טיפול בקרובים... שרשור שעדיין נושם

0 אור 0

New member
הלואי

מאיה, מורה וחברה שלי ניסתה לשכנע אותי לקחת את הקורס בניסים. אהבתי את כל מה שסיפרה לי. רוב הדברים, כולל הסליחה הם דברים שאני מנסה לממש בחיי ועובדת לקראתם. מנסה להיות קשובה למניעים של האחר, ולא לשפה בה הוא משתמש. אבל יש דברים שאין עליהם סליחה. צר לי שזה כך, אני יודעת שזה פוגע בי בהמון מובנים, אבל אני פשוט לא שם.
 
הי אור,

לדעתי סליחה ומחילה ישנה על הכל, כמובן כשאת מגיעה לשם.לעתים זה לוקח דקה(לרוב זה המקום שלי),לעתים יתר. זה לא סותר את העובדה שנשאר בפנים כאב,כעס דמעות ועוד תחשוות שונות ורבות.וכן גם אהבה וכן גם ריחוק סליחה ומחילה ישנה על הכל,אור,אבל זה לא אומר שאת חייבת לרוץ לאותו המקום בו היית וקרה מה שקרה. יש הבדל בין לסלוח ולמחול ובין להסיק את המסקנות שלך,לשחרר ולהתרחק.הסליחה,היא לרוב שלך,בשבילך.לא כי מבקשים אותה ממך. זו דעתי.שבת שלום
 

0 אור 0

New member
על הכל? ../images/Emo18.gif (אולי טריגר)

אני לא מדברת על מישהו שהרגיז אותך, דיבר אליך לא יפה, פגע בך לא בכוונה. יש דברים שאני לא רואה איך אפשר לסלוח עליהם, וברשותך ארחיק את הדוגמאות ולא אתייחס אל עצמי ספציפית: - הציעו לך נישואים וסחפו אותך מעל רגליך - בדיעבד הסתבר שזה נוכל שמתמחה בנשים בודדות ורק רצה את כל כספך. - גננת שהתעללה בילד שלך בצורה אכזרית - פדופיל שרצח את נפש ילדיך בנוסף לפגיעה בגופם - חבר שאהבת, שכנע אותך לבוא אתו למקום מרוחק, ושם הביא חברים שאנסו אותך אונס קבוצתי. - מי שפרץ לביתם של הוריך הקשישים, התעלל בהם ורצח את אמך סליחה על הדוגמאות המחרידות אבל כולן מהחיים כולן קרו לאנשים אמיתיים יקח רק דקה לסלוח??
 

טאוֹ

New member
כנראה שכן

למה "כנראה"? כי אני יודע שזה לא קל. קל אולי להגיד, אבל הרבה יותר קשה לעשות, ובאופן אישי גם אני יודע שלעתים זה פשוט בלתי אפשרי בזמן נתון. גם אני לא מדבר על זוטות. הרי במקרה שבו מישהו אמר איזה משהו מרגיז או דרך לך על הרגל בלי כוונה, לא נדרשת באמת סליחה אמיתית או עבודה פנימית. הדלאי למה מדבר על כך די הרבה, ובהזדמנות קרובה אולי אעתיק מאחד מספריו קטע המתייחס לכך ישירות. מכל מקום, לא חסרות דוגמאות של אנשים שסלחו על מקרים אמיתיים כמו בדוגמאות שהבאת. לדעתי, ברור מאליו שבמקרים כאלה לא מדובר בדקה או שתיים. כמו שאני מבין את זה, סליחה אמיתית צריכה לבוא מהלב ומהראש גם יחד, לא רק מהפה; וזה לוקח זמן. כמובן שצריך לעזור לזמן, לא לתת לו לחלוף ולחשוב שזה יקרה מעצמו, אבל יש לתת זמן ומקום גם לכל הרגשות הכואבים, לעבד אותם ורק אח"כ להמשיך משם הלאה. כוחה של סליחה
 

פרם שי

New member
על הכל

על הכל יש סליחה. ויותר מכך - מכיוון שסליחה הוא מפתח להתפתחות ולחיי שלווה ואושר, עלינו ממש כצורך כמעט קיומי לסלוח על הכל, גם כשזה קשה. לסלוח לא אומר שתלכי לחיות בכפיפה אחת עם זה שעשה לך דבר מה רע. אתן לך דוגמא לסליחה, דוגמא מפורסמת, שהתמזל מזלי להכיר אישית. יהודה וקסמן, אביו של החייל הרצוח נחשון וקסמן, נפגש עם אביו של המחבל שהרג את בנו, כדי להעביר מסר של סליחה ושל שלום. לצערי הוא יחיד סגולה, אחד מהבודדים שתעלו ועשו דבר כזה. לרוב אנשים מעדיפים לשנוא ולא לסלוח. היחידים שמצליחים לסלוח, הם האנשים האמיתיים שנלחמים על נפשותינו. לא השונאים.
 

