טליה יקרה-שאלה

mga-abir

New member
טליה יקרה-שאלה

ציטוט מדבריך: הדגש|אין זו תפישה פטאליסטית!!! כללל וכלל לא.המחלה, היא אשליה.כמו כל העולם הזה. אלוהים לא ברא את המחלה. אנו בראנו אותה. כל עוד אנו מאמינים בממשותה, היא תמשיך להתקים. שאלתי: מתוך הציטוט מסתבר שאין ערך לרפוי ה"אשליה" אז מדוע עוסקים בכך? הרי זה חסר ערך, ורבים המבקשים מרפא אינם מודעים כלל לדברים שהבאת וחלקם מצוין בקורס לניסים ובעוד מקורות רבים. בברכה אביר
 

Tal_Ya_Tal

New member
אתה צודק אביר../images/Emo42.gifאין ערך ממשי לריפ

לריפוי ה´אשליה´ אין שום ערך ממשי. אך יש לזה ערך בעיני המתרפא, שחווה את המחלה כדבר אמיתי מאד. בדיוק כפי שנאמר לילד שהתעורר בבכי מחלום בלהות ואומר שנמר רודף אחריו:"בוא נגרש את הנמר" (או לפחות כך אני אמרתי לבני. יש הורים שיעדיפו לאמר:"אין כאן שום נמר חמוד"! אבל הילד לא ישתכנע.) תפקידו של המרפא כאן, הוא לשמש כמתווך בין המתרפא (נכון שמושג זה עדיף על ה´חולה´?)לבין האלוהות, שהוא בטוח שהיא זאת המענישה אותו דרך המחלה שלו
למרפא יש תפקיד יותר יחודי, לגבי אלו, אשר אינם תופשים שהם בחרו במחלה. הם סבורים, שהמחלה בחרה בהם. שהגוף הוא המקור לכל תחלואיהם. הגוף מכתיב להם והם מצייתים לו. אלו שעדיין אינם פתוחים לקבל את התפישה, שהכל נובע משכלם. שאינם מוכנים לקבל את אי ממשיותו של הגוף. אילו היו מקבלים זאת- היו נרפאים!!! היו נזכרים באחדותם עם האלוהות.
לגביהם, המרפא, מיצג את הבחירה האחרת. (שאותה שכחו). נוכחותו של המרפא, היא בפשטות תזכורת. המרפא, מסמל עבור אלו, את הגאולה. (הגאולה, הרי היא למעשה, ההבטחה לחזור אל המקור). המרפא נמצא שם על תקן של ברירה חלופית. L&L TALYA
 
אני די לא מצליח להתחבר עם זה...

