טעם החופש
היום החלטתי להיות אגואיסטית. כשהבעל החליט לצאת לחבר, הדבקתי לו את שני הילדים, קפצתי לחנות לקנות מלח אמבט, והסתגרתי באמבטיה עם ספר טוב. מאוחר יותר, הרדמתי את הילדים ואת הבעל, ויצאתי באיחור קל לעבר הקומזיץ. עצרתי בדרך לאסוף חבר, שבסוף לא רק שלא בא איתי, אלא גם עודד אותי להשאר איתו שעתיים. שכחתי כבר כמה נעים יכול להיות לשבת לפטפט עם חבר טוב... בשתיים עשרה וחצי עזבתי אותו והתחלתי לסוע, מוודאת שיש לי בשביל מה להגיע. המזגן התקלקל בדרך אבל לא נתתי לו להרוס לי את המצברוח. מאחר ולא היתה לי המפה של טאקי, שאפתי תחילה להגיע לבת ים, אח"כ להגיע לטיילת, אח"כ להגיע למלון סאן. עד כאן עשיתי זאת בקלות ובלי בעיות. אחרי מלון סאן, בסבלנות ראויה להערצה, כיוון אותי פנטום מפרסה לפרסה עד שהגעתי. רק שכבר היה מאוחר, והיה לח וחם, וחשוך מכדי שאני אצליח לזהות אנשים. אני מתנצלת שלא אמרתי שלום לכולם, לא זיהיתי כמעט אף אחד. ישבתי קצת, ראיתי שהמצבר שלי מתחיל לגמגם, תידלקתי על קולה והסתובבתי הביתה. אבל הכיף האמיתי היה הטעם של החופש. להרים רגע את הראש מעל המים, להזכר איך זה היה לפני שנכנסתי לשיגרה, בעל, ילדים, עבודה, לימודים, והעול והחובות הקשורים בחיים... רגע של שחרור, לשאוף קצת אויר נקי, ולצלול שוב, אבל בכוחות מחודשים. טאקילה, נשמה, תודה וכל הכבוד על ההתמדה. פנטום, תודה על העזרה והסבלנות. קרמבובת מתוקה, אני מצטערת, עשיתי עיקוף מיותר בדרך ופיספסתי אותך. ליהי, תודה על הנכונות לכבות עבורי את הסיגריה. פחדתי שאני אהיה עייפה מדי לסוע אם אני לא אצא מיד, אבל אני אשמח לנסות לתפוס אותך בפעם הבאה. מתנצלת בפני מי שהיה ולא הספקתי לתפוס. פעם הבאה. זהו, גמרתי את האדרנלין מהערב הזה. אני הולכת לישון.
היום החלטתי להיות אגואיסטית. כשהבעל החליט לצאת לחבר, הדבקתי לו את שני הילדים, קפצתי לחנות לקנות מלח אמבט, והסתגרתי באמבטיה עם ספר טוב. מאוחר יותר, הרדמתי את הילדים ואת הבעל, ויצאתי באיחור קל לעבר הקומזיץ. עצרתי בדרך לאסוף חבר, שבסוף לא רק שלא בא איתי, אלא גם עודד אותי להשאר איתו שעתיים. שכחתי כבר כמה נעים יכול להיות לשבת לפטפט עם חבר טוב... בשתיים עשרה וחצי עזבתי אותו והתחלתי לסוע, מוודאת שיש לי בשביל מה להגיע. המזגן התקלקל בדרך אבל לא נתתי לו להרוס לי את המצברוח. מאחר ולא היתה לי המפה של טאקי, שאפתי תחילה להגיע לבת ים, אח"כ להגיע לטיילת, אח"כ להגיע למלון סאן. עד כאן עשיתי זאת בקלות ובלי בעיות. אחרי מלון סאן, בסבלנות ראויה להערצה, כיוון אותי פנטום מפרסה לפרסה עד שהגעתי. רק שכבר היה מאוחר, והיה לח וחם, וחשוך מכדי שאני אצליח לזהות אנשים. אני מתנצלת שלא אמרתי שלום לכולם, לא זיהיתי כמעט אף אחד. ישבתי קצת, ראיתי שהמצבר שלי מתחיל לגמגם, תידלקתי על קולה והסתובבתי הביתה. אבל הכיף האמיתי היה הטעם של החופש. להרים רגע את הראש מעל המים, להזכר איך זה היה לפני שנכנסתי לשיגרה, בעל, ילדים, עבודה, לימודים, והעול והחובות הקשורים בחיים... רגע של שחרור, לשאוף קצת אויר נקי, ולצלול שוב, אבל בכוחות מחודשים. טאקילה, נשמה, תודה וכל הכבוד על ההתמדה. פנטום, תודה על העזרה והסבלנות. קרמבובת מתוקה, אני מצטערת, עשיתי עיקוף מיותר בדרך ופיספסתי אותך. ליהי, תודה על הנכונות לכבות עבורי את הסיגריה. פחדתי שאני אהיה עייפה מדי לסוע אם אני לא אצא מיד, אבל אני אשמח לנסות לתפוס אותך בפעם הבאה. מתנצלת בפני מי שהיה ולא הספקתי לתפוס. פעם הבאה. זהו, גמרתי את האדרנלין מהערב הזה. אני הולכת לישון.
