טיפול באוטיזם

[ענתנוי]

טיפול באוטיזם

אוטיזם זו שונות נוירולוגית.
השונות הזו מתבטאת, בין היתר, ברגישות גבוהה במיוחד לתנאי סביבה.
כל ההפרעות (פיזיות, התנהגותיות ונפשיות) הן תוצאה של נזק סביבתי או מצב פוסט-טראומטי.

כללים לטיפול:

1. להכיר את השונות. כל אדם הוא יחיד ומיוחד, ואין שום משמעות טיפולית למושג "אוטיזם" (או פידי, אספרגר או כל אבחנה התנהגותית. התנהגות חריגה היא לא מחלה)

2. להכיר את הסביבה. התנהגות היא תגובה לתנאי סביבה, ולכן התנהגות חריגה שגורמת סבל לאדם עצמו או לאחרים נגרמת מהפרעה סביבתית. המושג "סביבה" כולל את כל האלמנטים שמשפיעים על ההתנהגות כולל זמן, מרחב וחברה. מאבחני סביבה (במקום מאבחני התנהגות) יכולים לזהות את הגורם המפריע ולהציע דרכים לתקן או לסלק אותו, אבל רק אם הם רגישים לאותו גורם לפחות כמו המטופל עצמו. במקרה של אוטיזם, סביר להניח שמאבחן סביבה טוב יהיה אוטיסט בעצמו....

3. להכיר ולהבין את הבעיה. הסימפטומים לא תמיד מעידים על הבעיה עצמה, כי לאותה בעיה יכולים להיות סימפטומים שונים ומגוונים, אצל אותו אדם או אצל אנשים שונים. במקרה של אוטיזם הפער בין הסימפטום לבעיה הוא גדול במיוחד ורק גישה הוליסטית בכל המובנים יכולה להוות בסיס לטיפול: שילוב של טיפול בגוף, בנפש, בסביבה, בחברה ובכל ההקשרים שנוצרים תוך כדי הטיפול עצמו. במצבים פוסט-טראומטיים יש צורך במלווה או מרכז מקרה שיכול לראות את התמונה השלמה ולעקוב אחרי הדינמיקה של התהליך כולו, ויש צורך בשיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים המטפלים.

והכלל הראשון, האחרון והחשוב ביותר בכל תהליך טיפולי: אל תזיק!!!!

 

[bambina האחת]

אף אחד לא מטפל באוטיזם

מי שטוען שעושה את זה אז הוא שרלטן ולא מטפל. ואומנם יש כאילו פה ושם אבל רוב המטפלים שנאי נתקלתי בהם היו מקצועיים.
טיפולים שונים נועדו לטפל בקשיים שונים שיש לאדם או ילד עם אוטיזם.
כלל ראשון של שיטה התנהגותית ABA שאת כל כך סולדת ממנה זה הסעיפים 2 ו-3 שלך. לא מסתכלים על סימפטום אלא מנסים למצוא את הסיבה האמיתית כי כמו שכתבת נכון שאותו סימפטום יכול להופיע בגלל סיבות שונות. עושים תצפיות בסביבה שבה יש קושי כדי להבין מה בסביבה גורם לקושי ואז מנסים למצוא פתרון שיכול להיות בין היתר גם שינוי סביבתי וגם התאמות מיוחדות לאדם עם אוטיזם.

 

[tamarus1]

אני מעדיפה את השימוש במונח "עבודה על תחום .."

הדוגמא שלי היא של אנשים פגועי ראש מתאונה או מחלה, שנאלצים לעבוד על תחומים שונים כדי לשקם יכולות שנפגעו, ולפעמים לא מצליחים לגמרי....

 

[ענתנוי]

ומה התחום?

על מה את מציעה לעבוד במקרה של אוטיזם?

