טור 6 - חתונות

[Arielcohen]

טור 6 - חתונות

טור 6 - חתונות (או כן להיות) 5.2.2004. לילה. בזמן האחרון מצאתי את עצמי חושב יותר ויותר על הדבר הזה שנקרא חתונה. נישואין. מיסוד הקשר. תקראו לזה איך שבא לכם. לא יודע אם זה אי שפיות או עודף שפיות, התפכחות מפתיעה או שיגעון, אבל לפתע כל הרעיון הזה נראה לי פשוט נורא. בעולם בכלל ובישראל בפרט יש נורמה מאוד חזקה וארוכת שנים לגבי זה. בחור ובחורה נפגשים. איכשהו. קובעים דייט. מתחילים להכיר. למצוא חן אחד בעיני השניה. תוך שבוע שבועיים שזה נמשך אפשר להגדיר את זה כ"דייט מוצלח יחסית". למה עובר קצת זמן בין הדייט להגדרות? כי התחלת מערכת יחסים חדשה היא סיכון שהאדם לוקח על עצמו. יש סיכוי שנרצה קצת יותר ממה שהצד האחר יוכל לתת (או להפך) או שאפילו שהצד האחר לא ירצה בכלל. תוך חודש מצהירים רגשות ואפשר להגדיר אותם כזוג. תוך שנה וחצי, שנתיים, או לחלופין 4 חודשים או 5 שנים (זה בהחלט עניין שמשתנה בין זוגות) מגיעה הצעת הנישואין. ואז חתונה. ואז ילדים. ואז חיים. ואז מוות. "הבניינים החדשים מסתירים את רוח הים... אין אוויר וחם..." משום מה זוהי הנורמה. אפשר להגיד שזה טבעי. זה לא. להתרבות וליצור דור המשך זה טבעי. להתמסד לכל החיים זה לא. זה משהו שבני האדם המציאו, לטובתם ובטווח הארוך, לדעתי, גם לרעתם. למה אני חושב ככה? א. קודם כל, מוסד הנישואין הוא לא רק דיקטטורי, דתי ומגעיל - הוא גם סטרייטי. ז"א שהוא מוגבל לאנשים מסוימים בלבד. עם עברי ויניב ירצו להתחתן מחר, הם לא יכולים. המוסד הזה מרשה לעצמו לקבוע מה נכון ולא נכון ע"פ החוק והדת, ונישואים של הומואים ולסביות לפיו זה דבר לא נכון. לא מוסרי. לא בסדר. למי אכפת אם הם מאוהבים ורוצים לחיות ביחד עד שארית חייהם? זין וזין לא הולכים ביחד. "לא הגיוני שאלוהים חשב אחרת". ב. לטס פייס איט - דברים כאלה מתחילים, בין השאר, מהבית. אני לא מרוצה מהנישואים של ההורים שלי. לא שהם כאלה נוראיים. פשוט לא עונים על ההגדרה 'נורמלי', כשנורמלי בעיני היא משפחה שנמצאת שם כשצריכים אותה, משפחה שהרגשות החיוביים בה הם דבר מובן מאליו. זה לא רק זה שגורם להתנגדותי, אבל זה גם. אז מה, האם אני נגד רעיון הזוגיות והמשפחה בפרט? כל כך, כל כך לא.... לאנשים שלא מקבלים את הצרכים הבסיסיים (חום, אהבה) מהוריהם, אולי בגלל שהם נשואים, יש 2 ברירות: 1. להשלים עם העובדה שההורים שלהם הם כאלה, ולהפוך למריר וכועס וקנאי מתוסכל שלא מפסיק לחשוב 'למה להם יש ולי אין'. ובסופו של דבר להקים משפחה, ולהפוך להיות בדיוק כמוהם. 2. ללמוד מהם. ללמוד מהם איך לא להתנהג. ללמוד את כל הצרכים הרגשיים שלך ולהפסיק את השושלת המשפחתית המגעילה הזאת. ויום אחד, לתת למשפחה החדשה שלך, אם וכש תהיה, את כל מה שאתה לא קיבלת. זה יותר קשה, אבל זה לגמרי אפשרי. קל להתלונן. קשה לשנות. אז אני נגד הרעיון. עוד לא הסברתי בדיוק למה. כן, בגלל הנסיון שלי, בגלל הסטרייטיות, אבל זה לא רק זה. אני לא בעד נישואים בכלל, לא של הומואים ולסביות ולא של סטרייטים. כדי להסביר באופן ברור, המצאתי שאלון וירטואלי לאנשים נשואים - למה התחתנתם? לא שאנשים באמת ענו על השאלון הזה, אבל התשובות שלהם די צפויות. אז הנה התגובות שלי אליהם. אנשים, למה התחתנתם? "כדי להנציח את אהבתנו..."