שלום
טליה, רק שתדעי לפני שאני כותב את זה, את פשוט מדהימה! כמות הידע שלך היא עצומה בערוץ הרוחני, ובכלל יש לך הלך רוח מאד רוחני...
אך למרות זאת, אני לא מצליח להתחבר עם זה. האמת היא שכבר מזמן התחלתי להסתכל על העולם כאל אשליה, כאל משהו מסויים שמתנהל לו לפי קוד מסויים, ולכן זה ברור שאדם אחד יכול להשפיע על הלך רוח זה ולשנותו. (אני כבר רואה שההודעה הזו הולכת להיות מבולבלת)
אך למרות כל זאת, קשה לי להסתכל על הדרך שהצגת ואתן לך אף כמה דוגמאות: קרו כבר כמה מקרים של חיילים, אשר התעלפו, וקמו למחרת היום בבית-חולים בלי רגל. קרו כבר כמה מקרים אשר אנשים לא שמו לב ונחתכה להם היד ע"י מכונה אכזרית. האם אותם אנשים הלכו לישון, או עשו את עבודתם כשהם מאמינים שתחתך להם היד? הרי לא יכול לקרות מצב שבו יום אחד אתעורר בבוקר מסיוט שיחדור אלי, ואגלה כי יד אחת חסרה לי! אני אוכל להתחבר עם כך שאנשים קמו מכיסא גלגלים כיוון שהם "רופאו" מבחינת הגוף הפיסי עם הגוף הרוחני ואכן זה דורש אמונה רבה... אך למרות זאת נראה לי מוזר שאדם אכן יכול להשפיע על גופו רק באמצעות האמונה: אם אכן, היינו משתנים רק באמצעות האמונה, הרי שאדם לאחר טראומה רצינית, שהייתה משפיעה על כל מחשבתו, ומוחקת לו את הזיכרון, היה אמור להתעורר עם פרצוף שונה! למה בעצם הפרצופים שלנו או הגוף שלנו משתנים כל רגע נתון? הרי אנחנו לא זוכרים בדיוק כיצד אנחנו נראים כל הזמן. בנוסף, אדם שיורים בו ומת מפצעיו לא היה מאמין באותו בוקר שאכן יירו בו, למעשה יש כאלה שפוגעים בהם כדורים תועים אשר ממש לא היו מאמינים שהם ימותו אותו יום. אם אני זוכר (וממש מאמין) שכשאני יחזור הבייתה הדלת של החדר שלי תהיה פתוחה אין זה אומר שהיא באמת תהיה פתוחה. אולי הרוח סגרה אותה? חלק 2: למרות זאת, האמונה שהכל מסביבנו אשליה היא דבר מאד בריא, כיוון שכך למעשה אנחנו יכולים לשלוט על עצמנו ולהבין אם אנחנו עושים דברים טובים, או מבצעים דברים רעים באמצעות הסביבה שלנו. אני מאמין, שאכן כוח השינוי קיים אצלנו, ואולי הגוף אכן משדר את המצוקות של הנשמה דרך תחלואים וכאבים שונים... אך אין אני מאמין שאדם קטוע רגליים, או אדם חסר כליה "יצמיח" את אותו חלק חסר. אך לכל האמונה שלנו יש הגבלה אחת גדולה (שאולי בגללה אכן יש לנו את המגבלות הפיסיות) אשר תגביל אותנו על כל שעל. אני מאמין בכוח האשליה, ובכוח האמונה לצרף דברים מקריים למשהו אחד ממשי, אך למרות כל זאת - אם אדם אחד בעולם ואני יודעים שהמעיל שלי כחול, לא משנה כמה אתאמץ, לא משנה כמה אנסה לשכנע את עצמי לא אצליח להפוך אותו לכחול. אותו כלל לדעתי חל על דברים אחרים - אם אכן יש קבוצה גדולה של אנשים שיודעת ש"המחלה" קיימת, יהיה מאד קשה להפוך את המצב, כיוון שהם "מזינים" את המחלה באמצעות האמונה שלהם. תודה על ההקשבה (למי שהגיע עד פה) A Strider
 

mga-abir

New member
עבור הרוח בחיי הרוח

הכל שלם והכל אפשרי. לכן, חווית החיים באשר היא עם כל המשתמע היא תפאורה בלבד בה חולק האדם את ימיו הקצרים כאשר הרוח הנצבת ממעל יודעת שהכל זמני מושאל ומושלה. ליצור אהבה וחמלה ושלווה ואושר בתוך האשלייה אולי זו דרך ביטוי של הנשמה או אולי ערכיה שלה (מתוך אמונה בה). בברכה אביר
 
למה ההפרדה../images/Emo36.gif../images/Emo26.gif?

