היי , נתושקה
קודם כל, תודה על הפרגון.
שנית, כמעט בלתי אפשרי להסביר את הקבלה-נתינה בדרך מוחשית. (אבל אני אנסה) מפני שהתפישה הזאת, מנוגדת לכל מה שעולם הניגודים, (עולם האשליה, עולם החומר) מראה לנו. על פי התפישה של עולם הניגודים, ישנם הפכים בעולם. יש `טוב` ו`רע`, `שחור-לבן` `יפה-מכוער` וכו`. על פי התפישה הזאת, כשאתה נותן דבר מה, הוא חסר לך. אתה גורע מעצמך. כשאתה מקבל דבר מה, הוא נוסף לך. אך לא כן התפישה של האמת: התפישה של האמת, יוצאת מתוך הנחה, שכולנו אחד, אז כשאני נותן, לעצמי אני נותן. כלומר, כאשר אינני רואה הפכים, אז נתינה וקבלה הן אחת. הנתינה והקבלה, נראות כהיבטים שונים של אותה מחשבה. אלו שני צדדים של אותו מטבע. אין צורך להגיש את הלחי השניה. (מה אנחנו? קורבן?!) ואף לא להיות אסרטיביים (נחושים) מידי. כי ברגע שלומדים שקבלה ונתינה הם אותו דבר עצמו, אז למה אני צריך `לדרוש בכח` את מה שמגיע לי ממילא? אם `אדרוש בכח` זה לא יזרז את הקבלה. (כי כפי הנראה, אינני מאמין באמת שמגיע לי אז אני צריך לקחת בכח). אולם אם אתן מכל הלב למישהו אחר, גם אני אקבל, באותה מידה של רוחב לב. מפני שברגע שהרחבתי את לבי, פתחתי את עצמי לקבלה. ככה זה עובד!!!!!!!!!!!!!!!!! ברגע שלומדים שקבלה ונתינה הם אותו דבר עצמו, צומחת מכך תועלת רבה מפני שאפשר להעמיד זאת במבחן בקלות רבה ולראות שזוהי האמת. ומרגע שהוכח שמקרה מיוחד זה תמיד פועל, בכל מצב שמנסים אותו ואפשר להכליל את המחשבה כל פעם לתחומי חיים אחרים ומשם להגיע לתפישה הכוללת, המונחת ביסוד כולם. את מבינה נתי, זוהי השקפת עולם שונה לגמרי. חוויות ברמה החמרית משקפות חוויות ברמה הרוחנית. זאת אומרת שכאשר אנו מאמינים ב`מחסור` אנו נאחזים בדברים שיש לנו. אחיזה כזאת `מונעת אהבה`, בכך שהיא מעכבת את זרימת האהבה אלינו. כתוצאה מכך אנו חשים במחסום האנרגיה שאותו יצרנו במו מחשבותנו. מחסום אנרגטי זה מתבטא בתחושת אי נוחות. ברגע שמשתנה התפישה, גם `המציאות שלנו` משתנה. ביקשת דוגמאות מוחשיות. יש לי אחת כזאת בשבילך. פעם ישבתי בסדנת מודעות ובצעתי תרגיל בזוגות, עם בחורה, שלא ראיתי מעולם. התרגיל התבצע כדלקמן: היה עלינו לשבת האחת מול רעותה, כאשר ברכיים נושקות לברכיים. האחת, (היא במקרה הזה), היתה אמורה להתחיל לדבר על עצמה ואילו השניה (אני), הייתה אמורה להקשיב מבלי להניד עפעף או לשלוח חיוך, או להראות איזושהי תגובה אוהדת או לא אוהדת. שמתי לב שהבחורה הייתה מאד לא נינוחה ורציתי לעזור לה בתהליך, מבלי להפר את החוקים. כך שכל זמן שישבתי והקשבתי לדיבורה הלאקוני מה, דמיינתי אור ורוד העוטף אותה כהילה סביב, סביב. (האור הוורוד ידוע כתדר האהבה האוניברסלית). לאט, לאט הלך בטחונה והתגבר. בתום התרגיל, נגשה אלי אחת הסייעות בסדנא, שהכרתי זה מכבר כבחורה ש`רואה` ואמרה לי בהתפעלות: ``טליה, יש סביבך היום מן הילה של אור ורוד כזה, את ממש זוהרת היום.`` (היא לא ידעה מאום על היוזמה האישית שלי בתרגיל). מוחשי מספיק?!?! והוויקאנים אומרים, שכל מה שאתה שולח, חוזר אליך פי שלושה!!! ובאשר לשאלתך השנייה, אכן כן, ישנה התעוררות רוחנית בעולם וזה משהו שכבר אינו ניתן לעצירה. זוהי האבולוציה של האנושות. אולם ככל שאת עוסקת בכך יותר, את הופכת מיודעת אל התדר הזה ויותר ויותר אנשים מן התחומים הללו, יגיעו אלייך. כי `אתם משדרים על אותו הגל`. L&L TALYA
