טמקא: חזון עתידי לתחבורה בישראל כולל מטרו הירושלים ואי הבנה של עניין התח"צ בשבת

[Ccyclist]

איך רואים שאתה שנים לא בארץ.

קודם כל בין 80 ל-90 אחוזים ממשתמשי התח"צ בעיר הם שומרי שבת. ובניגוד לערים אחרות אחרות בארץ, גם בחלקים החילוניים יותר שלה אתה רואה יותר אנשים הולכים לבית כנסת מאשר רכבים שנוסעים. אין כמעט מקומות בילוי במיוחד במרכז ירושלים שפתוחים בשבתות והוא די שומם. במחנה יהודה ובמתחם התחנה, אין שום מקום שפתוח בשבת. וגם אם יש איזה בית קפה פתוח ברחביה, הוא משרת אוכלוסייה שגרה מרחק הליכה. קווים 71,72 עוברים בלב ירושלים החרדית, ולא הייתי מפעיל ברחובות שגובלים באזורים חרדיים תחבורה ציבורית בשבת כמו הנביאים או דרך יפו. האוכלוסייה היהודית שלא שומרת שבת, מאריך אותה בפחות מ-200 אלף. ולגבי אצטדיון טדי, כבר שנים בגלל המסה הגדולה של אוכלוסייה דתית-מסורתית שאוהדת את בית"ר, הקבוצה לא משחקת בשבת.

קודם כל - יש לי קשרי משפחה וחברה בעיר. שנית - בפעם האחרונה שהייתי בירושלים בשישי בערב ובשבת (פברואר 2019) קודם כל קניתי משהו בפיצוציה חדשה יחסית במרכז העיר בליל שישי (ב1999 עשו עניין ענק מהפיצוצייה הראשונה בשמאי), עברתי מספר מסעדות ובארים שנפתחו לקראת הערב ועליתי על נסיעה של שבוס כי רציתי לחוות משהו שאני תורם לו מדי פעם. בעת הנסיעה הראו לי פיצוציות שכונתיות פתוחות בפרברים שבזמני לא היו בהם מקומות לקנות אוכל בסיסי בשבת. (בזמני היה רק הסופר בתחנת הדלק אורנים). ליום המחרת הומלצו לי מסעדה לא כשרה של זוג נשים בקרן היסוד ובילוי במתחם התחנה, אך בגלל שמיקמתי את עצמי במלך ג'ורג' לביקור של כמה ימים בעיר לא רציתי להסתבך עם הליכות ארוכות למקומות האלו. בגלל שהייתי צריך לתזמן את עצמי לנסיעה מוקדמת ביום א' לא יצאתי לבלות כל הלילה אבל ראיתי שהיה בעיר באר להט"בי בשם "וידאו". אחרי הנסיעה קניתי איזה חטיף גליל קוקוס וורוד די ייחודי בפיצוצייה אחרת ברחוב יפו שאני יודע שהיתה פתוחה בשבת גם לפני עשור.

ביום שבת עצמו קודם כל עשיתי כביסה במכבסה הקטנה של המלון ואז המשכתי למסעדה לא כשרה ברחוב יפו שהיתה כתבה במאקו על הפגנות נגדה. לארוחת הצהריים המוקדמת המקום היה שליו יחסית, די מלא, ואני חושב שהיה בית קפה פתוח מעבר לכיכר. היו הרבה אנשים שהתהלכו ברחובות בן יהודה ויפו, אחרי הארוחה המשכתי למתחם ממילא שהיה מלא גם הוא, אם כי כל החנויות היו סגורות. הגעתי עד שער יפו ונכנסתי לכיכר הכניסה לעיר העתיקה, מוקד שהמסחר בו מתקיים כל שבת. חזרתי למתחם ממילא ולמרות שהמתחם היה מלא לא היו שם שירותים ציבוריים. ניסיתי למצוא אחד בחניון שהיה מלא ברכבים, ביקשתי מהשומרים בצד השני של השער הסגור של הקניון - אבל הם רק אמרו שסגור, ובסוף מצאתי איזה הוסטל ליד פיצוצייה שהמליצה עליו בשלמה המלך ומתוך נדיבות נתתי לשומר איזה מטבע של ₪10. אחר כך המשכתי לפגוש קרוב תושב מרכז העיר באיזו כיכר לא עמוסה באזור ואחרי "ביקור החובה" חזרתי לרחוב יפו שהתמלא יותר ממה שהיה בתחילת הצהריים. חזרתי למלון לכמה שעות לפני שיצאתי לרחוב יפו עם צאת השבת ופתיחת מקומות מסויימים ברחוב כמו הגלידרייה עם כפיות השוקולד.