0 אור 0

New member
והאם הוא היה מסוגל להפגש עם הבן?

עם המחבל עצמו? לסלוח לו? - אני לא בטוחה חוץ מזה, אתה מביא דוגמא של מישהו שעשה מעשה למען מסר פוליטי, שחי עמו כל חייו - אהבה, שלום, הבנת האחר, נגד הכיבוש. בין אם אני מסכימה עם זה או לא - אלו ערכים מכובדים ויפים. הדוגמאות שאני הבאתי הן מתחום הפלילי וגרוע ממנו, מתחום של בגדיה אישית באמון - איזה ערך חיובי יוצא מזה שאתה סולח לפדופיל או לרוצח פסיכופת? (אשר לרוב גם אינו מתחרט על מעשיו וממשיך בהם כל זמן שהוא יכול) אני מניחה שאפשר לסלוח לו על קברו ...
 

פרם שי

New member
הוא לא יכל, כי המחבל נהרג

ומכיוון שאינך מכירה את הדמויות ככל הנראה, אינך יודעת שמדובר באדם דתי שהיה עד לאותו ארוע ימני בדעותיו הפוליטיות הבטחוניות. איזה ערך חיובי יוצא לסליחה לפדופיל או רוצח? בדיוק אותו ערך של לסלוח להורים על דברים שהם עשו - ערך עצמי. סליחה היא לא בשביל האחר, היא בשביל עצמך. בשביל להוריד את המשא מעל כתפייך, ולהתפתח.
 

0 אור 0

New member
יש לי בעיה עם ההשוואה

לסלוח להורים על שגיאות באותו משפט עם פדופיל ורוצח? נראה לי שנסגור את הדיון לעת עתה הויכוח לא מתאים לכאן ולעכשיו ולא לשרשור הזה
 

freearth10

New member
השבוע...

כן, בעקבות השאלה שלך, הצלחתי סוף כל סוף לאחר יותר מ-50 שנה לסלוח לאדם שבטח כבר נפטר מזמן על מעשה שהשאיר את חותמו וניווט את חיי בהרבה מאוד רמות. כמו ששי אמר הסליחה היא לא מכוונת אל האדם הפוגע, אלא שחרור של הנפגע מהעוול שנעשה לו. אולי זו רק אני, אבל לפתע אני רואה בו קורבן בדיוק כמוני ואפילו מרחמת עליו. לפני כמה חודשים ביום השואה תהיתי האם משפט עליו גדלתי: "לא נשכח ולא נסלח" אכן מתאים לי היום. ולא, אני לעולם לא אשכח שגדלתי בלי משפחה מורחבת וגם לא למה זה קרה, אבל כן רוצה לסלוח, כי השנאה פוגעת גם בי אישית, גם בסביבה הקרובה וגם בזו המורחבת יותר. עדיין קשה לי עם זה ולכן אני כל כך מבינה אותך מצד אחד וכל כך יודעת שזה עוד תהליך אותו אצטרך לעבד ולעבור, כדי להשתחרר מעוד עול מיותר אותו אני נושאת על כתפי.
 

פרם שי

New member
ואו. תודה על השיתוף.

והלוואי על כולנו להצליח במסע הסליחה החשוב והקשה של חיינו
 

טאוֹ

New member
מרגש מאד

כשאני חושב על זה, הסליחה דווקא קשורה מאד לנושא השרשור. גם אני לא חושב שמדובר במשהו קל או מובן מאליו, ועם זאת אני חושב שהסליחה היא היבט מהותי וחיוני בחיינו, וההודעה שלך ממחישה עבורי עד כמה זה נכון. בעקבות ההודעה שלך החלטתי גם להביא לכאן דברים שאמר הדאלאי-לאמה בנושא דומה. כתבתי את זה במקום אחר בשרשור ולא כאן, משום שצר המקום מלהכיל. לא קל לקבל את גישתו, כל שכן ליישם אותה בחיינו אנו. אבל אני מוצא את דבריו של האיש ואת האיש עצמו מעוררי השראה. זה נכון גם לגבייך, מאיה, ולכן - שוב - תודה.
 
