טיסה אל העבר

[Astroo]

זה באמת כבר נושא אחר...

 

[נעמה וגם אמסטרדם]

החדשה או הישנה ?

ברמת אביב החדשה בונים כל הזמן, אז מן הסתם שיהיו שם גם עולים מרוסיה עם כסף. אבל ברמת אביב הישנה כבר אין ממש דירות פנויות והאוכלוסייה שם נשארת הומוגנית, על טהרת האחו"סים (אשכנזים, חילונים, וותיקים, סמולנים).

 

[Astroo]

יש מלא דירות למכירה ולהשכרה ברמת אביב הוותיקה

מכירה השכרה

 

[TaL53]

ראיתי חלק מהסרט

כשהראו אותו ב"יס" שבוע שעב ר. סרט די מעניין. אבל חבל שחלק מהאנשים שם מצהירים שגם אחרי 15 שנה בארץ הם לא מרגישים שייכים. ועוד יותר זה מוזר בהתייחס לבחור ההוא שעלה לפה בגיל 4 ועדיין לא מרגיש ישראלי.

 

[Astroo]

אני יכול להגיד לך

שעליתי בגיל 15 לפני 17 שנה ועדיין לא מרגיש שייך (ולעולם לא ארגיש כנראה). תודה לצברים הנחמדים.

 

[TaL53]

יש עוד הרבה סיבות כן להרגיש

שייך. וזה שיש כמה שימפנזים שעדיין לא התגברו על רגשי הנחיתות שלהם לא אמורה להזיז,לפחות לי. הרי אתה לא יכול להגיד שקיבלת יחס כזה מכול הצברים. אלה שטוענים נגד העלייה הם בראש ובראשונה מקנאים ושנית לא ראויים להתייחסות.

 

[Astroo]

אני דווקא לא מדבר על "השימפנזים"

דווקא לא נתקלתי בהרבה מקרים של עויינות גלויה (מלבד כמה מקרים ספורים). אבל גם הצברים היותר אינטליגנטיים תמיד נתנו לי להרגיש שאני לא "משלהם".

 

[TaL53]

מבחינתי שימפנזים

הם כול אלה שחושבים שלהם יש יותר זכויות לגור כאן מאנשים אחרים, וזה לא משנה מה ההשכלה שלהם. אני אישית מתרחק מכאלה ולמרבה ה"הפתעה" רוב הישראלים שאני מכיר ומכבד גם מתרחקים מהם. שיתפלשו להם בגזענות שלהם, אנחנו כאן וזאת עובדה.

 

[NATASHA בעברית]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[נעמה וגם אמסטרדם]

סלח לי שאני סוטה מן הנושא....

אבל למה אתה כלכך רוצה להרגיש "שייך" ? לי לפחות הרגשת ה"אי שייכות" קוסמת הרבה יותר. כאשר אתה חלק מן המיינסטרים אתה משעמם, ובתור מהגר, על אחת כמה וכמה ישראלי באירופה, אתה פתאום אטרקציה, אתה זוכה לתשומת לב, שאמנם יכולה להתפתח לכיוונים שונים אבל אני בנתיים מצליחה לנווט אותה אל מקום חיובי. ובאמת, אם עלית בגיל 15 אז ההרגשה שלך היא ממש לא מוזרה. בכל זאת, "פיספסת" הרבה דברים שהם בגדר נכס צאן ברזל בשביל הישראלי הטיפוסי, זאת אומרת זה שבגילך. זה אפילו יכול להיות דברים ממש מטומטמים כמו "הפינגווין" או "מק'דיוויד", שיכולים לעלות בשיחה ידידותית.

 

[Astroo]

בואי נקרא לילד בשמו

"לא שייך" = מנודה חברתית, לא חלק מהחברה. בגללכם הצברים היקרים, שחשוב לכם הפינגווין והמק'דייויד, העברתי את השנים היפות של נעורי בישיבה עם ההורים מול טלוויזיה, במקום לבלות עם חברים ולצאת עם בנות. ועל זה אני לא אסלח לכם.

 

[g I L 20]

Give me a fucking break

 

[vk3]

למה אתה מזלזל ../images/Emo35.gif

 

[g I L 20]

.A person IS as a person DOES

 

[אלי צפון]

נו בחייך..

מה אתה רציני?... זה הכל בראש..

 

[נעמה וגם אמסטרדם]

אני מנסה להתאים את דבריך אל קורות חייך......

ושמע, זה לא עובד. אתה אומר שעלית בגיל 15, ושימי נעורייך (גיליי 12 - 18 ? בלחץ 20 ?) היו אומללים. אז ובכן, אתה באמת ציפית להשתלב בחברה הישראלית תוך מספר כה קטן של שנים ? נשמע לי תמים מדי. גם אני כבנאדם סובלני, או לפחות שמתיימר להיות סובלני, לא חושבת שהייתי מצליחה לפתח קשריי ידידות אמיתיים עם מי שבא מרגע כלכך שונה ולפני כלכך מעט זמן. ולמה לא יצאת ובילית עם נערים ונערות שכמוך עלו מברה"מ ? נראה לי גם שלא הבנת את דברי, או אולי שלא הסברתי את עצמי, בצורה נכונה. זה לא שאכפת לי מהפינגויין "המיתולוגי" או ממק'דיוויד העלוב (משעשע אותי רק לדמיין את מי שעד היום מייחס חשיבות לאותה רשת מזון מוקיונית), רק ניסיתי להסביר שיש כל מיני "תופעות" בחברה הישראלית, חלקן מרכזיות וחלקן שוליות, שבסופו של דבר נשארות אתנו, ואנחנו לוקחים אותן כדבר כה מובן מאליו עד כדי שמוזר לנו רק לשוחח עם מי שלא היה עד אליהן. זה עניין מורכב, אתה יודע, תת-מודע וכל השטויות האלו.

 

[Astroo]

זה מה שעשיתי בסוף

התחברתי עם רוסים ויצאתי עם רוסיות. ואני נשוי לרוסיה ואב לתינוק רוסי ששפת אמו תהיה רוסית ולא עברית. אז אל תתפלאו שאנחנו "חיים בגטו", "מדברים רק רוסית" ולא מרגישים שייכים.

 

[אלי צפון]

היכן אתה גר? האם נתת לבנך שם רוסי?

 

[Astroo]

במרכז

נתתי לו שם בינלאומי אך ישראלי מספיק כדי לא להפוך אותו לנושא ללעג.

 

[נעמה וגם אמסטרדם]

קח לעצמך מושגים של זמן.

מהגר\עולה בדרך כלל יבלה עם אנשים מן אותו הרקע בשנים הראשונות שלו במדינה. לאחר עשר שנים זה רק מן ההיגיון שהוא יתחיל גם להתיידד ואף להכנס לקשרים רומנטיים עם מקומיים ומקומיות. ואם גם בגיל 20+ לא הצלחת לעשות זאת, אז או שהבעיה היא אצלך הוא שפשוט ניסית להתחבר אל האנשים הלא נכונים. אני מציעה לך גם לחשוב שוב על האפשרויות שאתה מעניק לילדך, אין סיבה שהוא יעבור את הסבל שאתה עברת (לדוגמא, אם שפת אמו תיהיה רוסית אז הגיוני שגם יהיה לו מבטא רוסי, מה שלבטח לא יקנה לא אהדה רבה בבית הספר).