טיפוסי גוף

ינוקא1

New member
אני מסכים.

וגם אני עושה זאת לא פעם.
אגיד שוב - אני חושב שיש לזה הרבה מקום.

אבל זה המקום של ה"ידיעה" - אתה רואה אדם , ואתה מבחין במכני שבתוכו , בדרגות של המכני הזה , בתפקודיו השונים ועוד.
(בקבלה הייתי אומר שזוהי דרגת ה"כלי").

יש גם מקום נוסף , המקום של ה"בחירה" - אתה רואה אדם , ואתה רואה "ניצוץ" חופשי. דף חלק שמסוגל להכל.
גם אם הוא כרגע הומלס ואלכוהליסט , אתה רואה את הניצוץ הטוב שבו , ועצם ההסתכלות הזו והאמונה שלך בו , נותנת לו את הכוחות להיהפך למשהו אחר.
(בקבלה הייתי אומר שזוהי דרגת ה"אור").


כדי לתפקד נכון , יש להשתמש בשתי הגישות - להיות בעל חזון ויכולת שינוי , ועם זאת להכיר את ההווה ואת המנגנון המכני המפעיל אותנו כרגע.

אך חשוב לשים לב כי הן סותרות אחת את השניה , וקיים מתח בינהן - מתח שהוא מובנה , ולא ניתן לפתרון.
אני אישית נוטה יותר לגישה השניה - אני נוטה להאמין באנשים ובעצמי , ולכן אני פחות נוטה לסיווגים למינהם. מבחינתי אני יכול להשתנות ולהתפתח כל הזמן , וגם בני אדם יכולים להשתנות - אם ירצו בכך באמת.

(אני מסכים שכשמגיעים לפרקטיקה "איך להשתנות" נכון , אין מנוס משימוש בגישה הראשונה)
 
ממש נדמה לי שאתה מדבר על דברים אחרים


אקרא את ההודעה שוב לעומק, אך בינתיים אני רוצה להגיב לזה:

"...ואתה מבחין במכני שבתוכו , בדרגות של המכני הזה , בתפקודיו השונים..."

נדמה לי שאתה מתייחס פה למשהו אחר לגמרי מעניין טיפוסי הגוף. אין כל עניין של "דרגות" בשיטה זו של מודעות לטיפוס/י הגוף. בטח לא דרגות של מכניוּת. יש מצב שקראת כמה ספרים של אוספנסקי ואתה מערבב בין שיטות שונות שגורדייף לימד?
 
*

קראתי שוב את השאלה שכתבתי ונדמה היה לי שאפשר לפרשה בטעות כזלזול באוספנסקי. ובכן, חס וחלילה, אילולא אוספנסקי תורתו של גורדייף לא היתה מה שהיא, מפני שאוספנסקי פיתח חלקים מסויימים ממנה בהנגישו אותם ובהעניקו להם דחיפה מהותית וקריטית ביותר. גורדייף איננו גורדייף בלי אוספנסקי ולהיפך.
 

ינוקא1

New member
מבחינתי זוהי אותה שיטה.