עלק להנציח... הלו, אם אתם צריכים משהו כמו חתונה כדי להחזיק את האהבה לנצח זה אומר שהיא לא אמיתית ולא נצחית והנישואין מראש הן דבר זמני! אהבה אמיתית לא זקוקה להנצחה משום סוג. ואם האהבה לא מחזיקה את הזוגיות, אין סיכוי שהחתונה תעשה את זה. "כדי להתקדם ולעבור עוד שלב בחיים..." מי שחושב ככה סובל מבעיה קשה של ללכת עם הזרם ולא עם ההגיון והאמת הקשה. להתחתן, כאמור, זו נורמה חברתית עתיקה וקבועה, וכשאני שומע בחתונות "בקרוב אצלך" אני מבין את זה יותר מתמיד. אבל מי קבע שנורמות חברתיות הן בהכרח דבר טוב? מקובל, כן אבל טוב ונחוץ? נורמה חברתית, לדוגמה, זה לרדת על אנשים חלשים ויצורים. זה נראה לכם טוב? הוגן? צודק? לא. "האנשים הישנים מסתירים לי את הדרך לעולם..." את הנורמה החברתית של להתחתן, ששרדה עד היום, המציאו אנשים פרימיטיביים ומיושנים שהיו שייכים לעולם אחר, ישן, פחות חופשי ופחות דמוקרטי, בו האדם בהכרח כפוף לחברה. אנשים שאם יראו בחורה בגופיית בטן יחטפו הלם וידברו על התועבה ועל המעשה הכה נורא. אנשים שבעולם של היום הם די נדירים, והגרסה המתונה (!) שלהם הם החרדים. ואצלם הנורמה החברתית היא לא לשרת בצבא, ואני לא מעביר ביקורת או משהו. העולם של היום השתנה, החברה הישראלית בגדול והתל אביבית בפרט היא הרבה יותר מתקדמת, נוחה וחופשית, וצריך להבין שחתונה היא לא שלב מעבר בחיים, אלא טעות גורלית פונטיציאלית בחיים. שלב מעבר זה לשרת בצבא. שלב מעבר זה להתחיל לעבוד. שלב מעבר זה לעבור לגור לבד, עם שותפים או עם בן \ בת זוג. זה לא להתחתן. אסור להתחתן כדי "להתקדם בחיים", ואם יש מישהו או מישהי נשואים שהתחתנו מהסיבה הזאת שקוראים את זה, הם בטח חושבים "פאק, הבן אדם צודק". "כדי להראות לעולם את אהבתנו..." אה, כן? לא כדי לקבל צ'קים? ואני כבר חשבתי.... סליחה, אנשים, אבל אני לגמרי מבין את הצורך לזעוק לעולם "אנחנו מאוהבים!". אבל חתונה? זה מוגזם. זה סחיטה של המשפחה וסוג של התלהבות: "אתם הצעירים עוד לא התחתנתם, אתם הזקנים כבר נשואים המון זמן ואהבתכם לא בוערת, ורק אנחנו בשיא פריחתנו!". גם אם לא לזה התכוונתם, זה המסר שמועבר. "שנוכל להגיד שחיינו אפילו לרגע קטן..." להשוויץ כדי להראות שאתם יותר טובים או יותר מאושרים מאחרים זה מגעיל. וכן, בטווח הקצר יראו את אהבתכם והמטרה תושג, אבל בטווח הארוך? אתם עלולים להפוך לאותם זוגות משעממים שלא באמת אוהבים ופשוט לא רוצים להסתבך בקטע של הגירושים. בגלל הילדים, בגלל ההשלכות. רוצים להראות את אהבתכם? לכו לשופינג יד ביד בשינקין. צאו לטי אל וי והתחרמנו קשות מול אורלי ווינרמן, מיטל דוהן ושות'. אין ספק שתרגישו הרבה יותר שווים, בלי השלכות גורליות שמשתמעות מחתונה. "כדי לא להיות לבד..." כאילו אין אנשים נשואים שמרגישים לבד. זה לא רק קיים, זה גם נפוץ. "כשהכל יעבור ואתה תתבהר, הכאב העצור הזה שבסוף ישתחרר..." סליחה על המשפט העצוב אך הריאליסטי: יש סיכוי לא רע שאתם תמותו לבד. עם או בלי בן / בת זוג. וגם אם יהיו לכם ילדים שיטפלו בכל עד יומכם האחרון ועוזרת פיליפינית חמודה וחרוצה, אתם עדיין תרגישו לבד. זה עניין של גיל ומצב בריאותי בדיוק כמו שזה עניין של מצב חברתי ומשפחתי. חיי נישואין בגלל הסיבה הזאת הן מתכון לסבל. באופן אירוני, כשכל כך לא רוצים להיות לבד ומתחתנים בגלל זה, נשארים לבד ובגדול. "בשביל ההסדר הכלכלי..." הסדר כלכלי? הסדר כלכלי?! בגלל זה מתחתנים?! תסמכו על עצמכם, תאהבו את עצמכם ותפגינו את זה, ותראו שתצליחו בחיים ותגיעו רחוק, גם כלכלית. תשקיעו בעצמכם כי בסוף אתם הוא כל מה שיישאר לכם, בלי קשר למצב הבנק. "ויש לו טונה כסף ובכל זאת הוא לבד..." חתונה בגלל הסדר כלכלי לא תשיג אושר וגם לא יציבות. אנשים מסוימים צריכים להפנים את זה דחוף.