שלום
לאחר קריאת ההודעה שלך חשתי מין חוסר מנוחה, מדוע למעשה אתה מפריד בין אני עצמי לרוח "שניצבת מעל" מדוע: "הרוח ניצבת ממעל יודעת שהכל זמני מושאל ומושלה"? הרי זה לא שיש לי הוויה נוספת אשר מלווה אותי בכל רגע. כל מחשבה ומחשבה מעובדת ע"י הרוח ומנוטרת ע"י הגוף הפיסי, אין הנשמה שלי יודעת שהכל מושלה יותר משאני יודע... אני חושב (ויכול לטעות) שיצירת האבחנה והסתכלות על הנשמה ועל הגוף הפיסי כשתי יחידות שונות לגמרי שאפילו לא חושבות יחד זוהי טעות... לכן, לדעתי מאותה נקודת מבט, הגוף הפיסי שלנו הוא מאד אמיתי ומאד קיים. למעשה, נאמר לי שלפי הדת היהודית אחת הסיבות שנוצרנו הייתה כדי שאלוקים יוכל לרדת ולחוש את הגוף הפיסי. כיצד ייתכן שבן-אדם לא מצליח לראות טוב, אך לאחר שהוא שם משקפיים הוא כן רואה טוב? מה המשמעות של התכווצות שרירים? מדוע אנחנו צריכים \ זקוקים לאוכל? אולי אכן הכל אשליה אך לא ברובד הנשמה אלא ברובד המקיף יותר, ייתכן שאנחנו למעשה חווים את תחושת החיים שוב ושוב באותו עולם נטול אשליות מיותרות, נטול דיבורים חסרי תועלת רוחנית במטרה פשוטה - להגיע לאותה שלמות רוחנית אשר אנו כל-כך נכספים להגיע אליה. אך עד שזו לא תגיע לא נוכל להתקדם לאותה שלמות רוחנית כל עוד אנו חיים בתוך האשליה. האשליה שאנו רואים סביבנו לא נוצרה כתוצאה ממחשבה לא רצויה היא נוצרה מדבר נעלה אשר בסופו של דבר שולט על האשליה. כל מה שאנו אכן נוכל לעשות יהיה להזיז קמעה את אותו דבר נעלה ולקוות שאכן התזוזה תגרום לגל שישנה את האשליה. לכן אני שוב טוען, הגוף הפיסי בפרט, והתפישה הפיסית ככלל, לא תוכל להשתנות מגחמה רוחנית זו או אחרת, אך היא כן תוכל להשתנות כתוצאה מהזזת פרט אחד רוחני קטן שיגרום בסופו של דבר לגל של שינויים פיסיים. דוגמא פשוטה: אם אדם שרוי בסביבה לחוצה מאד, הוא בסופו של דבר יחלה במחלת לב, אשר הוא עצמו אכן זקוק לה. אך אם יבוא פלוני ויוריד את אותם לחצים מאותו אדם ואף יוריד את הצורך להיות שרוי באווירה מלחיצה, אזי מחלת הלב תלך ותדעך עד שתיעלם. כלומר: שינוי במצב הנפשי (מין Switch) יגרום בסופו של דבר לתגובה פיסית. (כמובן שהדוגמא מסבירה חלק קטן ממה שרשמתי מקודם) אשמח לקרוא את תגובתך אביר. A Strider
 

Tal_Ya_Tal

New member
´אני רוח´Strider In Time ../images/Emo42.gif

חייבת להיות אבחנה והסתכלות על הנשמה ועל הגוף הפיסי כשתי יחידות שונות לגמרי שאפילו לא חושבות יחדיו. לחשוב אחרת, זוהי טעות...
כי לגוף, שהוא תוצר של השכל, ישנה מערכת חשיבה שונה לגמרי, ממערכת החשיבה של הנשמה (לא של הנפש!- שים לב! יש הבדל! הבדל ממשי!) הולם התפישה של השכל(הגוף), הוא עולם של זמן, של שינוי, של התחלות וסיומים. הוא מבוסס על פרשנות ולא על עובדות. הוא עולם של לידה ומוות המבוסס על אמונה בחסך. אמונה בחוסר,באבדן, בפירוד ובמוות. הוא עולם נלמד ולא עולם מוענק. בררני בהדגשיו התפישתיים, בלתי יציב בתפקודיוולא מדויק בפרשנויותיו. לעומתו, הדעת, שהי נחלתה של הנשמה, היא אמת. תחת חוק האחד, חוק האהבה או חוק האלוהים. האמת אינה ניתנת לשינוי. היא נצחית. ואינה משתמעת לשתי פנים.אפשר שלא לזהות אותה, אך אי אפשר לשנותה. היא בת יישום לכל דבר שאלוהים ברא. ורק מה שהוא ברא-ממשי. היא מעבר ללמידה מפני שהיא מעבר לזמן ולתהליך L&L TALYA
 
