בעיני, זאת צורת שיפוט שגויה
את שופט טקסט שמסתמך על תקופה שונה לחלוטין וממנה שואב את הערכים שלו, עם הערכים שלך שהם ערכים של המאה ה-21. קצת השתננו מאז... (ובכוונה אני לא אומרת התקדמנו, אני לא אוהבת הצהרות על סמכות מוסרית מוחלטת). בתקופה שמרטין כותב עליה ללכת לזונות זה מקובל, להיות זונה זאת פעולה שמאפשרת בתקופה הזאת לאישה עצמאות שכמעט שום מצב אחר לא מאפשר לה. אל תשכחי שבתקופה הזאת נשים נמכרו בכל מקרה- האצילות נמכרו לאצילים אחרים ופשוטות העם מכרו את עצמן, אבל בעוד האצילות נאלצו להשאר עם הבעל שנמכרו לו, שבמקרים רבים היה מכה אותן, כולא אותן ולא הייתה להן שום זכות על חייהן, נכסיהם או גופן, לזונות הייתה יותר יכולת בחירה והן גם זכו ללכת הבייתה אח"כ. לא שאני מנסה להאדיר את מקצוע הזנות בתקופה ההיא או בשום תקופה. זנות היא התדרדרות מוסרית, כל המחקרים החברתיים מראים שזונות סובלות מבעיות נפשיות ומצבי טראומה קשים לאורך זמן, בעיות של דימוי, ערך עצמי ודימוי גוף נמוכים. יחד עם זאת העניין ממש לא שחור-לבן או דיכטומי כפי שאת מנסה להציג אותו. לא בתקופה ההיא וגם לא בתקופתינו. חוקרים רציניים שמתעסקים בכך לא הגיעו למסקנות חותכות כמו שלך. אני לא מתווכחת עם חוש המוסר האישי שלך, בכלל לא. להפך- מכבדת אותו מאוד. אבל כשאת מגיעה לשפוט תקופה פשוט תזכרי שזה לא הגיוני (עזבי נכון לא נכון) לשפוט אותה לפי ערכים שהתקבלו רק מאות שנים אח"כ. האנשים האלה חיו בעולם מאוד-מאוד שונה משלנו. מכל בחינה. והדמויות בספר מבוססות על אותם אנשים ועל אותו עולם. בכלל, אני מוצאת שזה הרבה יותר מעניין לנסות להכנס "לראש" של הדמויות והתקופה, לקרוא על היסטוריה שקשורה לרקע ממנו נשאב הסיפור וכדומה- מאשר לשפוט. אני גם לא טוענת שאת צריכה לקבל ולהכריז על טיריון כעל צדיק הדור. ממש לא. אף אחד גם לא טוען לצורך העניין שהוא כזה. כן, הוא משלם לזונות. הוא גם מתייחס אליהן יפה כאדם לאדם. שני הצדדים מתקיימים. העובדות "הרעות" לא מבטלות את העובדות ה"טובות" ולהפך. אגב, זאת בדיוק גדולתו של מרטין בעיני. אין אצלו "טובים" מוחלטים או "רעים" מוחלטים. יש אצלו בני אדם.