טיול ליפן

[דנה השניה]

לפני יותר מעשר שנים

בן זוגי ואני עשינו טיול רכבות (עם רייל פאס) בן שלושה שבועות. יצאנו מטוקיו, עברנו דרך קיוטו לדרום הונשו והגענו עד קומאמוטו בקיושו. בנסיעת לילה הצפנו חזרה לטוקיו ואז לצפון הונשו וחצינו לדרום הוקאידו. בסוף חזרנו לטוקיו. אין כמעט גבול למה שאפשר לעשות עם הכרטיס הזה, ואני דווקא הייתי ממליצה לך להגיע לערים קטנות ולא מתוירות ולאו דווקא לסמן "וי" על המקומות המתויירים. מבחינת אוכל אפשר לאכול בכל מקום. אין בעיה של ניקיון והגיינה. כל מקום שהמקומיים אוכלים בו סימן שגם אתם יכולים (לא מתחייבת על מה שיהיה לכם טעים

). לא מכירה את בית שלום, אנחנו לנו בכל מיני מלונות מקומיים שהומלצו בלונלי פלאנט של אז. לא התאכזבנו. כמו כן ניסינו לעשות קמפינג אבל זה לא ממש הצליח. בהצלחה!

 

[צהריים בלבן]

תודה רבה דנה

זה הטיול שאנו רוצים לעשות. טיול תרמילאים, עד כמה שאפשר ביפן לשלושה שבועות. אגב, איך נסעתם? הציעו לנו אליטליה וקלמ שהוא טיפה יותר יקר. יש לך המלצות לטיסה נעימה ומולצחת יותר, כי אנו מתלבטים בין השניים. תודה, כיף לקרוא אותך

 

[דנה השניה]

../images/Emo13.gif וגם למנטי

אני לא זוכרת איך טסנו אז, זה היה לפני המון זמן... נדמה לי שנסעתי באוטובוס לקאהיר, משם טסתי לתאילנד ומשם ליפן. אני בטוחה שהיום אפשר לעשות את זה הרבה יותר בקלות בלי כל כך הרבה תחנות בדרך. אם אתם מתכוונים לעשות טיול תרמילאים שהציר המרכזי שלו הוא טיול בטבע, צריכים להתכונן לזה טיפה אחת מלטיול "רגיל". ביפן אי אפשר להקים אוהל סתם כך בכל מיני מקומות שמגיעים אליהם במקרה. יש חניוני קמפינג מסודרים שצריך לשלם עבורם. אם אתם מטילים בעונה עמוסה מבחינת תיירות כדאי גם להזמין מקום מראש. עוד סיבה שאי אפשר להתנחל בכל מקום היא שרוב המקומות שבהם יש פיסת דשא נעימה מוקפים, בדרך כלל, בגדר עם שער שצריך לשלם כשנכנסים דרכו, וקורה הרבה שאם אתם מוצאים את עצמכם מתחת לעץ נחמד, סביר להניח שתלוי עליו רמקול שמשמיע מנגינות מזעזעות כשהגן נפתח או נסגר. כמעט אין טבע פראי ובלתי נגוע, ואם אתם מוצאים כזה - סביר להניח שיש סיבה טובה שלא נגעו בו. בסוף שנות התשעים גרנו תקופה ארוכה למרגלות ההרים שבין אוסקה לקיוטו. היער על ההרים האלה היה מקסים, אבל כל כך סבוך שפיזית אי אפשר היה לחרוג מגבולות השבילים המסומנים (והדרוכים לעייפה). בנוסף היו שם קופים שהתמחו בגניבת אוכל וחפצים ממטיילים. טרק של טיפוס הרים הוא גם אפשרי אבל עולה המון כסף וצריך להתכונן טוב טוב מבחינת ציוד ומזג אוויר. בקיצור - זה לא כמו במקומות אחרים באסיה ובמזה"ת או אירופה, שבהם את יכולה לקנות את המפה המתאימה ופשוט להתחיל ללכת רק מפני שהטבע באיזור מענין אותך. בעיני (וזה אישי לגמרי) הסיבה העיקרית שבגללה כדאי לערוך מסע ליפן היא הכרת התרבות, והדרך הכי טובה וכיפית לעשות את זה היא באמצעות אנשים. אז כדאי לנסות לפגוש כמה שיותר. ודרך טובה לעשות את זה היא לבחור מקומות לינה מסוג המלונות המשפחתיים הקטנים שמאפשרים מגע בלתי אמצעי עם האוכלוסיה המקומות והצצה ל"חיים האמיתיים" שלהם.

 

[Manty]

מאד נכון

אנחנו עושים קמפינג כל שנה, בגולדן וויק ו/או בקיץ (ולפעמים גם בסתו, תלוי כעד מה האיש מתחנן

) בהחלט המקומות מסודרים אם כי יש כאלו שממש מגודרים וכאלו שכל קשר בינם לבין טבע הוא האפר שמתחת לאוהל (הגענו פעם באמצע הלילה שילמנו ופתחנו אוהל במה שהתגלה בבוקר כמגרש חניה

) אך יש גם מקומות שמרגישים קצת יותר פראיים (כמובן שהם מאובזרים בכיורים, חשמל ושירותים) אך בהחלט אפשר למצוא פרטיות ולמתוח איברים. מה שאותי מאד שיעשע זה הדרך בה היפנים לוקחים את הקמפינג (כמו כל תחביב אחר) ברצינות. לקראת הקיץ, חנויות האוט-דור והספורט מפוצצים באביזרי קמפינג למיניהם. כמובן שלכולם יש אוהלים גדולים פלוס אוהל איכסון (tarp), מזרונים ושקי שינה מקושטים, כסאות מתקפלים בגדלים מפחידים, סירות למיניהם, אביזרי בישול משוכללים, כלי בישול יקרים, והאוכל... ממש אומנות הבישול בחוץ. תשכחו מתפוחי אדמה בגחלים. פה מכינים אורז, גולאש, ברביקיו של דגי ים ובשרים. ועוד ועוד.. בקיצור, מה שנקרא work hard, play hard (ואנחנו לא שונים..

)

 

[Manty]

למה קמפינג לא הצליח?

 

[איקידו]

המון גשם ?