אודה גם בקשר חרדי: בגלל הצליאק ביקשתי מקרוביי וחבריי בארץ לקשר אותי עם צליאקים מקומיים במקרה שהם מכירים. זה היה נדבך נוסף על שימוש בקבוצות פייסבוק. בניגוד לכשרות שהיא עניין רוחני - צליאק עם סימפטומים זה דבר עם "עונשים" די מיידיים (לוקח חצי שעה עד שעתיים) אז חייבים להקפיד. אשת הקשר שנתנה לי טיפים על איפה לקנות וממה להזהר היתה חברה חרדית דוברת אנגלית של אחד מקרוביי, חילוני ובליין. ביקשתי ממנו שיבהיר מה העמדה הדתית שלי לפני שיקשר ביני לחברה החרדית, כדי שלא יהיה מצב שלא נוח לה מולי. היא מסוג החרדים שיש להם קשרים עם חילונים מכל הסוגים אז היא נאותה לעזור לי למרות ההבדלים. ירושלים, גם אם עוברים ממנה, היא מקום שכולם חוצים את הקווים וכולם מקושרים לאנשים "בצד השני".

החיים בשכונות ירושלים די מסתמכים על מרכז העיר לחלקיו השונים. יש דברים שאין טעם לפתוח במרכזים המסחריים או בקניונים השכונתיים של רמות, גילה או הגבעה הצרפתית. מלחה היא יוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל, תלפיות ייחודית למסחר כמו רכב, ריהוט ואלקטרוניקה שקשה למקם בחנויות במרכז העיר (למרות שישנו קניון האחים ישראל בנסיכה מרי). המסה הקריטית של מקומות הבילוי שפתוחים בשבת הם במרכז העיר רבתי (מנקודת מבט פרברית אני סופר את עמק רפאים ומתחם התחנה כשולי מרכז העיר, לפחות כשיש תח"צ - 6 דקות באוטובוס מרחבת הכשרת הישוב), מניעת הגישה מהשכונות למרכז היא עניין שמשפיע לרעה על רבים מתושבי העיר והמבקרים בה וכן על אלו שלא יכולים לבלות בה ביום החופשי שלהם אף שהיא פחות משעה מהמרכז.

התמונות המצורפות צולמו בירושלים ביום שבת, 23.2.19

 

[ניצן חזר הבייתה]

רוב תרבות הפנאי בעיר מרוכזת במרכז העיר, אף שבעשור האחרון פתיחת מתחם התחנה והפיכת שוק מחנה יהודה למוקד בילוי פיזרו את מוקדי הבילוי למקומות נוספים על גבול מרכז העיר (בראייה של תושב שכונות כמו גילה, ניות והגבעה הצרפתית לשעבר).

זה השתנה, מרכז העיר יותר לצעירים ללא רכב ויותר לכיוון המסורתי דתי, דוברי אנגלית, כנ"ל גם איזור השוק
רבים מהירושלמים לא מבלים במרכז העיר אלא ברחוב בצלאל , רחוב עזה, מתחם התחנה , יס פלנט סינמה סיטי, מושבה גרמנית ודרך בית לחם
ואף בפאב המפלצת (שהעיריה ניסתה לסגור אותו ללא הצלחה) בקריית יובל.

