טלוויזיה

אני לא מוכיח לך כלום

אני לומד תואר שני בכלכלה ועד כה לא נתקלתי ואפילו לא שמעתי על כלכלת פרסום. לא אומר שלא קיים, רק אומר שלגבי רוב הכלכלנים זה לא דבר מרכזי. אם זה היה מרכזי לדוגמא, אז חוץ מלדבר על מונופולים בכלכלת מאקרו, היו מדברים גם על הגבלת כוחן של חברות לשנות את ערכי היסוד והעדפות של הפרטים - אחרת משפטי הרווחה הרגילים מאבדים את משמועתם. יש גם כזה דבר כלכלה סביבתית - אבל זה לא אומר שהכלכלה הזאת באמת עוסקת בנושאי סביבה - שכן היא מקבלת את ההנחות הכלכליות הנאו קלאסיות ומנסה לאמוד את הנזק הכלכלי לסביבה - שזה די קשקוש (שכן ללא סביבה אין כלכלה, והנזק אינו תלוי בכימות הכלכלי שבני האדם מעניקים לו). כלכלה סביבתית היתה צריכה להסתכל על הבסיס שהכלכלה הנאוקלאסית בנויה עליו ואז לראות אם יש התאמה בין מה שהיא רואה למה שרואים מתחומים כמו אקולוגיה. אבל זה לא המצב . יותר חמור - הכלכלה הנאו קלאסית לא מצייתת לחוקי התרמודינמיקה. (וזה מה שעושה כלכלה אקולוגית). תאמין לי שכבר ראיתי כמה מודלים די מסובכים בחיים שלי. אבל לא נראה לי שזו הסיבה. אם תשים לב , בהנחות שמובאות במסגרת תרבות הצריכה יש ערעור על ההנחות היסודיות במיקרו - לדוגמא שככל שתצרוך יותר מצבך יהיה טוב יותר או שאם הרווחה של אנשים אחרים תעלה או תרד זה לא ישפיע על הרווחה שלך - הנחה שמקבלת גמישות הרבה יותר גדולה בתחומים כמו כלכלה סוציולוגית - אבל ההגמשות האלו לא מערערות את המודל המרכזי - שנשאר מנותק לגמרי מהמציאות. איך בדיוק פרסום יכול להיות פארטו יעיל אם הוא משנה את העדפות של הפרטים? מה בדיוק מושג הפארטו שלפי עובדים. והאם הוא אקס פוסט או אקס אנטה? כדי למקסם את הרווחה החברתית - נו באמת, מה פתאום שפירמה קפיטליסטית תתעניין ברווחה חברתית ?? מקסימום ברווח הקצר טווח שלה וגם זה לא בטוח לגמרי (אנרון).
 

ל א

New member
מה שאתה אומר בעצם זה

שאם כלכלת פרסום היתה מרכזית, אז היא היתה הופכת לפוליטיקה. טיעון מעניין. ושהנזק אינו תלוי בכימות הכלכלי שבני אדם מעניקים לו. נכון, הוא לא תלוי בכימות. הוא מכומת בכימות. הכלכלה מתבססת על תופעת המחסור, לא על ההנחה שאם תצרוך יותר מצבך יהיה טוב יותר. כלומר, על העובדה הפסיכולוגית שתמיד יהיה משהו שחסר לך, ואני מסכים שלא תמיד מה שחסר לך הוא משהו שאתה אמור לצרוך כלכלית, אבל ברוב המקרים כן. והיא כן טוענת שאם הרווחה של מישהו אחר תעלה או תרד, אתה עלול להרוויח או להיפגע. זה הרעיון מאחורי עקומת תמורה, לא? פרסום מנצל את עודף הצרכן ועודף היצרן ומכאן יעילותו. (יש הרבה מודלים, כל אחד ותיאוריו הוא). פירמה קפיטליסטית אינה מתעניינת ברווחה החברתית. כלכלן פרסום כן. הכוונה ברווחה חברתית היא למדד כלכלי, לא לתכניות של ביבי ולשביתות של עמיר פרץ.
 