 

[Arielcohen]

טור 6 - המשך...

"כי מצאנו את אהבת חיינו..." איזה כיף לכם, באמת! מצאתם את אהבת חייכם ומעכשיו הכל טוב ומושלם לנצח! ניוז פלאש. אזהו, שלא. זוגיות היא דבר שצריך לעבוד עליו, לא לקחת שום דבר כמובן מאליו ולהשקיע באופן תמידי, ולא בטוח שלכולם יש כוח לזה, גם אם הם חושבים שכן. אלו שחושבים שכן ומתחתנים, ואז נמאס להם להשקיע, ממררים בהדרגה את חייהם של בני הזוג כתגובה על הטעות שעשו במודע, כשהיו צעירים וטיפשים. ואלא שכן מאמינים שישקיעו ואכן משקיעים, סבבה להם. אבל האם זה עדיין מספיק? האם זה מבטיח זוגיות בריאה וארוכה? לא. נישואים הם קולר, הם עוגן שאפשר לטבוע איתו. הם מונעים מאיתנו דברים שבטווח הארוך נרצה. אהבה זה לא מספיק. החיים גדולים ומלאים במכשולים (הרגלים מעצבנים, תכונות רעות שמתעצמות, אנשים מפתים מסביב וזה עוד כלום), ולעיתים קרובות מדי אנשים מגיעים למסקנה, מאוחר מדי, שזה לא היה שווה את זה. האם זה אומר שצריך לוותר על האהבה? ממש ממש לא, אבל לא לקשור את עצמך ואת בת או בן הזוג בחבל לנצח. כי כשתרצו לחתוך, יהיה מאוחר מדי, וגם אם תסכימו להתגרש, פשוט עדיף למנוע את זה. הקדימו תרופה למכה. האם זו באמת אהבת חייכם? תבדקו את זה. אל תתחתנו, ותראו: אם אתם מאושרים והכל הולך, סימן שכן, וכדאי לשמר את המצב כמו שהוא ללא חתונה. אם אתם לא מאושרים והחיים הכניעו אתכם, תשמחו שהטעות הגורלית ועוגמת הנפש נמנעו מכם. "כי הגיע הזמן להקים משפחה..." קודם כל, להקים משפחה זה דבר שעושים רק מתוך רצון אמיתי ולא מתוך דחף להיות כמו השאר. לא מקימים משפחה כי החברים כבר משריצים, לא כי ההורים לוחצים ורוצים כבר נכדים, לא כי יאללה, אנחנו בני 30, הגיע הזמן. "אי אפשר להחליף ילד קטן..." כשעושים ילדים צריך לחשוב על טובתם תוך התחשבות במניעים שלכם. צריך מניעים טובים, רצון אמיתי לגדל ילד ולטפח אותו בלי קשר לנורמות החברתיות, וצריך לזכור: ילד הוא לא ילד עד גיל 18, ואז הוא בזכות עצמו והמשימה הושלמה. ילד זה לכל החיים. אחריות כבדה שמחייבת מניעים טובים, כי מכאן הכל מתחיל. אתם עושים ילדים כדי להקים משפחה כי מגיע הזמן, מצפים מהם את אותו הדבר וגורמים למעגל של לחץ שלא תורם לאף אחד, במיוחד לא לדור הבא. ונגיד שהמניעים שלכם טהורים ואתם מוכנים ורוצים לקבל את האחריות של יצירת חיים. האם חתונה היא