 

[Ccyclist]

זה השתנה, מרכז העיר יותר לצעירים ללא רכב ויותר לכיוון המסורתי דתי, דוברי אנגלית, כנ"ל גם איזור השוק
רבים מהירושלמים לא מבלים במרכז העיר אלא ברחוב בצלאל , רחוב עזה, מתחם התחנה , יס פלנט סינמה סיטי, מושבה גרמנית ודרך בית לחם
ואף בפאב המפלצת (שהעיריה ניסתה לסגור אותו ללא הצלחה) בקריית יובל.

מבחינתי מתחם התחנה ויס פלאנט אבו תור הם גדילת המרכז המשני של המושבה הגרמנית, תאטרון החאן והסינימטק. אם נקודת המבט שלך היא רחביה - קטמון אז כן, זה מוקד בצד אחר מהעיר, אבל אם נקודת המבט שלך פרברית יותר זה בהחלט יותר מחצי הדרך מהשכונות הדרומיות לעיר.

רחוב עזה נראה לי שכונתי יותר. ביקרתי מספיק פעמים אצל חברים באזור ובסוף תמיד הלכנו 20 דקות לעיר. אני מכיר את הגלידרייה המפורסמת של הפיסטוקים בפינת מטודלה וישבתי כמה פעמים בבתי קפה מדרום לצומת עזה - מטודלה - האר"י . אלו מקומות לבוא ולשבת עם הקליקה החברתית, לא מקומות לצאת ולהכיר אנשים חדשים.

לגבי בצלאל - האם הכוונה לקטעי המדרחוב בקצה הקרוב למרכז העיר של בצלאל והמשכו בש"ץ ? מבחינתי זה אזור בעיר.

"דוברי האנגלית" של מרכז העיר זו חברה מאד מורכבת. רובה אינו מורכב מדוברי אנגלית שגדלו והתחנכו בארץ אלא בזרימה חדשה של נוער ו 20+ מארצות דוברות אנגלית. כשאין מגיפות או מלחמות יש בחברה הזו מרכיב תיירותי לא יהודי שנותן לה גוון מאד גלובלי. יש גם מרכיב של צעירים יהודים שבאים לארץ לתקופה, לעיתים כטיול עצמאי ארוך ולעיתים במסגרת לימודית (במקרים רבים - דתית) שעושים בה סמסטר עד שנה - שנתיים בארץ. זו חברה די מגוונת (שליש מכיתת דוברי האנגלית שלי בבית הספר היו עם הורה מזרחי אחד) והתנאי לקבלה הוא לשוני - אנגלית של דוברי אנגלית, אז אני רואה איך מבחוץ זו יכולה להראות כמו חברה סגורה כמו החברה שמבלה ברוסית. בחברה הזו יש נוכחות חילונית מצומצמת מאד (עליית שנות ה 70 ו ה80 היתה הגשמה יהודית של רוחניות נוסח שנות ה 60 באמצעות עלייה) כי מי שהיה יותר חילוני או משולב בחברה הכללית נשאר בחו"ל. מצד שני יש בה הרבה רפורמים, קונסרבטיבים וגם אצל האורתודוקסים הדת בארצות המוצא קרובה יותר למסורתיות הלא מקפידה של המזרחיים מאשר לדת האבסולוטית שהרב קוק המציא למפד"ל או שהחרדים המציאו כדי להתבדל מהעלייה הציונית. ההשתייכות הדתית של משפחתי המורחבת באנגליה היא לבתי כנסת אורתודוקסיים, כולם צפו בטלוויזיה בשבת, הרוב המכריע חוץ מזוג אחד נסע בשבת, כשרות היתה עניין של הקפדה על בשר בשחיטה כשרה ורוב האוכל הגיע מהסופר הרגיל. בביקורים משפחתיים באנגליה היה טבעי לחלוטין שחזרנו מארוחות השבת המשפחתיות לדירת הנופש באוטובוס. בארץ הכרתי עולים אמריקאים שחיו כדתיים לאומיים, אבל גם הם צפו בטלוויזיה בבית בשבת. בארצות המוצא גם האורתודוקסים עושים לעצמם הנחות ומשתמשים בתח"צ או ברכב הפרטי כדי להגיע לבית הכנסת וארועים משפחתיים. זו יהדות של פשרה על התפל והקפדה על העיקר. נסיעה בשבת אינה הסמל שעשו ממנה בארץ.

