא משלם שכר דירה לא משלם חשמל לא משלם מיים ויש לך עוד טענות??

 

[senior boudha]

מה הקשר???

אתה לא מבין שאם הוא אחד מיתנו היה חי ב1939 הינו עכשיו מתים במחנאות בגלל אלוהים???

 

[intelligence IQ150]

"וקם הכם הזה וזנה אחרי"

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. יז וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. יח וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה: כִּי פָנָה, אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים" לא היה מי שיגן עליהם הם אמרו "אין לנו אלוקים" והוא אמר נכון באמת אין לכם אלוקים וזאת התוצאה "וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה"

 

[senior boudha]

תגובה

1.באמת אין אלוהים 2.איך רצית שיהיה להם אלוהים אם הנאצים טבחו בהם? 3.שמענו על אלוהים החמום מוח-כל יהודי שהחליט(וזכותו)להיות עובד אלילים אלוהים הרג(במקרה הטוב)אותו ואת כל משפחתו.

 

[intelligence IQ150]

בלה בלה?

 

[senior boudha]

זאת הטענה הכי טובה שיצאה ממך אי פעם

 

[intelligence IQ150]

בלה בלה בלה בלה

 

[free soul]

תגיד לי יא חתיכת מטומטם....

אתה יהודי?