טיפול נפשי

טיפול נפשי

שלום האם מוכרת לכם התופעה של אדם הסובל מבעיות גיבוש העצמי ממושכות, דיכאון זמני, ועוד כל מיני הפרעות אישיות גבוליות ותופעות של אי יציבות נפשית - האם זה הגיוני ונפוץ שאדם כזה ישאף בעתיד להיות מטפל מהתחום של בריאות הנפש??? או שאין קשר בין הדברים...? וזה מצב דינאמי שיכול להיות שרק נדמה לי שזה הכיוון שלי בגלל לחץ וצורך של עזרה עצמית -אז נראה כאילו המפלט הוא עיסוק בתחום התרפיה.. הגיוני???
 
אני חושבת שתרפיה זה תמיד דבר טוב-

כי זה פותח את המודעות לגבי עצמנו, זה מעשיר אותנו מבחינת הידע על עצמנו ונפשנו וזה פותח דלתות שהיו סגורות גם שנים רבות קודם לכן.
 
נכון, אבל...

תרפיה בתור תחביב זה תמיד יכול להיות נחמד, אבל אני דיברתי כאן על לימודי רפואה עם התמחות בפסיכיאטריה, עד כמה שאני אוהבת לקרוא ולחפש על זה חומר למען עצמי,אני עדיין לא יודעת איך זה יהיה לקחת את כל הידע הזה ולבוא איתו לאנשים, מה גם שפסיכיאטריה - זה יותר עניין של תרופות - זו ממש רפואה כשלעצמה, בהתחלה האמת חשבתי על פסיכולוגיה, אבל ירדתי מזה במהירות כשהבנתי שאני בנויה יותר על הקטע המדעי והמוכח של של הרפואה בתחום בריאות הנפש. ההתלבטות הכי גדולה שלי היא שאני לא סגורה על עצמי אם הרצון שלי נובע מהצורך של עזרה עצמית או שבאמת הייעוד שלי הוא לעסוק ברפואת הנפש.. (כשהייתי ילדה קטנה - תמיד התענייניתי ברפואה) נ.ב. נכון לעכשיו, כבר סמסטר שני לתואר ראשון במנהל עסקים (תחום שהלכתי אליו בשביל להתנסות במגוון נושאים)
 
הא אוקיי- לא הבנתי את השאלה ממקודם.

אני חושבת שהכי נכון עבורך יהיה להתייעץ עם מישהי במקצוע שבו את מעונינת לעסוק, לשמוע על אופי התפקיד, איך היא מתמודדת עם התפקיד, מה חשוב לדעת לפני שנכנסים ללימודים כאלה. זה מה שעשיתי עם ההוראה- זה מה שגרם לי לבוא בלב שלם ללימודים האלה.
 
למעלה