טור 6 - חתונות

mesh33

New member
מסכימה....

אנחנו באמת האנשים החדשים.... והעניין הזה של לקחת מכל דבר את מה שמתאים זה כ"כ נכון.... משפחתה של חברתי למשל, החליטו שחג המולד זה חג מגניב, העץ, המתנות, המשפחתיות, אז מלפני ארבע שנים, הם חוגגים את חג המולד! לכתוב טור?..... בכיף, השאלה היא איפה?...... גם לי יש כבר ערמות של "טורים" כאלה שכתבתי אבל לא נראה לי שהם יתפרסמו מעבר לטור שלי בעיתון של אילנוער (מועדון נוער שכונתי,סטייל צופים)
 

לירן מם

New member
../images/Emo45.gif מסכימה, כמעט לחלוטין...חחחח

כל הרעיון של מה שכתבת מאוד נכון לדעתי ואני מבסכימה איתו לחלוטין...ההשוואה לעומת זאת, נחמדת, אך לא מדוייקת כ"כ...
בקיצור, אני מסכימה עם מה שאמרת בהחלט!! שבת שלום ויום טוב לכולם!
 
אריאל

אחרי שקראתי את כל התגובות ואת הטור פעם שניה אני חושב שאני מוכן להתחיל לפרוס את משנתי... אמרת לצבי ש"לא להתחתן זה, לפחות בעיני, לא לקחת סיכון, למנוע משהו שעלול בהחלט לגרום לסבל", אבל פה אני חושב שרוב האנשים התקוממו... לא להתחתן זה בהחלט לא לקחת סיכון מצד שני בחור יכול לא להתחיל עם בחורות לעולם כי זה לא לקחת סיכון לפגיעה במקרה של דחיה או הומו יכול לא לצאת מהארון כי זה לקיחת סיכון מטורף. ואני יודע שאתה כנראה לא חושב שהאנלוגיות לא ראויות ושאין בהם דימיון כי בחור לבד או הומו בארון לא יכולים להיות מאושרים. אבל בעצם הם יכולים להיות מאושרים, לא צריכים קשר זוגי כדי להיות מאושר (כמו שלא צריך חתונה כדי להיות מאושר) אבל אי לקיחת סיכון ימנע ממך המון סבל בעתיד אבל ימנע ממך המון אושר בעתיד. אחד הדברים העיקריים שגורמים לחיים של בן אדם להיות עשירים זה לקיחת סיכונים (גדולים כקטנים) והתמודדות איתם ואני מאמין שאדם שלא היו לו חיים עשירים לא יוכל ללמוד את משמעות חייו - לא יוכל ללמוד את מה שהוא היה אמור ללמוד בחיים האלה. ואדם שלא למד לא יהיה מאושר... אז ויתור על סיכונים אני רואה בו סוג של בריחה- סוג של חוסר התמודדות עם החיים. נכון אם אני אתחתן יש מצב שאני אסבול ויהיה לי רע והכל, אני לא פוסל אבל אני נכון להתמודד. אני חושב שהבעיה של רוב הזוגות שחיים בסבל זה העובדה שהם הפסיקו לנסות להבין שכמו שאתה רוצה גם השני רוצה ואם לא מנסים להגיע לעמק השווה אז תמיד ישרור סבל! ההורים שלי חוגגים השנה 23 שנות נישואים, עוד מעט חצי יובל, אני לא יכול להגיד שהכל הולך פה על מי מנוחות ויש ימים שאני לא מבין איך הם בכלל אוהבים אחד את השניה אבל יש ימים שאני רואה (אחרי 23 שנות נישואים ו25 שנה שהם ביחד) את הזוגיות שלהם, הם הולכים לסרטים ביחד הם הולכים להצגות ביחד הם אוהבים אחד את השניה הם באמת מתאימים - אין לי ספק בזה - אילו רק היו לומדים להקשיב במקום לצעוק... אז נכון מוסד החתונות בימים אלו נשלט ע"י הרבנות, והם כידוע (או שלא ידוע ועכשיו יהיה ידוע) לא ממש חביבים עליי בלשון המעטה. הם רואים את כל העולם על פי השקפת עולמם הצרה, שאינה מאפשרת חידוש ושינוי וקידמה ומי שאינו מאפשר את זה פשוט קופא על שמריו. ואם הגלולה לא מרה מספיק, אתה יכול לאהוב עד קצה השמים אבל ללא נישואין אתם פשוט לא תהיו זוג מוכר במדינה שלכם (שזה אומר אין אפשרות למשכנתא ביחד,ירושה לא מגיע אוטומטית ועוד) וכל הדברים האלו, פרקטיים ככל שיהיו ואני יודע שזה לא קשור לאושר או לשום דבר - זה דברים שצריך לחשוב עליהם כי אושר לא יקנה לך בית (ויסלחו לי כל האנשים הלא פרקטיים מביננו) אוקיי זה כבר נעשה ארוך משציפיתי ועוד לא התחלתי לומר את כל שיש לי בנושא, אני חושב בכל זאת לסיים פה ורק לומר לסיכום: לא צריך להתחתן כשאת הכל אומר הלב, הבעיה שרובינו לא מקשיבים ללב שלנו (אילו כן היינו מקשיבים ללב שלנו גם החתונה לא היתה לוקחת לנו את האושר שלנו
- ותחשוב על זה) ולכן כשיבוא היום ואני אגיע למעמד בו אני אחליט שאני יכול, רוצה ומוכן להתחתן אני אתחתן. ואני יודע שאני (כל עוד אני אמשיך ליישם את תאוריות החיים שלי שבנתיים מושלמות עבורי) לא אסבול מהנישואין הללו. תומר נ.ב. רק שתדע אריאל אני מאמין שרוב האנשים לא מתרגרשים לא בכלל הילדים אלא הם לא מתגרשים כי הם לא מעוניינים בכך ותחשוב על זה
 

