הערים והשכונות תשארנה פקוקות, החניה במטרופולינים תהיה נדירה ויקרה יותר, אבל מובטחת גם מהפכה בתחבורה הציבורית. מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה מספר על תוכניות התחבורה הקרובות ומסביר למה גם אם תהיה תחבורה ציבורית בשבת – עדיין אנשים לא יוותרו על הרכב
m.ynet.co.il
ראיון בין אסף זגריזק למתכנן במשרד התחבורה.
היה עיסוק בנתיבי העדפה לתח"צ בדרכים הראשיות תוך הדגשה שזה יותר עניין עירוני.
עלה רעיון חדש של שני קווי מטרו בירושלים - האחד ממעלה אדומים לבית שמש (האם הטופוגרפיה של מעלה אדומים בכלל מאפשרת דבר כזה? המסילה תצטרך לטפס כ 400 מטר במרחק של 6-7 ק"מ) והשני "מצפון העיר לדרומה". הנימוק היה שהקו האדום ברק"ל הגיע לקיבולת מלאה. לא מדובר כאן בקווי הרק"ל הנוספים שתוכננו לעיר אלא מפורשות במטרו.
נטענה טענת שווא שלתח"צ בשבת לא תהיה השפעה על כמות הרכבים. ברור שהמתכנן לא היה ברכבת סופ"ש עמוסה מלונדון לברייטון, 12 קרונות 8 פעמים בשעה ועדיין נוסעים בעמידה כדי לצאת מהעיר הגדולה לבילוי בים באחד הימים החופשיים. ההשפעה העיקרית של תח"צ 7 ימים בשבוע היא ששכבת הגיל 18 - 35 יכולה לדחות את גיל הרישיון לשלב ההתבססות בחיים ולחיות חיי פנאי, חברה ומשפחה מלאים בזכות התח"צ העירונית והבינעירונית. כשגרתי בלונדון לא היה לי צורך כלשהו לנהוג, גם לא לקרובים בברייטון, כי מערכת הרכבות חיברה אותי לכל מקום שרציתי. רמת המינוע הגבוהה באירופה היא מינוע פרברי, כזה שלא נכנס למרכז העיר מהפרברים או כזה שמערי הלווין לא נכנס לעיר הגדולה כי עדיף לקחת רכבת לנסיעות למקום מרכזי ועמוס כל-כך.
אולי תיאור חיים בעיר גדולה עם תח"צ 7 ימים בשבוע יעזור להבנת אופן השימוש בה בימי הפנאי.
התירוץ של שמורות הטבע לא מחזיק מים. רוב תנועת הפנאי בתח"צ היא למוקדים עירוניים ובעיירות לווין.
בסוף שבוע לונדוני טיפוסי אפשר לקחת את התחתית לבלות במועדני לילה במרכז העיר ולחזור או בקווי הלילה (כיום יש גם קווי לילה בתחתית) או בתחתית הסדירה הראשונה בבוקר שלמחרת. בשני ימי הסופ"ש אפשר לצאת לא רק לקניות בעיר אלא גם לשווקי הסופ"ש של קמדן או פורטבלו. אישית לא השתתפתי בארועים כמו מרתונים או רכיבות אופניים גדולות - אפילו כצופה, אבל הרכבת התחתית הביאה מאות אלפים לצפות בארועים כאלו גם כשרחובות נחסמו לאפשר ריצה או הדגמות פורמולה 1.
בשילוב אופניים יש אלמנטים של טבע בשולי המטרופולין ובכפר שאפשר להנות ממנו על 2 גלגלים ולדעת שלא משנה לאיזה כיוון רוכבים מלונדון - בסוף היום תמיד תהיה איזו תחנת רכבת שתחזיר אתכם לעיר. רכבתי בין השאר ל Strood שנמצאת 45 ק"מ ממרכז לונדון, Hertford שנמצאת 32 ק"מ ממנה, St. Albans וגם Slough שנמצאות גם הן בטווח של כ 30 ק"מ. להארטפורד רכבתי על שביל לאורך גדות נהר ה Lee / Lea (שני האיותים נכונים). השביל עבר ליד סכרי ניווט, מאגרי מים, פאבים, פיצולי יובלים וגשרי הולכי רגל. כשהגעתי להארטפורד היו שתי תחנות רכבת, האחת לליברפול סטריט והשניה לקינגס' קרוס - טרמינל שהיה יותר קרוב אלי, אז לא רק שהיתה לי רכבת חזרה - היתה לי בחירה בין שני קווים שונים לפי מה שנוח לי. באחת מנסיעות החזור מברייטון בערב פגשתי ארבעה רוכבים אחרים (ככה זה כשיש אזור אופניים ייעודי ברכבת) שהיו מאיזה מועדון רכיבה והעבירו יום סופ"ש ברכיבה כפרית באזור הכפרי של ה South Downs. בארץ אי אפשר לצאת לרכיבת אופניים מבוססת רכבת אפילו ביום שישי.