מאיה, רעיון כפיות הטובה הודגש

לצורך העברת המסר. רק על כך אפשר לפתוח שירשור שלם. כמובן שזו הכללה, כמובן שיש מטופלים מקסימים, זו לא שאלה בכלל ולא היה צריך לתקן את הברור מאליו, ועם זאת מאיה, תודה שעשית זאת. אבי ידע מה אמר אבל זה לא עצר בעדי עד כה. אני אוהב את מקצועי אהבת נפש, אבל גם נפגעתי ממנו לא מעט, ובעיקר מאלה שהכי עזרתי להם ואלה שהיו הכי קרובים. ואולי זו הבעיה שלי ולא שלהם, ואולי צריך אדם חיים שלמים בשביל לשנות או להבין דבר.
 

diday

Member
תוספת להומאופתיה

ההומאופתים מסווגים את המטופלים שלהם, הם חייבים כדי להגיע לתרופה המתאימה. כשאחד מבני הזוג מטפל בשני הוא חייב לסווג אותו גם כן. מכאן הדרך להתבוננות בבן הזוג שלא כאדם כ"תמונת תרופה" (אפשר אולי לעזור לי במנוח העברי הנכון), היא קצרה מאד. איני רואה כיצד זה יכול לקדם את היחסים בצורה כל שהיא.
 
off באגב

ד.נ.א של הצליל "קרובים" נגזר מ - ק.ר.ב שמשמעותו קרא אבא, אבא בא. כלומר המושג מבטא יחוס והכרה. יש עוד למשל "קרי אב" שמבטא מקור וקרבת דם. קרואים, קרוא בא וכו' וכו' צלילים ותתיהם ומשמעויותיהם.
 
אצלנו זה לא הולך. לבעלי, אמא שלי,

לדור, לחמתי, לאחותי ולכל חברי וקרובי יש מדקרים, מטפלים במגע ומטפלים תזונתיים- בתשלום מלא ובלי שאני מעורבת. אני רק עושה את השידוך הראוי בעיני. ונרות הופי גם לפעמים. לדור אני עושה שיאצו, אבל 5 דקות פעם בשבוע זה לא ממש נחשב. יש לו מדקר מעולה, חביב הקהל בפורום. אני לא רואה סיבה לטפל בבני המשפחה שלי. אם זה מספיק חשוב להם- שישלמו כסף ויקבלו 200% תמורת כספם. נוכחתי שאת העבודה שלי מעריכים פחות מאשר עבודה של עמיתים שלי, וממני משוכנעים פחות בנושאי תזונה. שלא נדבר על זה שחבל לי על הזמן, ושאיני לוקחת מהם כסף. מאידך, אני מטפלת בבני זוג של מטפלים עמיתים. חוץ מזה, שרפיקי חושב שאם אני עושה לו שיאצו, זה יכול להיות בעירום....
 

טאוֹ

New member
שיאצו בעירום ../images/Emo6.gif

בכל מקרה, לא על "קושי" כזה דיברתי.
הגברים האלה - תנו להם מטפלת שיאצו צמודה, והם מאבדים את הצפון. צריך להציע להם להתפשט, לשכב על המזרון - ואז לשלוף מחטים סיניות. אני מניח שהפרצוף שלהם ייראה אח"כ בערך ככה...
 
אינך חייב לענות

למה אני שואל. זוכר שבזמנו כשנכנסתי להנה בפעם הראשונה, התרשמתי מאוד מיכולותיך המילוליות המשובחות והאינטלגנטיות במיוחד. נוצר בעיני הרושם שאתה איש מבוגר, זקן עתיק כזה, וכנראה שנשמתך הילדותית עתיקה משהו. אז מאחר ואין אפשרות לחבר פרצוף לכותב, הדמיון עובד במקום. בקיצור, בעיני רוחי ראיתי את פניך כמו האיש ההוא מהפרסומת לרידמן, זה החייכן הקרח עם הזקן
. אשריך טאו, יש לי תחושות טובות לגבי העתיד שלך ואם זה חשוב, אני לא מרבה לטעות בתחזיותי. שתהיה השנה טובה ושופעת מכל טוב
 
למעלה