לדעתי טעות בידך מאיר...
אין קשר בין שביל מסומן ובין רשלנות או אי רשלנות. מאז המקרה עם החברה להגנת הטבע מקפידההוועדה לסימון שבילים לציין על חזית המפה את האזהרה האומרת "אין לראות במפה זו הזמנה לציבור המטיילים." יחדיו עם מספר רב של הבהרות שכל כוונתן להסיר את האחריות המשפטית בכל הקשור לנזקים שיגרמו למטיילים ההולכים בשבילים אשר סומנו על ידי הוועדה. כמו כן שפירא ידידי, אני מכיר כמה וכמה שבילים מסוכנים שמצליחים להפחיד אפילו אותי וקשה מאוד להגדיר אותם כשבילים "בטוחים". ראה למשל השביל היורד ממעלה עזגד לקניון נחל אשלים - פחד מוות! יש המון מסלולים בארץ אשר אינם מסומנים. איש לא קבע שאסור ללכת במסלול שאינו מסומן! הליכה בטבע בשביל שאינו מסוכן אינה רשלנות! גם הובלת טיול בשביל שאינו מסוכן אינה רשלנות!!! בואו גם נדייק בכל הקשור לפסק הדין המפורסם בעניין הטיול של החברה להגנת הטבע לזויתן, שכולם מצטטים כביכול ממנו ואיש לא טרח באמת לקרוא אותו. באותו משפט נתבעה החברה להגנת הטבע לאחר שמטייל נפל מהשביל שמעל הקניון השחור של נחל זויתן במסגרת טיול של החברה. אותו מטייל היה נער אמקריקאי. החברה להגנת הטבע נתבעה על ידי הורי המטייל כשהטענה העיקרית בכתב התביעה היתה לרשלנות מצד החברה והמדריך אשר הוביל את הקבוצה בשביל שאינו מסומן. בית המשפט קבע כי החברה להגנת הטבע אכן התרשלה אך זיכה את המדריך מאשמת הרשלנות. בית המשפט קיבל את טענת המדריך כי הלך בשביל אשר הוגדר לו ללכת על ידי שולחיו, קרי החברה להגנת הטבע, וכי השביל הינו שביל הליכה מוכר וידוע ועליו נוהגים טיולים רבים ללכת בין היתר טיולים של החברה להגנת הטבע. המדריך טען, וטענתו נתקבלה על ידי בית המשפט, כי בהולכו על השביל הזה מילא למעשה את הוראות משלחיו. באותה נשימה קבע בית המשפט כי האחריות על האירוע מוטלת על החברה להגנת הטבע, מאחר והיא קבעה את מסלול ההליכה. בית המשפט הודה כי המסלול היה מסלול מוכר ומקובל וכי הלכו בו קבוצות רבות, ולמעשה גם קבוצות של החברה להגנת הטבע הקשורות לקבוצת אותו מטייל הלכו בו זמן קצר לפני האירוע. ביתהמשפט בקביעתו את אחריות החברה קבע הלכה, והלכה זו היא הגורמת לבילבול רב בקרב רבים בכל הקשור להליכה בשבילים מסומנים. בית המשפט קבע מפורשות שעל אף שהטיול התקיים בשביל מוכר, ידוע ומקובל עדיין מוטלת הרשלנות על החברה להגנת הטבע. בית המשפט נימק קביעה זו בעובדה שבגדה שממול עבר שביל טיולים מסומן. מכאן, קבע בית המשפט, שבמקום שקיים שביל מסומן חובה ללכת על השביל המסומן בלבד, גם אם קיים שביל הליכה נוסף וגם אם הוא מקובל, ידוע וניתן לעשות בו שימוש. וזו ההלכה המחייבת מאז. במקום בו קיימת אופציה ללכת על שביל מסומן יש לבחור באופציה זו בלבד. אין בהלכה זו משום פסיקה שלא ניתן לטייל בשבילים לא מסומנים!!! בית המשפט קבע לתובעים פיצויים אסטרונומיים במונחים ישראלים וזאת מאחר וקיבל את טיעוני התובעים כי הפיצויים חייבים להיות בסטנדרט אמריקאי מאחר והנער מתגורר באמריקה וכל הוצאות הטיפול שלו ישולמו בארה"ב. הפיצויים הללו איימו למוטט את החברה להגנת הטבע, ובסופו של דבר על מנת למנוע זאת היתה זו המדינה ששילמה בשם החברה להגנת הטבע את הפיצוי לתובע. אני אישית מטייל עם קבוצות בשבילים לא מסומנים ולמרות זאת אין בעובדה זו משום לחשוף אותי לתביעות בגין רשלנות. ואולם במקום בו קיימת אופציה ללכת בשביל מסומן תמיד אבחר בשביל המסומן, שאם לא כן, במקרה של פגיעה של אחד המטיילים, אהיה חשוף לתביעה על סמך ההלכה שקבע בית המשפט במקרה החברה להגנת הטבע. אז לכו לטייל, תזהרו, אבל אל תגזימו. לא בחוסר אחריות אבל גם לא בויתור על פינות חמד רק משום שאין אליהם שבילים מסומנים!