ברייטון. עוד לפני שעברתי לאנגליה, בחופשות משפחתיות הדודים היו מתלוננים בסופי שבוע של מזג אוויר טוב בקיץ שכל לונדון ירדה לברייטון ושאי אפשר לזוז מרוב מבקרים שממלאים את הטיילת. בשלב מסויים גם אני הייתי חלק מהנהירה הזו בסופי השבוע, אף שלרוב ביקרתי קרובים בעיר. כדי לוותר על התענוג של האוטובוסים המקומיים הייתי לוקח את האופניים ברכבת, אבל אל תראו בזה סתירה אלא אופן אחר לשימוש בתח"צ. היו מקרים אחרים שירדתי לברייטון בסופ"ש עם חברים מלונדון או קרובים שבאו מהארץ אז השתמשתי באוטובוסים שם כנוסע בסופ"ש. תחנת ברייטון היא תחנת טרמינל בשולי מרכז העיר. בקיץ יש ממנה נחיל אנושי רצוף לחוף הים, כקילומטר בקו אווירי. מבחינת מוקדים אחרים בעיר יש רשת רחובות ישנים בשם הכולל The Lanes עם מגוון חנויות ייחודיות ובתי קפה, ארמון מתחילת המאה ה19 בסגנון הודי (חיצונית) וסיני (פנימית) ביזארי שבנה הנסיך העוצר, לימים המלך ג'ור'ג IV. בחוף יש מזח תענוגות ( Pier ) שאין לו שימוש ימי פרקטי אבל יש בו מתקני לונה פארק מעל לים, ממזרח למזח יש אזור של לונה פארקים אחרים, רכבת חשמלית היסטורית שהיתה אחת הראשונות בעולם, מרינה חדשה יחסית משנות התשעים. ממזרח למזח היה בעבר מזח שני, חרב כיום, ויש כיום מגדל תצפית. מדובר בחוף הים הקרוב ללונדון (חופי חצץ מעוגל) וניתן להגיע לשם בשעה אז כמובן שהעיר עמוסה במבקרים. יש שם גם סצינה גאה קטנה שמועדוניה נהנים מהקרבה ללונדון ויצא לי להגיע ברכבת למצעד גאווה בעיר, ארוע שכמובן שמתקיים בסוף שבוע כמו כל ארוע סוף שבוע אחר - מרתון, משחק ספורט, הפגנה וכו' - במערב הארועים האלו נועדו לסופי שבוע שבהם הציבור חופשי להגיע ויש לו איך להגיע בכמויות במערכת הסעת המונים.
כמובן שמדי כמה סופי שבוע מתעייפים מכל הטוב הזה ובוחרים להעביר סוף שבוע או לפחות בוקר יום שבת או בוקר יום א' בבית, אבל זה מבחירה - לא מאילוץ.
עריכה: ביהדות בריטניה לא עושים עניין מהלוויות. אצלנו גילוי המצבה הוא הארוע הגדול, יום א' כלשהו בהתראה של שנה מראש - איש בל יעדר ! התיזמון ליום א' מאפשר גם זמן חופשי במעמד חול וגם גישה תח"צית או לבתי הקברות (שנמצאים בחלקם בשולי הערים) או לבתי הקרובים שמהם יוצאים מי שמסיעים את הקרובים שלא נוהגים לבתי הקברות. בהתאם לאופי הארוע המעגל הקרוב ביותר חוזר לבית הקרוב שעורך ארוחת צהריים או תה לפני הפיזור. משום שבמשפחה שלי בדור שנות העשרים נולדו 2-4 ילדים ובדור שנות הארבעים נולדו 1-2 היו לי הרבה דודי רבא שהגעתי לגילויי המצבה שלהם בעשור וחצי האחרונים. בלי תח"צ ביום א' לא הייתי יכול לעשות כן. אגב - בגילוי המצבה האחרון די התפדחתי כי הייתי אמור לנהוג לשם אבל המכונית התקלקלה כמה ימים לפני העלייה ללונדון. העברנו אותה למוסך, עלינו ללונדון ברכבת והשתמשנו בתח"צ במשך כל שלושת ימי סוף השבוע הארוך - שבת, ראשון, ויום שני "חג בנק" שזה אומר במעמד ובלו"ז יום א'.
.