ואינני מדבר על גורדייף \ אוספנסקי , אני מדבר על התמקדות בכלי.
הכלי זה ה"מכונה" שבאדם לצורך העניין.
&nbsp
ברמת ה"כלי" יש "טיפוסים" , יש דרגות בכלי (למשל ה"מרכזים" השונים והיחסים בינהם) , כנ"ל אם יש מרכזים אז ממילא גם יש בני אדם המבטאים מרכז זה יותר ממרכז אחר , והיחסים בינהם דומים ליחסים בין המרכזים.
&nbsp
כל הדברים הללו נמצאים בהרבה תורות רוחניות , ואני מכבד אותן מאוד.
גורדייף היא תורה שאינני מכיר כמעט , אך למיטב ידיעתי זה נמצא גם שם.
&nbsp
הרעיון בדרכים כאלו בהקשר של התפתחות הוא שכאשר אתה מכיר את הכלי \ המכניות , אתה יכול להשתחרר ממנו.
&nbsp
לכן הדרכים הללו דורשות ממך קודם כל להכיר בכך שאתה מכונה : להכיר בזה שאתה מוגבל לטיפוס מסוים , למשל , כחלק מהמכניות שלך.
אחר כך ללמוד את פרטי המכונה שלך ,
ואז להשתחרר ממנה.
&nbsp
(אני קורא לדרכים הללו "שחרור דרך הכלי").
&nbsp
אך קיימת גם דרך הפוכה :
במקום להתייחס למכני שבך , להתייחס לאור - להתייחס לאלוהי שבאדם.
להזכיר לך דווקא שאתה "לא כלי" , שאתה לא מכונה.
להזכיר לך שיש בך גרעין מסוים שאיננו מוגבל לכלום.
להזכיר שיש לך בחירה בכל רגע ורגע , לא משנה מי היית , ולא משנה איזה טיפוס אתה.
כאן אתה פשוט מתמקד בחלק האלוהי שבאדם , וכך מחזק אותו.
&nbsp
שתי הדרכים הללו הפוכות וסותרות - ועם זאת משלימות.
&nbsp
 
התייחסות ראשונית כלשהי, אולי בהמשך תבוא עוד אחת...

אוקיי, זהו קונספט יפה.

אני מבין אותו ויכול בכיף להסכים איתו.

תיארת יפה, רעיון יפה; ולצרכי חשיבה מסויימים אפילו שימושי בהחלט.

אני רואה איך אפשר לא רק ליהנות מחשיבה עליו אלא גם להיעזר בו כדי לתקן כל מיני עמדות מגבילות.

במישור המעשי, לעומת זאת, הוא לא ממש פוגש את המציאות המוכרת לי:

במציאות שבה פגשתי עד כה, אי-אפשר לפתח את "הבלתי-מכני" בלי עזרתו של המכני; ואי-אפשר לשפר באופן עמוק את תפקודו של המכני בלי עזרתו של "הבלתי-מכני".

אלה אכן רבדים משלימים
אולם כמדומני שהם מעולם לא סתרו זה את זה, למעט מאשר במחשבה של מישהו.
 
כמו שני צידיו של אותו מטבע.

ועם זאת, התייחסת לרעיון כלשהו באופן עקרוני ובעשותך זאת "צררת" את השיטה שמיסט הזכיר ביחד עם "שיטות סיווג" כאלה ואחרות. סיווג זה שעשית, שירת את הרעיון שרצית לבטא.
 
סתם משהו שקפץ בתוכי ובא לי לחלוק:

"הניסיון שלי בעבדה עם טיפוסי הגוף נחל מפח נפש כשאף מטופל לא התחבר לאותה תפיסה אותה הבאתי מהדרך הרביעית. לעומת זאת שנים אח"כ כשעבדתי עם..."

קפצו במחשבתי שני דברים מוזרים/מעניינים כשקראתי מלים אלה.

האחד, הקישור בין "הדרך הרביעית" לבין "מטופלים".
אני מניח שבכתבך "הדרך הרביעית" אתה מתכוון באופן כלשהו לעבודתם של גורדייף, אוספנסקי וכו'.
ובכן, עבודתם (במקורה) לא נועדה ליצירת שיטת טיפול כלשהי.
אז זה היה לי מוזר/מעניין.

השני, עצם המלים "הדרך הרביעית", במשפט הזה, בלטו לי באופן מיוחד.
"...לאותה תפיסה אותה הבאתי מהדרך הרביעית..." - יש לי הרגשה כשאני קורא את המלים האלה, שהמלים "הדרך הרביעית" אומרות לך משהו אחר לגמרי מכפי שהן אומרות לי. אני מתאר לעצמי שזה קשור לניסוח.
 
*

קראתי עכשיו שוב את ההודעה שכתבתי.
ובראשיתה את הציטוט מדבריך, אותו הבאתי.

"...כשאף מטופל לא התחבר לאותה תפיסה אותה הבאתי מ..."