החומר נשלט ע"י הרוח, הרוח

עדיין נשלטת ע"י החומר, שני הגורמים נשזרים זה בזה, וקשורים זה בזה... ולהלן הוכחה: אדם שיילך וייקח תרופה מדכאת למרות שאין לו מושג מה אותה תרופה עושה, עדיין תהיה לו אותה הרגשה שמקבלים לאחר אותה תרופה. הוא יכול לא להאמין באותה תרופה, הוא יכול לטעון שהתרופה לעולם לא תשפיע עליו את השפעתה האמיתית... אך בכל זאת התרופה תשפיע עליו. לעומת זאת אדם שישתמש בנפש שלו, אשר לכאורה אינה קשורה כלל לגוף כן יוכל להשפיע על הגוף הפיסי באמצעות דמיון מודרך, מדיטציה, הרגעה עצמית ועוד שיטות שמקורן בנפש עצמה. הנפש והגוף שזורים אחד בתוך השני (למיטב הבנתי) דרך הצ´אקרות, ואכן כאשר נחסמת זרימת אחת הצ´אקרות אכן הגוף מתחיל לאבד את הברק ואת כוח החיים. וכן להיפך
כאשר הגוף חוסם בעצמו את הצ´אקרות ע"י רגשות שליליים ופעולות שליליות, הנשמה עצמה מושפעת מכך - אני אעצור לרגע, ואף אומר שפגשתי אדם שזיהיתי אצלו מין עיוות במחזור החיים או אף עיוות בנשמה עצמה כתוצאה ממשהו שקראתי לו "מוות התקווה" (אני עתה לאט, לאט, מחזיר את העיוות לתיקונו) - אמנם זה נשמע מגוחך, אך לאחרונה אני מסוגל להרגיש חסימה בכוח החיים אצל אנשים מסויימים ולפעמים אף לזהות את מקור החסימה. עכשיו, בין אם הנשמה עצמה היא כלי בידי החומר הפיסי, או בין אם היא כלואה בתוך החומר הפיסי... היא נמצאת איתנו בכל שלבי החיים, ונכון שהיא נפרדת מהגוף הפיסי עשרות הבדלים, אך עדיין היא מחוברת אלינו, היא איתנו, היא שלנו כמו שאנחנו שלה ולכן אתן הקדמה, ואראה כיצד אני רואה את החיבור בין הנשמה לגוף: בסדרה חלל עמוק 9, קיים סוג מסויים של זן שנקרא טריל. אותו טריל משמש פונדקאי לטפיל מאד יקר ערך, אותו טפיל אינו יכול לחיות את חייו לבד וחייב להיות משולב עם טריל, הטפיל הינו בעל מחשבה משל עצמו, ואף מספר שנות חייו גדול פי כמה וכמה מחיי הטריל. ברגע שבו הטריל מת, הטפיל מועבר לטריל אחר - אשר הוא נהיה הפונדקאי החדש. אותו טריל חדש, נהיה מודע בצורה מסויימת לטפיל שקיים בתוכו וסופח לתוכו את כל המחשבות והרצונות של הטפיל... הטריל והטפיל מתחילים לחשוב יחד, ואין מחיצה ביניהם, כך שהטפיל והטריל מחוברים יחד, חושבים יחד, הזיכרון שלהם נהיה זהה חוץ מהעובדה שלטפיל קיים זיכרון הרבה יותר חזק אך הגוף של הטריל אינו יכול לגשת אליו. כיוון שהטריל והטפיל חושבים ביחד, המחשבות שלהם זהות, והמחשבה שלהם מורכבת בדומה לגלגול נשמות (והם אף משווים את החיבור למין גלגול נשמות) ממחשבה עיקרית אחת של הטריל, והדי מחשבות וזיכרונות שהגיעו מהטפיל... אך שוב להזכיר, הטפיל והטריל חיים יחד, חושבים יחד. לדעתי הנשמה והגוף נמצאים יחד באותו Level, לנשמה הזיכרון, המשאבים, והקישור הרוחני, אך היא מוגבלת בעקבות המוח האנושי - מחוברת אל המוח האנושי. המחשבה של המוח האנושי היא אותה מחשבה של הנשמה. המחשבה של הנשמה היא אותה מחשבה של המוח האנושי, אך ברגע שננסה לגשת בחזרה אל אותו זיכרון של הנשמה, כל מה שנמצא זה הדים, צל של זכרונות שלעיתים לא ניתן אפילו לראייה. אני, כשאני מסתכל דרך העין השלישית, אני לא משתמש ב"שירותי" הנשמה... אני אותה נשמה, המחשבות שלה הן המחשבות שלי, ולכן הגישה אל הנשמה, ששייכת לי, ואני שייך לה הינה ישירה דרך הגוף הפיסי (הצ´אקרות). כמובן, הכל נאמר ברוח ההבנה שיכול להיות שאני טועה, אך לפי הניסיון שלי והבנת הדברים, כך זה מתבצע, או לפחות בדרך דומה. בברכת מדורות אש נוצצות למרחקים
A Strider
 