היכולת שלך לכמת דברים

תלויה בכך שאף אחד מהדברים האלו לא יהיו "גן עדן או גיהנום" (זו אחת ההנחות בפונקציות התועל של פון מורגנשטרן ) כיוון ששואה סביבתית היא גיהנום אין דרך לכמת אותה - בדיוק כפי שאתה לא מסוגל לכמת את ערך החיים של עצמך. הכימות שאתה מדבר עליו הוא חסר משמעות. הכלכלה לא מתבססת על תופעת המחסור - רק הכלכלה הנאו- קלאסית בחרה לבסס את עצמה על "תופעה" כזו. ההנחה שאם תצרוך יותר מצבך יהיה טוב יותר - זו אחת ההנחות הבסיסיות ביותר בכל המודלים שאני נתקלתי בהם. "היא היתה הופכת לפוליטיקה." הכלכלה היא פוליטית - ומאז ומעולם היא היתה כזאת, הנסיון לדבר על כלכלה במנותק מהפוליטיקה הוא עקר - שכן לפוליטיקה יש קשר דו כיווני אל הכלכלה. הנסיון של הכלכלנים הנאו- קלאסיים לדבר על דברים בצורה "פוזטיבית" ("זה מה יש") ולהניח שכל השאר הוא נורמטיבי -כלומר נקבע על ידי רצונות האנשים הוא די קשקוש. הכלכלה שלהם רחוקה מאוד מלתאר איזה שהוא עולם אוביקטיבי, לדוגמא אופן חלוקת המשאבים קובעת את רצונות הפרטים והצרכים שלהם - וקצת קשה להניח שעם השינוי בהכנסה אין שינוי בטעמים - אבל זו בדיוק ההנחה במשפטי הרווחה. אגב - זה שכלכלה היא פוליטית הסכימו כל הזרמים בכלכלה חוץ מהזרם הנאו- קלאסי - כולל הזרם הקלאסי. על איזו עקומת תמורה אתה מדבר - אני מכיר עקומת תמורה לגבי מוצרים שונים, לא שמעתי אף פעם על עקומות תמורה בין שני אנשים. במשפטי הרווחה יש הנחה חזקה שאין לך השפעה של רווחת אדם אחד על הרווחה של אדם אחר. לא ענית איך כלכלן פרסום יכול להתעניין ברווחה - על פי איזה מושג? פארטו הרי מאבד את המשמעות שלו ברגע שמישהו יכול לשנות את העדפות שלך. אם כלכלה נאו קלאסית באמת היתה מתעניינית בפתרון בעיית המחסור היא היתה מבינה שאת בעיית המחסור הפסיכולוגית היא לא יכולה לפתור - רק לתת קיום הולם לבני האדם, ולפנות אחר כבוד את הבמה לתחומים אחרים שיפתרו את המחסור - כמו פילוסופיה או שירה, חברים או משפחה. בכל מקרה הפתרון הקפיטליסטי הוא לייצר יותר - מה שמהווה רק את אחת הדרכים לספק מחסור (גם חומרי) ובלעדי הדרכים האחרות לספק מחסור היא נשארת תנאי (הכרחי????) אך בוודאי שאינו מספיק.
 

קרני

New member
כשאתה אומר:

"בקיצור לא בדיוק מי שהיית רוצה שיקבע מה אתה יכול לראות ומה לא" למה אתה מתכוון? האם יש מישהו ספציפי שיכול לבחור מה לראות ומה כן שיהיה מקובל על כולם? שנדע לבטח שהוא מעביר לנו את המציאות? כיצד ניתן להעביר מציאות ללא סובייקטיביות? שהרי כל מה שאנו קוראים בעיתונים/באינטרנט/רואים בטלויזיה הם יצירות מובהקות של בודדים שמראים לנו את העולם מזוית עיניהם, לא? בנוגע להעברת מסרים עמוקים. כצופה קבועה בערוץ 8, אני צופה גם בתוכניות בעלות מסרים עמוקים המרחיבים את הידע ומעוררי חשיבה. אז לפי מה שאתה טוען, אני צופה בדברים מוכתבים שמנוונים את המוח? באופן כללי, אני בהחלט מבינה את התפיסה שלך בה ישנו איזה שהוא קרטל גדול הקובע לנו מה נוכל לראות ומה לא, כאשר חופש הבחירה שלנו מצטמצם (למרות שכביכול הוא נראה נרחב, ראה ערך ערוצי הכבלים) אולם אני חושבת שזהו לופ אחד גדולל, מכיוון שאם מדברים על מדיית הטלויזיה הקיימת בעלת ההשפעה הקיימת, אני לא חושבת שניתן להחליט מי הוא זה או מי הם אלו שיחליטו על המסרים הניצפצים (ולמרות שהעלית את רעיון הדמוקרטיה, קצת היה לי קשה לראות כיצד זה בא בפועל לידי ביטוי, ואשמח להמחשה של העניין)
 

ל א

New member
סליחה שאני אומר את זה

אבל דווקא עם ניוון מחשבתי לא נראה לי שיש לך בעיה. נסה את הקוטב השני...
 
למעלה