ועלה בי "מה?..." כי עלה בדמיוני מצב שבו אתה נמצא עם מטופל וחולק איתו שיטת "טיפוסי גוף" כלשהי.
וזה נראה היה לי מוזר מפני שידוע לי שאותה מערכת שהתייחסת אליה, בהנחה שהתכוונת לעבודתם של גורדייף ושות', היא כזאת שבה המורים חולקים עם תלמידיהם שיטות עבודה שונות על עצמם ולא בכדי שיחלקו אותן עם אחרים. בטח לא עם מטופלים.
קפץ לי ונראה היה לי מוזר.


בטח יש פה איזשהו פער תפישתי מעניין בנקודה כזאת או אחרת.
 

Mist2

New member
גם בעיני זה היה טיפה מוזר, והגבתי על כך בהודעה

״אתה נורא מבולבל״...
ניראה לי ברור לגמרי, ״שהמטופל״ לא יתחבר לתפיסה זו...
 
טיפוסי גוף במורשתו של גורדייף

זהו כלי רב עוצמה שכאשר הוא נלמד באופן נכון, יש לו כמה תפקידים מרוממים מופלאים, שאחד מהם הוא בדיוק מה שכתבת: ללמוד להיות כל הטיפוסים, במקום אחד מהם בעיקר. זהו לא התפקיד העיקרי של הכלי הזה, בכל אופן. תפקידו העיקרי קשור ביכולת שלא להזדהות עם טיפוס הגוף. הלימוד הזה יוצר הבנה וקבלה, של עצמך ושל אחרים, כמו גם היפרדות פנימית וערות. בעזרת השיטה הזאת קל יחסית להיפרד מטיפוס הגוף ולזהותו כ"לא עצמך".
 
הו, הנה, מצאתי את ההודעה הזאת.

רציתי להוסיף שזה בדיוק חלק מהעניין:
לומדים לזהות את סוגי המכונה השונים האלה, בין היתר כדי שכל האפשרויות האלה תהיינה נגישות לך יותר, כולל אכן בעזרת "אימוץ סוג יציבה ואופן נשימה מסויים".

אז זה לא בשביל להגיד "אני ככה והוא ככה וזהו זה", אלא בדיוק בשביל להקל על עצמנו לחוות עולמות נוספים שפחות הכרנו קודם ושהיו לנו פחות נגישים קודם.
 
לא נכון. אינך יודע על מה אתה סח

התיאוריה הזו שהבאת מסולפת ומשובשת.
מה שיש זה שבעה ניסיונות לתאר את רעיון האסטרלי.
השוני בין אנשים הוא באופן התיאור של הרעיון האסטרלי.
אדם יכול להרכיב "משהו" אסטרלי אבל הוא יעשה זאת מתוך ה"זוית" שלו.
את מגוון הזויות להתייחס לאסטרלי (ואני בכוונה לא אומר "גוף אסטרלי") אפשר, אולי, לתמצת לשבע זויות שמתבטאות בסימבוליזם הנ"ל.
אין שום קשר לטיפוסי פיסיולוגיה ולא תמצא שום דרך לקשור לזה את העניינים האלו.
 

Mist2

New member
לא הבאתי שום תיאוריה

רק אמרתי שהיא קיימת...
אבל חוץ משמות הטיפוסים לא רשמתי מילה על רעיון טיפוסי הגוף.
&nbsp
בא לך שיר?
 
תוכל להרחיב?

מהם המאפיינים של כל טיפוס וטיפוס?
כמו כן, מה הערך שבזיהוי "טיפוס הגוף" בעצם?
אם הצלחתי להבחין בתכונות עצמן, מה היתרון ב"שם כולל" לקבוצת תכונות זו או אחרת?
 