 

[ניצן חזר הבייתה]

בירושלים אין שום צורך להפעיל תחבורה ציבורית עירונית בשבת. כל הקווים המרכזיים בירושלים עוברים ברחובות שנסגרים לתנועה בשבת. גם את הקווים הבינעירוניים (כרגע אני רואה טעם להפעיל בשבת רק את 480) הייתי מכניס דרך עין כרם, ולא דרך הכניסה הראשית איפה שבאמת יש להם ביקוש בשבת.

ממש לא קו 19, מסלול הרכבת הקלה, קווי 70ים עד רחוב שטראוס, מדרום ירושלים הם קווים אורכיים ראשיים שהמסלול שלהם לא סגור בשבת, את הקווים שעוברים דרך השכונות החרדיות ניתן להסיט לכביש 1 העירוני לטובת כולם.

 

[asifpz1]

פחות חניה, מטרו בירושלים ויותר פקקים | תוכנית התחבורה של ישראל

הערים והשכונות תשארנה פקוקות, החניה במטרופולינים תהיה נדירה ויקרה יותר, אבל מובטחת גם מהפכה בתחבורה הציבורית. מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה מספר על תוכניות התחבורה הקרובות ומסביר למה גם אם תהיה תחבורה ציבורית בשבת – עדיין אנשים לא יוותרו על הרכב

m.ynet.co.il

ראיון בין אסף זגריזק למתכנן במשרד התחבורה.

היה עיסוק בנתיבי העדפה לתח"צ בדרכים הראשיות תוך הדגשה שזה יותר עניין עירוני.

עלה רעיון חדש של שני קווי מטרו בירושלים - האחד ממעלה אדומים לבית שמש (האם הטופוגרפיה של מעלה אדומים בכלל מאפשרת דבר כזה? המסילה תצטרך לטפס כ 400 מטר במרחק של 6-7 ק"מ) והשני "מצפון העיר לדרומה". הנימוק היה שהקו האדום ברק"ל הגיע לקיבולת מלאה. לא מדובר כאן בקווי הרק"ל הנוספים שתוכננו לעיר אלא מפורשות במטרו.

נטענה טענת שווא שלתח"צ בשבת לא תהיה השפעה על כמות הרכבים. ברור שהמתכנן לא היה ברכבת סופ"ש עמוסה מלונדון לברייטון, 12 קרונות 8 פעמים בשעה ועדיין נוסעים בעמידה כדי לצאת מהעיר הגדולה לבילוי בים באחד הימים החופשיים. ההשפעה העיקרית של תח"צ 7 ימים בשבוע היא ששכבת הגיל 18 - 35 יכולה לדחות את גיל הרישיון לשלב ההתבססות בחיים ולחיות חיי פנאי, חברה ומשפחה מלאים בזכות התח"צ העירונית והבינעירונית. כשגרתי בלונדון לא היה לי צורך כלשהו לנהוג, גם לא לקרובים בברייטון, כי מערכת הרכבות חיברה אותי לכל מקום שרציתי. רמת המינוע הגבוהה באירופה היא מינוע פרברי, כזה שלא נכנס למרכז העיר מהפרברים או כזה שמערי הלווין לא נכנס לעיר הגדולה כי עדיף לקחת רכבת לנסיעות למקום מרכזי ועמוס כל-כך.

עדיין יש 200 אלף תושבים חילוניים שנמנע מהם שירות.
גם בארלוזורוב בחיפה גרים חרדים ונוסעים שם אוטובוסים.

