ברצוני להוסיף לכך משהו מהזווית המוגבלת שלי:
רעיונות אלה נועדו לעבודת האדם על עצמו, במקרים המעטים שבהם מישהו באמת רוצה להתפתח, לצמוח.
הם לא נועדו בשביל "לשפר את חיינו" ובטח שלא בשביל לסווג אנשים. מי שקורא את הפוסט "טיפוסי גוף" ומוצא את עצמו מסווג אנשים בדמיונו, איננו מבין את הפוסט ואני לא מאשים אותו, שכן כמעט בלתי-אפשרי אחרת בלעדי הרקע המתאים לכך.
כמו כן, אי-אפשר ללמוד רעיונות אלה בנפרד, בתור "שיטה" - ולקוות למשהו מועיל כתוצאה מכך. הם מהווים חלק משלמות רחבה יותר, שמחייבת בין היתר את שני הגורמים הבאים:
1. אדם הרוצה להתפתח ולצמוח מעבר למגבלותיו, התניותיו, אמונותיו וכו', לאו דווקא בשביל "להצליח בחיים" אלא בלי כל קשר לכך, בשביל להיענות אל מה שקורא לו באמת, אי-שם, מתוך דממת המקור.
2. עזרה חיצונית, מעין סיוע עקבי, מאדם שעבר כברת דרך ארוכה ועמוקה מאד בהקשר הנ"ל.
המכשיר הנ"ל, "מודעות לטיפוסי גוף", לא נועד לשימוש אלא בידי מדריך מנוסה, שיודע כיצד להנגישו ככלי-עזר אמיתי בלימוד האדם את עצמו, בשונה מאשר "לימוד האדם על עצמו" שעשוי להיות חסר משמעות ואפילו מזיק לפעמים.
אני יכול להעיד שבאופן אישי סייע ומסייע לי מכשיר זה, בין היתר, לקבל את עצמי ואחרים באופן עמוק ושלם יותר, כמו גם ליהנות יותר מעצמי ומאחרים. כשאינני מצפה מחתול לעוף או מדג לטפס על עץ, אני יכול לא רק ליהנות מהם יותר, אלא גם להתפעל מהם יותר ולהרשות להם להתפתח כרצונם, בלי מגבלות וציפיות.
השיטה שמיסט הזכיר איננה עוסקת בסיווג אנשים באופן מנטלי (ההוא כזה ואני כזה), אלא בהתבוננות טובה יותר על מאפיינים חשובים מאד שהדמיון שלנו נוטה אחרת לטשטש ולהעלים. כתוצאה מכך אפשר להתבונן באופן אמיתי יותר ופתוח יותר על אדם אחר, כמו גם על עצמנו.
אינני מחבב זאת כשמובאים כאן בפורום כל מיני קטעים של תיאורים מילוליים הקשורים לתורה שטיפחו גורדייף וממשיכיו, מפני שלדעתי בלתי-אפשרי לעשות שימוש בקטעים יקרים מפז אלה באופן תיאורטי ובמנותק מהקשרם המעשי.
לטעמי זה קצת כאילו קיים ידע קסום שעוסק בלחיצה על כפתורים שונים בגוף האדם בכדי להשיג בהדרגה תוצאות פלאיות, היכול להיות מועבר אך ורק באופן אישי (ולא דרך קריאה) - ואז מישהם מביאים קטעים מילוליים הקשורים לידע הזה, כגון "יש שבעה כפתורים באיזור X, שכל אחד מהם עושה Y", באופן שבלתי-אפשרי לעשות בהם שימוש, כאמור. נדמה לי שזה מקלקל את שולי-הידע היקר הזה וגורם לכך שהוא יהיה פחות נגיש, במקום יותר נגיש.
נדמה לי שזה כך כיום במידה רבה, בעולם, בהקשר לידע הגורדייפי. יותר ויותר קבוצות עוסקות בכך כביכול, אולם פחות ופחות הבנה ויכולת מעורבים בכך. רסיסי הזהב, היהלומים והאור האלה, הולכים ונעלמים. לפחות ככה נדמה לי, בערך.