Tal_Ya_Tal

New member
היי Strider ../images/Emo42.gif נפש=/= נשמה../images/Emo42.gif

יש כאן בלבול מסוים. אם שמת לב להודעה הקודמת שלי, כתבתי לך:"...מערכת החשיבה של הנשמה (לא של הנפש!- שים לב! יש הבדל! הבדל ממשי!)" מכאן נובות כל האי הבנות. היות שבשפה העברית יש גם נפש וגם נשמה ואילו באנגלית המונח הוא:soul קיים עירוב בין שני המושגים. הנפש, היא הפסיכה. היא זאת שהפסיכולוגים מטפלים בה. היא משכן הרגשות. היא מושפעת מן השכל. היא זאת, היוצרת את הגוף ויש ביניהם יחסי גומלין:"נפש בריאה בגוף בריא" הנפש היא אנרגיה דחוסה ויש לה צורה. היא נתונה להשפעות של מאווים ותאוות. היא זו, החווה את הנפרדות מהאחדות המוחלטת ועל כן, היא נגררת לקונפליקטים בין מצבים פנימיים לחיצוניים. היא זו ההופכת להיות פחות חשופה להשפעות חיצוניות ולגורמים סביבתיים, כאשר מתבוננים פנימה, (עושים מדיטציה), הנפש, היא התודעה. היא פועלת בהתאמה עם המודעות. והמודעות מתפתחת על בסיס הנפש (התודעה). הנפש היא תמצית המודעות. לא כן, הנשמה הנשמה, היא התמצית שלנו. היא הניצוץ האלוהי הקיים בכל אחד מאתנו. אותו חלק טהור ולא נגוע. ´The spirit´או ה- Budha nature, אותו אדם מואר, השוכן בכל אחד מאתנו.
הנשמה, מחוברת ישירות לאלוהים ואין היא מושפעת כלל מן השכל. * ואגב, הצ´אקרות (מרכזי האנרגיה) א-י-נ-ם מצויים בגוף הפיזי!!! שאל את הרופאים. (הצחקת אותם) הן מצויות בגוף האסטרלי =גוף הרגש. זהו הגוף שרואים בסרטים המצוירים כ´רוחות רפאים´. L&L TALYA
 
אוקיי...

הבנתי מה את אומרה
אך אני עדיין לא מבין, מה היא המשמעות של הנשמה? האם יש לה תודעה משלה? ואם יש לה תודעה משלה, מדוע היא זקוקה אם כן לגוף? ואם היא אכן קשורה ישירות לאלוקים, ולא מושפעת מהשכל, אז מה הטעם בכלל שהיא תהיה (או ליתר דיוק שהגוף יהיה)? בברכה
A Strider
נ.ב. ידוע לי לחלוטין שהצ´אקרות לא נמצאות בגוף הפיסי
ואם אכן רמזתי או אמרתי כך, ברור לי שזה לא נכון, הרי זה מגוחך
 

Tal_Ya_Tal

New member
היי STRIDER../images/Emo42.gifתודה על המחמאה../images/Emo20.gif

אתה צודק, באמת ההודעה שלך קצת ´מבולבלת´ מאידך גיסא, אתה אומר שקשה לך להסתכל על הדרך שבה הצגתי את הדברים וזה בסדר. כי כל עוד אנו מסתכלים על העולם שבו אנו חיים, כעולם ממשי, בודאי שקשה לנו לראות, איך פתאום מישהו יכול ´להצמיח´ יד או רגל. כי זה נוגד את כל מה שאנו מאמינים בו בעולם הזה. א-ב-ל אתה יודע, שמה שאנו מאמינים בו, הופך להיות אמת בשבילנו. הוודו, בדרום אמריקה, מאד מצליח, כי זה חלק מאמונתם של האנשים במקום הזה. ´היאמנז´ה´ וכו´. כך שאם תבוא לאדם בדרום אמריקה ותשאל אותו אם מכשף יכול להפוך אדם לכבשה, הוא יאמר לך שהוא מאמין שכן. והוא א-כ-ן יצדק!!! כי:"מה שאנו מאמינים בו, הופך להיות אמת עבורנו" (לכן אנשים מוכנים לההירג עבור אמונתם). בפילוסופיה ההודית, כמו גם בטאו הסיני, בזן היפאני וגם ב´קורס בניסים´, העולם שאנו חווים, הוא אשליה. אשליה שהאגו בחר לראותה. במסגרת האשליה הזאת, האגו, ברא לעצמו עולם, שנוח לו לראותו. נוח לו להאמין בו. היות שהוא מאמין בממשותו של הגוף, הוא מאמין שאין לו חלקי חילוף. (עדין לא המציאו
) הוא אינו מאמין, שמקורו של החומר, היא הרוח. אילו היה רואה זאת כך, היה מבין, שהרוח יכולה לשנות ´את פרצופה´ או ´את דמותה´ כרצונה, בכל עת. כשאתה מדבר על בחירה, אתה מדבר על בחירה מודעת. א-ב-ל הבחירה המודעת היא רק של האדם הנאור (בודהה
) האדם הלא נאור(כלומר אנחנו), חי את חייו ללא הבחירה המודעת. הבודהות למיניהן, יכולים להצמיח לעצמם גם כנפים אם רק יחפצו בכך. אך נדרשת אמונה תחילה. כלומר, ידיעה פנימית שזה אפשרי.
היות שהמיינד של כולנו מחובר, (המודעה הקולקטיבי) כולנו יחד יוצרים ´מציאות´ שנראית כ´מציאות אובייקטיבית´ אולם למעשה, מושתתת על האמונות של כולנו גם יחד. א-ב-ל, ככל שעוד ועוד ´פרטים מתוכנו´ מתחילים לחשוב ולהאמין אחרת, גם ה´מציאות האובייקטיבית´ הזאת, מתחילה להשתנות. L&L TALYA
 