Arielcohen

New member
תומר...

איפה להתחיל... קודם כל, תמסור ד"ש להורים שלך. באמת, זה ראוי לציון לדעתי. אני לא יוצא כנגד רעיון החתונה בגלל שנישואים הם לא דבר מושלם. זה ברור לכולם, יש עליות ומורדות - השאלה היא אם זה שווה את זה, בסופו של דבר. ולגבי הקטע של הסיכונים - בחיים לוקחים סיכונים. חייבים וגם צריכים, אני מסכים. השאלה היא האם מדובר בסיכון הכרחי או סיכון מיותר. להתחיל עם בחורות זה סיכון, הוא לא הכרחי וגם לא מיותר (זה עניין של דעה). אבל הוא לא סיכון גורלי. לצאת מהארון זה סיכון, אבל סיכון הכרחי, כי בן אדם לא יכול להיות מאושר כשלא יודעים מי הוא באמת, או לפחות כשהוא חושב שלא יודעים. הוא צריך לעשות אאוטינג בשביל עצמו. להתחתן זה סיכון. הכרחי או מיותר? לדעתי מיותר. לדעת רובכם, כמו שהבנתי, הוא הכרחי. ותומד, ציינת נקודה חשובה בהחלט שלא חשבתי עליה - "אושר לא יקנה לך בית" - עצוב אבל יכול להיות מאוד נכון. לדעתי זוג שהוא לא מוכר יצטרך לסבול יותר מזוג מוכר בקטע של הזכויות, אבל בטווח הארוך זה ישתלם לו יותר. אם היינו מקשיבים לליבנו גם החתונה לא הייתה לוקחת לנו את האושר - נכון, ובטווח הקצר חתונה מביאה רק אושר והרבה, אבל בטווח הארוך... כאמור, סיכון מיותר לדעתי. ולגבי הסיבות שאנשים לא מתגרשים - חשבתי על זה. אז קודם כל אנשים מתגרשים היום הרבה יותר מפעם, ואלה שלא מתגרשים באמת לא מעוניינים בזה - השאלה היא למה. כי גם גירושים הם סיכון גדול. סיכון שיהיו בעיות כספיות. סיכון שהילדים יפגעו. סיכון שלא תבוא אהבה חדשה (בגלל סיבות שונות כמו העבר או הגיל). לפעמים אנשים נשואים מעדיפים לסבול ולא לקחת סיכון. אם רק הם היו חושבים על זה קודם...
 
לא לא לא זה תור../images/Emo3.gif

זאת מילה חדשה לטור. אומרים את זה ככה תתתתתור
. זה בערך מבטא רוסי
 
למעלה