טללי, רציתי לשאול

סוגיות בשש-בש למתקדמים

זה כמובן "לאן הולך הזיכרון אחרי שאנחנו מתים" של עוזי וייל. מה שמזכיר לי שבשירשור הספרים שכחתי כמובן להזכיר את שלושת ספריו הנפלאים של עוזי - "לאן הולך..", "ביום שבו רצחו את ראש הממשלה" (סיפורי קצרים ונפלאים על אהבה - אין קשר לרבין, זה נכתב לפני), ו-"אושר".
 

המוזרה

New member
../images/Emo45.gif

נכון
נכון
את שלושם רכשתי ואף קראתי. אני מחבבת את וייל
 

shellyland

New member
טוב, סיקרנתם אותי

אחרי שאכלה עם הספר שלאזאר הביא לי אני אקח ממך את הזן ואמנות השש-בש.
 
בנוסף, כהמלצה כללית - בורחס

הסיפורים בקובץ "גן השבילים המתפצלים", בייחוד "Tlön, Uqbar, Orbis Tertius" ו"Pierre Menard, Author of Don Quixote".
 

shellyland

New member
לא הצלחתי להתחבר לבורחס

למה לא הצלחתי להתחבר לבורחס? דוקא הגיוני שאני אוהב אותו, לא?
 

המוזרה

New member
מילא בורחס

אבל מה עם בורקס? סתם סתם, אני מנסה קצת לצאת מהאווירה המגעילה שנכנסתי אליה בקראי את ההודעות הקודמות
 

shellyland

New member
מה מגעילה? זה קורע!

'תקשרי אלי ונעביר קצת צחוקים (לא כמו אתמול בלילה אבל בכ"ז).
 
למה הגיוני?

בורחס מעניין לדעתי יותר מג"ג מארקס (אם לעומתו ההשוואה) - מאפשר לי מקום רב יותר לבחינת המציאות כפי שלא הייתה. כמו החרוז בIDENTITY:
Yesterday I climbed the stair I saw a man who wasn't there He wasn't there again today I wish, I wish he'd go away​
אך אפל פחות, ובעל יותר אירוניה עצמית (הספרן בספריית בבל, כדוגמה).
 
או בגירסת MAD

The other day upon the stairs I saw a man who wasn't there He wasn't there the other day I think he's from the CIA
 

hillelg

New member
את רואה?

בהתחלה לא מצליחים להתחבר לבורחס, בסוף לא יודעים איפה זה אוכבר! אללה אוכבר.
 
למעלה