אני אפילו הייתי אומר עצוב
אני מסכים לחלוטין עם סטפני שטוענת במשך שנים שהקשר של ברוק ורידג' הוא אובססיבי. האישה התאהבה בו כשעוד היתה ילדה. היה לה חבר נהדר, אבל הוא לא עניין אותה. כי דייב הה העולם שהיא באה ממנו, של אנשים מהמעמד הבינוני נמוך, שחיים את החיים שלהם ובסוף מתים בלי להשאיר חותם (ומי באמת יודע מה קרה לדייב? אבל כולם יודעים מה קרה לטיילור!). היא נפרדה מדייב למרות שהוא אהב אותה יותר מהכל, רק כדי לרדוף אחרי החלום שלה - רידג' פורסטר. רידג' היה זה שיכול היה לתת לה את המעמד שהיא רצתה, את החלום הזה של להיות מפורסמת ועשירה, להיות מי שהיא יודעת שהיא יכולה להיות - ולא רק מי שהיא נולדה להיות. לא עוד ברוק לוגן מהעמק, אלא ברוק פורסטר, מבברלי הילס. הבעיה היא שרידג', ממש כמו החלום שלה הזה, היה בלתי מושג. וככל שהוא שיחק איתה, כמו שהוא שיחק עם כל בחורה אחרת בחייו, ברוק רק נלכדה יותר ויותר עמוק במלכודת שלו. הוא רוצה אותה לידו, הוא נותן לה להרגיש מיוחדת ונאהבת - ואז הוא הולך למישהי אחרת. כמה פעמים הוא עשה לה את זה? אינספור. והאובססיה של ברוק גדלה, וגדלה, וגדלה. שמתם לב לפני כמה ימים כשניק שאל את ברוק למה היא מעדיפה את רידג', למרות שהם אף פעם לא הצליחו - על פניו. ברוק אמרה לו שאם היא היתה בוחרת אותו על פני ניק, היא לעולם לא היתה יודעת אם אולי זו היתה ההזדמנות היחידה שלה ושל רידג' להצליח. וזה בעצם כל הסיפור. שגם אם ברוק תמצא כבר אהבה, ותחיה באושר ועושר, מספיק שרידג' יבוא וייתן לה רמז שהוא מעוניין בה, כדי לערער את העולם שלה. כי הרי אולי הפעם זה יצליח. בסה"כ אני חושב שברוק, למרות הכל, היא אישה די עצובה. היא אמנם מצחיקה, ויפה, ובדרך כלל במצברוח טוב. יש לה הרבה חברים, וכל גבר שהיא פוגשת מתאהב בה, אבל ברוק - תמיד תהיה ברוק מהעמק. וגם אם היא תשיג את רידג' - היא אף פעם לא תקבל אותו במאה אחוז. ובגלל זה היא ממשיכה להתאמץ.
