כואב ודואב
New member
טימטום
רק בשבילה התגרשתי, פשוט רק בשבילה. או אולי בעצם בשבילי...?!?! עד אז החיים היו שגרתיים, משעממים וללא נקודות אור, הלכתי לעבודה, חזרתי מהעבודה. ושוב...הלכתי לעבודה וחזרתי מהעבודה, מידי פעם פה סטוץ ושם סטוץ אבל לא מעבר לזה. ופתאום היא הופיעה ובמהירות האור שינתה את חיי, הפכה אותם לחיים תזזיתיים, חיים של ריגושים אין סופיים, אהבה שלא הרגשתי מהיום שנולדתי, לצערי האהבה אליה הייתה חזקה מאהבת בן לאם או מאהבת אב לבן. לא היה רגע משעמם, לא היה רגע במשך היום שבו לא חשבתי מתי אני חוזר לחיקה, לחיבוק האוהב שלה, לסקס המטריף איתה. קיימתי סקס עם האקסית פעם ב...אני אפילו לא זוכר. איתה זה היה בוקר ולילה, בוקר ולילה. כמה שנים של ריגושים, בילויים, שיתוף וזוגיות שלא ראיתי אצל אף אחד מחבריי הקרובים. לא הגרושים ולא הנשואים. ואז, פוצצתי את החלום, פוצצתי את הבועה, פוצצתי את הבלון. ועכשיו...אני כמו סהרורי, מסתובב ברחובות, יושב למול הלקוחות, יוצא עם בחורות וראשי רק בה. אין סיכוי, זה לא יחזור אבל למה כל כך כואב לי? למה אני כזה מטומטם? יוצא לפגישות עם בחורות, משוחח, מחמיא, מלטף, נוגע, משלם ואפילו לוקח אותן לארמוני ומשקיע בהן את כל מרצי ותשוקתי...אבל תמיד כשאני מגיע לשלב הסופי היא עולה לראשי, היא מציפה את מחשבותיי. אוייי כמה שזה כואב, כמה שאני מטומטם.
רק בשבילה התגרשתי, פשוט רק בשבילה. או אולי בעצם בשבילי...?!?! עד אז החיים היו שגרתיים, משעממים וללא נקודות אור, הלכתי לעבודה, חזרתי מהעבודה. ושוב...הלכתי לעבודה וחזרתי מהעבודה, מידי פעם פה סטוץ ושם סטוץ אבל לא מעבר לזה. ופתאום היא הופיעה ובמהירות האור שינתה את חיי, הפכה אותם לחיים תזזיתיים, חיים של ריגושים אין סופיים, אהבה שלא הרגשתי מהיום שנולדתי, לצערי האהבה אליה הייתה חזקה מאהבת בן לאם או מאהבת אב לבן. לא היה רגע משעמם, לא היה רגע במשך היום שבו לא חשבתי מתי אני חוזר לחיקה, לחיבוק האוהב שלה, לסקס המטריף איתה. קיימתי סקס עם האקסית פעם ב...אני אפילו לא זוכר. איתה זה היה בוקר ולילה, בוקר ולילה. כמה שנים של ריגושים, בילויים, שיתוף וזוגיות שלא ראיתי אצל אף אחד מחבריי הקרובים. לא הגרושים ולא הנשואים. ואז, פוצצתי את החלום, פוצצתי את הבועה, פוצצתי את הבלון. ועכשיו...אני כמו סהרורי, מסתובב ברחובות, יושב למול הלקוחות, יוצא עם בחורות וראשי רק בה. אין סיכוי, זה לא יחזור אבל למה כל כך כואב לי? למה אני כזה מטומטם? יוצא לפגישות עם בחורות, משוחח, מחמיא, מלטף, נוגע, משלם ואפילו לוקח אותן לארמוני ומשקיע בהן את כל מרצי ותשוקתי...אבל תמיד כשאני מגיע לשלב הסופי היא עולה לראשי, היא מציפה את מחשבותיי. אוייי כמה שזה כואב, כמה שאני מטומטם.