אני ממש ממש לא אומר להפעיל "בכוונה" באזורים החרדיים, כמובן שניתן וצריך להימנע מהחיכוך המיותר הזה וכן למצוא דרך, אבל ל200-250 אלף איש האלה, והסטודנטים וכל הקהילה החילונית - זכאית לתחבורה ציבורית בירושלים

 

[מיקלוש77]

פחות חניה, מטרו בירושלים ויותר פקקים | תוכנית התחבורה של ישראל

הערים והשכונות תשארנה פקוקות, החניה במטרופולינים תהיה נדירה ויקרה יותר, אבל מובטחת גם מהפכה בתחבורה הציבורית. מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה מספר על תוכניות התחבורה הקרובות ומסביר למה גם אם תהיה תחבורה ציבורית בשבת – עדיין אנשים לא יוותרו על הרכב

m.ynet.co.il

ראיון בין אסף זגריזק למתכנן במשרד התחבורה.

היה עיסוק בנתיבי העדפה לתח"צ בדרכים הראשיות תוך הדגשה שזה יותר עניין עירוני.

עלה רעיון חדש של שני קווי מטרו בירושלים - האחד ממעלה אדומים לבית שמש (האם הטופוגרפיה של מעלה אדומים בכלל מאפשרת דבר כזה? המסילה תצטרך לטפס כ 400 מטר במרחק של 6-7 ק"מ) והשני "מצפון העיר לדרומה". הנימוק היה שהקו האדום ברק"ל הגיע לקיבולת מלאה. לא מדובר כאן בקווי הרק"ל הנוספים שתוכננו לעיר אלא מפורשות במטרו.

נטענה טענת שווא שלתח"צ בשבת לא תהיה השפעה על כמות הרכבים. ברור שהמתכנן לא היה ברכבת סופ"ש עמוסה מלונדון לברייטון, 12 קרונות 8 פעמים בשעה ועדיין נוסעים בעמידה כדי לצאת מהעיר הגדולה לבילוי בים באחד הימים החופשיים. ההשפעה העיקרית של תח"צ 7 ימים בשבוע היא ששכבת הגיל 18 - 35 יכולה לדחות את גיל הרישיון לשלב ההתבססות בחיים ולחיות חיי פנאי, חברה ומשפחה מלאים בזכות התח"צ העירונית והבינעירונית. כשגרתי בלונדון לא היה לי צורך כלשהו לנהוג, גם לא לקרובים בברייטון, כי מערכת הרכבות חיברה אותי לכל מקום שרציתי. רמת המינוע הגבוהה באירופה היא מינוע פרברי, כזה שלא נכנס למרכז העיר מהפרברים או כזה שמערי הלווין לא נכנס לעיר הגדולה כי עדיף לקחת רכבת לנסיעות למקום מרכזי ועמוס כל-כך.

בתור ירושלמי לשעבר שמכיר את העיר מצויין ועדיין בא לעיר בכל סופ"ש שני - יש מלא מקומות פתוחים בשבת, ויש מלא ציבור שכן ייסע אם רק תהיה לו האפשרות - עד 200 אלף איש בקלות, וזה המון.
יש הצדקה לקווים להמון שכונות ומרכזי עניין, ואפשר גם לייצר קווי שבת שלא ייסעו באיזורים דתיים מובהקים וחרדיים.
דוגמאות לאזורים שאליהם צריך תחב"צ, מקובצים לפי אזורים:
רחביה, מרכז העיר.
קטמון, מושבה גרמנית, בקעה.
קרית יובל, רמת דניה, גבעת משואה, מלחה, בית הכרם וגישה לבית החולים שערי צדק.
מרכז התחנה, מושבה גרמנית, בקעה, דרך חברון.
רסקו, ניות, מוזיאון ישראל שפתוח בשבת.
שכונת עין כרם למבלים ולא פחות חשוב! בית חולים עין כרם הענק.
לא ייתכן שכל האזורים האלא מודרים מתח"צ בשבת. לא אוטובוסים, לא מוניות שירות. כלום.