 

[tamarus1]

תלוי בכל ילד

 

[arana1]

"עבודה על תחום" היא הגישה הכי גרועה

בגלל שחוסר האפשרות של האוטיסט להשתלב בסביבה נובע בעיקר וקודם כל מהנטייה והצורך שלו באינטגרציה מהותית והדדית יותר
עבודה על תחום מקצינה ומחריפה את בעיות הקיום והזהות האוטיסטיים בגלל שאוטיסטים הם אנשים מוטי הקשרים(משער שאפילו מי שלא מבין כלום באוטיזם נוכח לנטייה של חלקם הגדול למה שנתפש בטעות כאסוציאטיביות או ליכולתם למצוא ולבטא הקשרים מקוריים ויחודים)

אוטיסטים נוטים למה שנתפש כהפרדה ותיחום בדיוק בגלל הצורך ואפילו הכורח שלהם באינטגרציה יותר מהותית בין התחומים
הנטייה לפרטנות והתמקדות נובעת ומבטאת צורך באחדות יותר מהותית מזו השטחית המהווה כיום בסיס למה שנחשב בטעות לכישורים חברתיים

מה שאוטיסטים צריכים זה הבנה ותשומת לב לדרך שבה היבטים שונים של זהותם מתחברים למשמעות אחת
ולצערנו זה משהו שנ"ט לא מסוגלים לעשות בכלל
ובעניין זה לקירבת משפחה או לדרגה מקצועית או לתואר אין שום משמעות בכלל(אם יש אז היא בדרך כלל שלילית כי ברוב המקרים עצם הבטחון המוחלט של האנשים שבזכות קירבת משפחה או תואר או התמחות הם מבינים משהו רק גורמת ליותר אטימות וחוסר פתיחות לאפשרויות הקידום והעזרה האמיתית)
עבודה על תחום מבודדת אותו מהקשריו לתחומים אחרים וזו תמיד הגישה הכי גרועה,לא רק כלפי אוטיסטים,אלא בכלל,למדע ,לאמנות ,לחינוך, ולחיים

זו גם הבעייה עם הגישה אל אוטיזם כלקות או ההתייחסות אליו כאילו היה דומה לקוצר ראייה או חירשות
שהתפישה הזאת מחוללת גישות שרק מחמירות את המצב ומחבלות בצורה הכי קשה בסיכויי ההתפתחות ובנפשו וגופו של האוטיסט

 

[tamarus1]

ההתעלמות מהקשיים של האוטיסט זה הכי גרוע

ולטעון שהכל נובע מהסביבה זאת האכזריות האמיתית

 

[arana1]

אלא ש"התמקדות בתחום" זה התעלמות מקשיים

לפחות לפי דעתי שאותה כתבתי ולכן לתגובתך שהיא כרגיל סטנדרטית,אוטומטית ולכן נטולת הקשר למה שכתבתי, אין שום שייכות לנושא השיחה

אבל אתייחס גם לכך,
מעולם לא טענתי שהכל נובע מהסביבה
למעשה מי שמבין זאת כך מבטא בדיוק את הנתק שחוסם את מה שמהותי להבנה של אוטיזם(לדעתי הנתק הזה הוא תוצאה של תפישה שלא מסוגלת לחבר אלא רק להפריד)
מה שאני טוען זה שלא ניתן מספיק משקל ודגש על מורכבות היחסים בין הפרט לסביבה
נראה שבדיוק אותה הדדיות שטופלים על אוטיסטים את חסרונה מצוייה הרחק מיכולת התפישה של מי שמתיימרים להורות לאוטיסטים את הדרך או לעזור להם למצוא את האור(זו אחת הסיבות שאני תמיד ממליץ לאוטיסטים שרוצים לנסות להישאר בחיים לברוח מנ"טים כמה שיותר רחוק)