Mist2

New member
לא, אני לא התכוונתי להרחיב כאן על כל טיפוס

בקשר לשאלותיך האחרות, אני חושב שתשובות על שאלות אלה ניתן למצוא בהודעתי המקורית.
בעניין השמות, לא מדובר בסתם שמות, ויש קשר לתכונותיו של כוכב הלכת לטיפוס הניקרא על שמו. הלימוד תמיד מתבצע בכמה מישורים...
 
כשאתה מסתכל באופן נקי על אנשים, אתה רואה שהם מסוגים שונים.

כמו להסתכל נגיד על כסאות, שולחנות ושטיחים.
או על כלבים, חתולים וקיפודים.
ברור לגמרי שיש פה דברים שונים למדי.
עדיין אין צורך במלים לשם כך, כגון "כסא" או "קיפוד", אתה פשוט מתחיל להבחין בהבדלים ובדמיון, בשונה ובדומה.
לפני כן, אני מסתכל וכולם נראים לי אותו הדבר, "כלבים" או "כסאות" או משהו אחר כלשהו שלמדתי לדמיין שאני רואה.
ולהאמין שזה מה שיש שם.
אך אז, כאמור, אני מתחיל לקלוט בהדרגה קטעים מהמציאות ומתחיל לראות שהדברים שונים למדי מכפי שדמיינתי.
בנוסף, אפשר לדבר איתי על זה: "אתה רואה את הרהיטים האלה? הם קצת שונים, נכון? כי הם רחבים יותר, פחות נוח לשבת עליהם, אפשר להניח עליהם צלחות ולאכול" או "אתה רואה את החיות ההן? הן לא נובחות, אתה שם לב? הן מייללות! זה שונה למדי... הן לא פגומות! זוהי פשוט חיה אחרת!"
ואפשר כמובן גם להשתמש בכינויים ובכותרות.
במקרה שלפנינו מדובר בלשון שנולדה מתוך התבוננות, בנסיון לשרת את ההתבוננות ולא בנסיון "לסווג סיווגים" או "להגדיר הגדרות".
תוכל לקרוא על כך יותר בספרו של רודני קולין, "The Theory of Celestial Influence", אם כי הייתי ממליץ תחילה לעבור על הפרק הראשון של הספר "הדרך הרביעית" (עדיף באנגלית) ולוודא שעיקרי הדברים שם מובנים לך ברמת ההתנסות היומיומית הפשוטה ולא כ"תיאוריה".
 
אין ספק שאנשים שונים זה מזה במובנים מסוימים ודומים באחרים.

גם כלבים שונים זה, למרות שכולם נובחים. וגם שטיחים, למרות שכולם אינם נובחים.
ברור לי שניתן לעשות שימוש במאפיינים שלי ושל אחרים לצרכים שונים.
אך האם מדובר בשימוש במאפיינים של האדם עצמו, או של הטיפוס כפי שמוגדר/נתפס?
כאשר מצאתי בעצמי או באחר תכונה מסוימת, ביכולתי להשתמש בה באופן מועיל.
אך האם ה"טיפוס" אינו "כותרת" לאוסף של תכונות, שאולי את חלקן כלל לא מצאתי?
האם אינני עלול, אולי מחוסר תשומת-לב, להניח כאילו קיימת בי תכונה כלשהי, למרות שמעולם לא נתקלתי בה בתוכי, רק כי זיהיתי בי תכונות מהטיפוס אליו היא "שייכת"?
האם שימוש ב"טיפוסים מוגדרים" לצרכיי התבוננות אינו סוג של "חיפוש מתחת לפנס"?
 
התבוננות נקיה.

אפשר להפריע לה ואפשר לעזור לה.
המחשבה יכולה לעזור להתבוננות ויכולה להפריע להתבוננות.
להתבונן זוהי אמנות.
 
הי רפרפתי על השרשור

(אני גם אטרח עוד מעט לקרוא ממש מה שכתבת), בגדול אני בעד אבחונים כי אדם צריך לדעת מה הנקודה שמשפיעה על החיים שלו אבל להזהר לא להפוך את הנקודה הזו לאישיות השלמה שלו כי הוא יש בו עוד צדדים
 
למעלה