 

[Ccyclist]

בתור ירושלמי לשעבר שמכיר את העיר מצויין ועדיין בא לעיר בכל סופ"ש שני - יש מלא מקומות פתוחים בשבת, ויש מלא ציבור שכן ייסע אם רק תהיה לו האפשרות - עד 200 אלף איש בקלות, וזה המון.
יש הצדקה לקווים להמון שכונות ומרכזי עניין, ואפשר גם לייצר קווי שבת שלא ייסעו באיזורים דתיים מובהקים וחרדיים.
דוגמאות לאזורים שאליהם צריך תחב"צ, מקובצים לפי אזורים:
רחביה, מרכז העיר.
קטמון, מושבה גרמנית, בקעה.
קרית יובל, רמת דניה, גבעת משואה, מלחה, בית הכרם וגישה לבית החולים שערי צדק.
מרכז התחנה, מושבה גרמנית, בקעה, דרך חברון.
רסקו, ניות, מוזיאון ישראל שפתוח בשבת.
שכונת עין כרם למבלים ולא פחות חשוב! בית חולים עין כרם הענק.
לא ייתכן שכל האזורים האלא מודרים מתח"צ בשבת. לא אוטובוסים, לא מוניות שירות. כלום.

אם אינני טועה אתה ברעננה. האם היכולת לקחת בשבת רכבת שביום חול לוקח לה 55 דקות להגיע מהרצליה לירושלים נבון (1:07 בהחלפה מרעננה מערב, אולי שעה ביום שיפעילו את לולאת השרון ישירות לת"א) לא תהיה מהפכנית בכל הנוגע לגישה שלך לירושלים ?

כלומר, כיום או שעליך לנהוג לעיר בשבת או שעליך להגיע בשישי ולהתארח עד מוצ"ש. אם הרכבת היתה פועלת היית יכול לעשות את הנסיעה מדלת לדלת בשעה וחצי - שעתיים ולעשות ביקור של כמה שעות בירושלים ללא בעיות חנייה. זו הנורמה שהיתה לי מול ברייטון (כיום ממקומי בחוף הדרומי יש ענייני לו"ז בגלל נסיעה היקפית אז עדיף לי לנהוג) במשך למעלה מעשור.

 

[מיקלוש77]

אם אינני טועה אתה ברעננה. האם היכולת לקחת בשבת רכבת שביום חול לוקח לה 55 דקות להגיע מהרצליה לירושלים נבון (1:07 בהחלפה מרעננה מערב, אולי שעה ביום שיפעילו את לולאת השרון ישירות לת"א) לא תהיה מהפכנית בכל הנוגע לגישה שלך לירושלים ?

כלומר, כיום או שעליך לנהוג לעיר בשבת או שעליך להגיע בשישי ולהתארח עד מוצ"ש. אם הרכבת היתה פועלת היית יכול לעשות את הנסיעה מדלת לדלת בשעה וחצי - שעתיים ולעשות ביקור של כמה שעות בירושלים ללא בעיות חנייה. זו הנורמה שהיתה לי מול ברייטון (כיום ממקומי בחוף הדרומי יש ענייני לו"ז בגלל נסיעה היקפית אז עדיף לי לנהוג) במשך למעלה מעשור.

אני גר במודיעין, אבל עובד ברעננה, ולכן נסיעות התח"צ שלי הן בין שתי הערים. אני גם נוסע לחיפה בתח"צ פעם בשבועיים ולירושלים פעם בשבועיים אבל ברכב פרטי. למעשה כמעט כל הנסיעות שלי ברכב פרטי הן לירושלים וכל השאר בתח"צ (קניות אני עושה ליד הבית באופניים).
ברור שרכבת הייתה פותחת עוד ועוד אפשרויות אבל אני כרגע "חולם בקטן", כלומר אוטובוסים בתור התחלה.