הפתרון לבעייה האוטיסטית מצוי בהבנה יותר מעמיקה ורגישה של יחסי הפרט והחברה,בצורך בהשתלבות רגישה ואמיתית ולא במראית העין השטחית שלה כמו שהיא נהוגה היום ונכפת בשם מי שנושאים את שם הסמכות והאחריות לשווא על דווקא על אלה שמנסים וצריכים להגשים ולהתגשם דרך השתלבות יותר מהותית,יותר שיוויונית,יותר רגישה ורואה ואכפתית
הנתונים גלויים לעיני כל
חוץ מלמטפלים ולמומחים

גם האשמה באכזריות כל מי שמבטא צורך בגישה שונה מדגימה מצויין למה כל כך דחוף לברוח מאנשים שמתיימרים לעזור לאוטיסטים\

 

[tamarus1]

תגובה צפויה ושבלונית שלך ללא קשר לנושא

 

[schlomitsmile]

נא להמנע מהערות אישיות, להגיב עניינית

 

[ענתנוי]

טענות מוזרות

קודם כל - ממה שאני קוראת בפורום ומאנשים שהכרתי - עצם האבחון מכניס את ההורים לסחרור מטורף של מטפלים שגובים מהם אלפי שקלים בחודש כדי לטפל באוטיזם ולרפא אותו כמה שיותר מוקדם.

שנית - גישה התנהגותית מתבססת על ניתוח התנהגות ולא על ניתוח סביבה, ולמיטב ידיעתי אין שום מנתח התנהגות שמסוגל להבין בכלל מה זו הפרעה סביבתית של זמן מרחב וחברה, או טורח לנסות להבין על מה מדובר.
איך את מצפה מאדם שלא מבין מה זו הפרעת קצב להבין מה מפריע לילד בסביבה לא מותאמת מבחינת קצב? זה כמו לצפות מעיוור לזהות הפרעה סביבתית של תאורת חזקה מדי או לצפות מחירש לזהות בעיה של רעש.....

 

[bambina האחת]

את מערבת דברים שונים לגמרי

הורים שרק נודע להם שילד שלהם אוטיסט, בדרך כלל בכלל לא מבינים ולא מכירים את התחום. הם אלו שמחפשים טיפולים ש"ירפאו" את ילדיהם. יש שרלטנים שמנצלים את ההורים האלו (שהרבה פעמים נמצאים בסחרור רגשי ובכלל זה כושר הבחנה שלהם נפגע). לא הייתי קוראת לשרלטנים האלו מטפלים. ואני תמיד כותבת להורים חדשים קודם כל להרגע וללמוד את התחום כדי לא להיות קורבן ל"מטפלים" אלו.
לעומת זאת אם את מדברת עם הורים שיש להם כבר נסיון וידע בתחום את לא רואה יותר את התופעה הזאת. ככה שהתופעה קיימת אבל היא לא קשורה לאוטיזם וטיפול באוטיסטים, אלא לטבע האנושי.

ולגבי ניתוח התנהגות, אני חושבת שאת לא מכירה מטפלים טובים בתחום ולא מכירה את העבודה בשיטה אם את כותבת דברים כאילו. אני לא מתכוונת לשכנע אותך בשום דבר. אני רק אומרת שנסיון אישי שלי עם השיטה שונה לגמרי מהתרשמות שלך.

 

[ענתנוי]

שני היבטים

לגבי הטענה הראשונה - אם זה נכון אז זה ממש נפלא, אבל לצערי אני מכירה מספיק מקרים שבהם זה לא נכון, אבל אם את עוזרת להסביר להורים שאוטיזם זו לא מחלה - אני מחזקת את ידך...

לגבי הטענה השנייה - אני לא מנסה להכיר או להבין את השיטה כי אני לא מתייחסת לשיטה אלא לעקרונות שמנחים אותה - להנחות היסוד שמנחות את המטפלים ואני שוב חוזרת ואומרת את מה שאמרתי כל הזמן - יש מטפלים שמשתמשים בשיטה כזו או אחרת בלי לאמץ את הפילוסופיה שלה, ויש כאלו שלא - איך את מציעה להורים להבחין ביניהם?