מסכים איתך, אבל... ../images/Emo8.gif

כמו שאמרתי בהודעה הקודמת שלי (זאת שהגבת עליה), האמונה שהכל מסביבנו אשליה, והאמונה שאנו חיים בקוסמוס קולקטיבי יכולה להיות נכונה, כנראה שהיא אף כזאת, אך, למרות זאת, האמונה הקולקטיבית לא תוכל בסופו של דבר לגרום לשינוי מהותי בעולם הפיסי, וזאת כיוון שהוא מוחזק במקומו ע"י כוחות עליונים (לפי מקורות ביהדות - אני לא דתי, אך אני מאמין בחוזק הדברים שמגיעים ממקור היהדות), יש אפילו אותם כאלה שיגידו שהעולם הרוחני עצמו כפוף במגבלותיו בעולם זה וזאת בגלל שמימד הזמן הרבה יותר פתוח. העולם הפיסי עצמו שזור בעולם הרוחני, לכן אנו רואים שבמגיה שחורה וביהדות ובכלל בנושא "אלטרנטיבי" משתמשים בחומרים פיסיים, כגון צמחים, נרות, אבנים... אך כיוון שהעולם עצמו חייב להתקיים תוך שילוב כוחות קוסמיים ופיסיים, אנו עדיין מסתכלים על אותה נקודת עולם שכוחת אל שכל תפקידה הוא לנסות את המגיעים אליה (אותם נשמות שמגיעות עליה - אנחנו) ולגרום התנסויות. האינבידואלים אשר אכן מגיעים לאותה שלמות מלאה פשוט יוצאים ממערבולת העולם ועוברים לעולם הבא, או עוברים להיות חלק מההיררכיה הקדומה, לכן כולנו פה באותו שביל, משמעות השינוי שנוכל אי-פעם לגרום, אפילו אם כל אדם בכדור הארץ יאמין תהיה חסרת משמעות באותו רגע נתון. אך לפי תורת הכאוס: אפילו נפנוף כנפי פרפר יכול לגרום לסופת הוריקן שנתיים לאחר מכן. מבחינה רוחנית, אם נסתכל על עשר אנשים בעלי כוח רצון, ואמונה חדורה במטרה, אשר קוראים תפילה שמשמעותה הורדת גשם... מאד הגיוני יהיה הדבר שבאמת זה יגרום לאותו שינוי קטן שיגרום לשינוי הבא אחריו, שבסופו של דבר יגרום לתזוזת רוח (אשר אף היא מבוקרת ע"י אותם עשרה אנשים באמצעות תפילה חוזרת ונשנה) שתגרום לברקים ורעמים
גשם. או אפילו, אדם שמתעסק במגיה, יוכל להאמין מספיק וליצור את השינוי שאכן יגרום לשינוי שהוא מבקש לבצע (כמובן, הוא לא מבקר על השינויים הקטנים עצמם, אלא זאת מבצע התת-מודע שלו). אם תשימי לב טליה, רוב השינויים שאנו מסוגלים לבצע מבחינה רוחנית הינם נוצרים מאליהם לאחר זמן מה, ולא קורים באותו רגע נתון, כי ההשפעה שאנו מסוגלים ליצור באמצעות כוחנו הדל הינה אפסית... אך לעומת זאת, אם מספיק רצון והתמדה, ההשפעה אולי אפסית, אך לא זניחה. שתמצאו תמיד מיים וצל A Strider
 
למעלה