אגב, אני חושב שיהיה קל יותר לשכנע את הציבור שירושלים צריכה תח"צ בשבת רק אחרי שבערים אחרות, עם רוב חילוני, יהיה תח"צ. למשל תל אביב. ברור לי שבתל אביב הצורך פחות מורגש, כי זו לא עיר גדולה גיאוגרפית כמו ירושלים, ורבים מתנהלים בה באופניים כי היא שטוחה, וכמובן - יש בה כבר פיתרון חלקי של מוניות שירות. אבל לא ברור לי איך עיר כזאת חילונית מאפשרת למדינה לכפות עליה היעדר תח"צ משישי אחהצ ועד שבת בערב.

 

[Ccyclist]

אני גר במודיעין, אבל עובד ברעננה, ולכן נסיעות התח"צ שלי הן בין שתי הערים. אני גם נוסע לחיפה בתח"צ פעם בשבועיים ולירושלים פעם בשבועיים אבל ברכב פרטי. למעשה כמעט כל הנסיעות שלי ברכב פרטי הן לירושלים וכל השאר בתח"צ (קניות אני עושה ליד הבית באופניים).
ברור שרכבת הייתה פותחת עוד ועוד אפשרויות אבל אני כרגע "חולם בקטן", כלומר אוטובוסים בתור התחלה.

אגב, אני חושב שיהיה קל יותר לשכנע את הציבור שירושלים צריכה תח"צ בשבת רק אחרי שבערים אחרות, עם רוב חילוני, יהיה תח"צ. למשל תל אביב. ברור לי שבתל אביב הצורך פחות מורגש, כי זו לא עיר גדולה גיאוגרפית כמו ירושלים, ורבים מתנהלים בה באופניים כי היא שטוחה, וכמובן - יש בה כבר פיתרון חלקי של מוניות שירות. אבל לא ברור לי איך עיר כזאת חילונית מאפשרת למדינה לכפות עליה היעדר תח"צ משישי אחהצ ועד שבת בערב.

חצי ממודיעין ירושלמית במקור. מכרו אותה כפתרון דיור למשפחות צעירות מירושלים עוד משנות התשעים ובביקור לפני שעבר בארץ נפגשתי עם מכרה שעברה לשם מירושלים. העיר לקחה לירושלים יותר חילונים ומסורתיים ממבשרת ומעלה אדומים ביחד.

אני דוגל בנוסחה הבאה: לו"ז שבת וחג בתדירות דומה לזו של בוקר שישי, מוצ"ש בערב ויום העצמאות לכל אורך היום, למעט ברחובות הסגורים בשבת.

מבחינתי המערכת הבינעירונית הראשית והרכבת הן המועמדות האידאליות להפעלה בשבת וחג משום שהן פועלות בצירים פתוחים בשבת. המטרה הנכונה מבחינתי היא אי כניסה לשכונות עם רחובות הסגורים בשבת תוך יצירת חלופות שבת בקווים שחלקם עובר בשכונות כאלו, אי הפעלת קווים שרוב מסלולם עובר בשכונות כאלו, ואי הפעלת קווים בינעירוניים בין ערים חרדיות.

לדעתי צריך לבוא בדרישה המבוססת על לו"ז ימי הפנאי הקיימים ולהציב כל דבר אחר כפשרה שאיננה עולה בקנה אחד עם המצב במדינות מפותחות שבהן הרכבות והאוטובוסים פועלים 7 ימים בשבוע.

רשויות התיכנון מתכננות לפי סטנדרטים ממדינות עם תח"צ 7 ימים בשבוע. אי אפשר לדרוש מהאוכלוסייה לדחות את גיל הרישיון, לוותר על הרכב או על הרכב השני, לצמצם חניות הן בבנייה והן במרכזי הערים, לגבות אגרת גודש, לסגור רחובות ראשיים לתנועה פרטית ולא לתת תח"צ בימי הבילוי והפנאי של הציבור.