ולא התייחסת לטענה העיקרית שלי: למה אין "מנתחי סביבה" במוסדות שמיועדים לאוטיסטים?
אם את מסכימה איתי שאוטיזם מתאפיין ברגישות גבוהה לתנאי סביבה, איך את מסבירה את ההתעלמות מהעובדה הזו?

 

[bambina האחת]

ענת, הבעיה היא הרבה יותר גדולה

מה שאת קוראת לו "מנתחי סביבה" היו אמורים להיות בכל מסגרת, ולא רק אלו של אוטיסטים. גם ילדים רגילים רגישים מאוד לסביבה (לא פחות מאוטיסטים, ילדים באופן כללי הם מאוד רגישים) וגם שם אין היום שום מענה מבחינת המערכת. היום הסביבה של בני האוטיסט הרבה יותר מכילה ונעימה מהסביבה של הבת הרגילה, ועם הבת אנחנו חווים המון קשיים בגלל זה ואין לנו פתרון, בזמן שעם הבן יש משלבות מדהימות שעובדות מאוד יפה בתיווך לשני הכיוונים.
הבעיות שאת מעלה הם בעיות של מערכת חינוך באופן כללי ולא רק של מסגרות לאוטיסטים

 

[ענתנוי]

צודקת מאד

לדעתי "מנתח סביבה" לגן או בי"ס הוא כמו טועם יין ליקב - לא ברור לי איך אפשר להתעלם מזה.

הייתי לפני כמה חודשים בחווה לרכיבה טיפולית של רופרט (האבא מ"ילד הסוסים"), ולמרות שהוא הכי קשוב ומבין וזורם הוא עדיין לא אוטיסט ולכן הוא מעסיק בחווה בחור תקשורתי על הספקטרום כ"מנתח סביבה" והעצות שלו באמת מועילות למדריכים.
אולי כדאי להציע את זה לחוות בארץ?....

 

[arana1]

ילדים "רגילים" רגישים לסביבה פחות מאוטיסטים

ושוב מדובר בתופעה ומאפיין כל כך נפוץ וברור שמאוד קשה להאמין שמישהו יכול לפספס אותו ולכן עצם זה שאת טוענת שאין הבדל בין הרגישות של ילדים אוטיסטים לילדים "רגילים",ועצם זה שהטענה הזאת מתחברת להמון טיעונים אחרים שלך שמנסים לדכא כל נסיון לציין מאפיינים יחודיים לאוטיסטים(אולי רק בגלל שמזה עלול להשתמע פן אוטיסטים הם יותר טובים מאנשים רגילים ,מה ששוב מדגים שהמכשול הכי גדול בפני ההתפתחות האוטיסטית ובפני זכותם לחיים תקינים ויפים ואוהבים זה האגו האין סופי של הנ"ט) אמורה לעורר ספקנות וחשדנות בריאה ונחוצה.

זה נכון לחלוטין שהבעיות המערכתיות שהורסות את החיים לאוטיסטים הורסות את החיים לכולם,גם לאנשים נורמטיבים כביכול,אבל אם כבר זו רק מעצים ומחזק את הצורך להקשיב למצוקה האוטיסטית יותר בתשומת לב בגלל שהיא לא מבטאת איזה שהוא צורך אגוצנטרי שיחודי רק לאוטיסטים אלא במקרה זה הרגישות האוטיסטית לרעלים,נפשיים ואחרים,משמשת אינדקטור וגלאי רגיש להפליא לתחלואי הסביבה והחברה בכלל,
כמובן שמצב העניינים הנוכחי הסביבה תמיד תעדיף את גישתך שהיא לשבור את הגלאי רק בגלל שהצפצופים שלו מטרידים
זה פתרון סביר במקרים מסויימים אבל לא כשהגלאי הוא אדם,רגיש וחושב וחי וכואב

 

[bambina האחת]

טענתי שאין הבדל?

כן, כל הילדים ולא משנה אם הם בספקטרום או לא מאוד רגישים (הרבה יותר ממבוגרים). וכל מי שאי פעם עבד עם הילדים יודע את זה. אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות מהגישה שלך שרק אוטיסטים רגישים וכל השאר אגוצנטריים. בת שלי שלא בספקטרום רגישה לא פחות מהבן שבספקטרום. ההבדל היחיד ביניהם זה יכולת הסתגלות.
לגבי כל שאר הטענות המצחיקות שיחסת לי - אני כבר לא מתרגשת מהיכולת שלך לעוות ולהמציא דברים. מתי כתבתי שלא צריך להקשיב למצוקה של אוטיסטים???? כתבתי שצריך להקשיב למצוקה של כולם ולא רק של אוטיסטים, ושאוטיסטים הם לא היחידים שיכולים להיות גלאי.

 

[arana1]

כן,זה בדיוק מה שטענת

"גם ילדים רגילים רגישים מאוד לסביבה (לא פחות מאוטיסטים"

אגב
זה מעולה שאנשים רגישים לא מצליחים להסתגל לסביבה בהמית כי רק ככה נוצרים שינויים ולכן גם מה שאת מונה(כמובן בטעות) כהבדל היחיד בין א"ס ונ"ט נובע בדיוק מההבדל בין אופי הרגישות

לא זוכר שכתבתי שצריך להקשיב רק למצוקה של אוטיסטים
הבעייה שלמצוקות וצרכים של אנשים נורמטיבים כולם ערים יחסית וקשובים ואילו את אלה של האוטיסטים הסביבה בכלל לא רואה ולכן ברוב הפעמים שהיא מדמה בנפשה שהיא עונה על צרכים ועל מצוקה זה ממש לא משה שקורה ולכן אוטיסטים מאוד מתקשים לפתח זהות וחיים עצמאים

 

[tamarus1]

הטענות שלך עוד יותר מוזרות ושגויות

זה לא האבחון שמכניס את האנשים לסחרור , אלא הקשיים של הילד
והמטרה אינה לרפא את האוטיזם אלא לעזור לילד למצות את עצמו.
מעבר לכך שלא כל מה שקשור באוטיזם זאת הפרעה סביבתית... ובעצם חלק קטן מאוד. למעשה, כמו במקרים של פגועי ראש מתאונות, הסביבה היא זאת שיכולה לשפר תפקוד ויכולות....

 

[ענתנוי]

מעבר להפרעה הסביבתית

אני מסכימה שלא כל הבעיות קשורות לסביבה וכבר ציינתי את זה בהתחלה: הרבה מאד מהסימפטומים האוטיסטים, במיוחד היותר קשים, נובעים ממצבים פוסט-טראומטיים.

פסיכיאטרים מאבחנים את הקשיים אבל לא מציעים שום פתרונות, כי אין להם את הכלים למדוד, לאבחן או לטפל במצבים האלו.
הפתרון היחיד שהם יכולים להציע הוא תרופות פסיכיאטריות או אישפוזים שרק מחמירים את הבעיה בדרך כלל במקום לטפל בה.

ורק לשם הבהרה: מצב פוסט-טראומטי הוא שינוי בתפקוד הגוף שנובע מחוויה של "פחד מוות". אני מניחה שבחברה שלנו, עם כל המלחמות, תאונות, טרור והיסטוריה של אלפיים שנות גלות, כולם סובלים מזה אבל השאלה היא עד כמה זה פוגע בתפקוד ואם כדאי ואפשר לטפל בזה. אוטיסטים רגישים יותר ולכן הם נפגעים יותר בקלות וסובלים יותר ממצבים כאלו ביחס לכלל האוכלוסייה ולכן גם הפגיעה בתפקוד יכולה להיות חמורה יותר.