חובה? לא. ממש לא. עצם החתונה גורמת לכם להרגיש כבולים, ומשפחה חופשית, של הורים מאושרים, אחראים ולא כבולים, היא מה שבן אדם ממוצע אמור לשאוף אליו, לדעתי. העולם יהיה מקום יותר טוב לחיות בו והרבה, הרבה יותר מאושר אם המצב יהיה כזה. בגלל סיבות אלו, העקרונות שלי לא מאפשרים לי להתחתן. ואני למעשה גיליתי שעשיתי את מה שהמון אנשים לא מצליחים: התגברתי על העובדה שאני לא מרוצה מהמשפחה שלי ויצאתי מוצלח ואופטימי יחסית. אני הולך להנות מהחיים האלה, אני לא הולך לצאת אדם מריר וכועס ואני לא הולך לעשות טעויות גורליות ולא הכרחיות. אבל רגע: האם הכל שחור ולבן? וחתונה זה שחור? ברור, ברור שלא. העולם מוכיח שוב ושוב שבין השחור והלבן יש את כל צבעי הקשת, וביניהם יש עוד הרבה צבעים. אז מה? את מה שרשמתי ואת דעותיי ביססתי על הדרך בה אני רואה את המציאות, את היחסים בין זוגות נשואים בגילאים שונים. ואלו המסקנות: רוב הזוגות הופכים למשועממים, 'רגילים', חסרי אהבה וריגושים. לרובם זה לא מתאים והם עשו טעות. גוד, אני רואה זוגות שמתחתנים בגיל 22 ואחרי שבוע ממשיכים בחיים כאילו כלום, זהו, הכל קבוע ואפשר להמשיך בעבודה ובחיים ולהזניח קצת את כל קטע הזוגיות. ראיתי את זה ממש לא מזמן וזה כל כך הוכיח לי שאני צודק. למיעוט, המיעוט הזה שאי אפשר לזהות אותו לפני החתונה, המצב שונה והם באמת, באמת מאושרים ומשקיעים באופן תמידי. אני מכיר רק זוג אחד כזה, והם ממש לא זוג רגיל: האישה בקטע רוחני של אהבה, נרות ושאנטי והבעל חמוד ורגיש. אז כן, יש כאלה שזה יכול להתאים להם גם בטווח הארוך. רוב הסיכויים הם שאתם ואני לא כאלה. אם מישהו אחד קלט אותי, ומנעתי ממנו לעשות טעות גורלית בעתיד שתגרום לו לסבל, אז אני ממש שמח רשמתי את זה ושהוא קרא את זה. וגם אם לא, לפחות הוצאתי את זה. "ולא צריך לדבר כשאת הכל אומרות העיניים..." גם לא צריך להתחתן כשאת הכל אומר הלב. אריאל

 

[lollapalooza]

הממ...

מחשבותיי בעניין הזה הם בלגן אחד גדול. לא מזמן אחותי התחתנה וזה גרם לי לחשוב על הנושא הזה המון. ובכן- למה מתחתנים

אני חושבת שיותר מכל, זו הצהרת התחייבות של בני זוג אחד כלפי השני (או השניה, או וואטאבר) אבל- השאלה הגדולה היא- האם זה חייב להיעשות ככה

אני למשל נורא נרתעת מהחתונה היהודית, שהיא בעצם מין אקט של קניין, כשהאיש (הבעל, גם כן מילה מעצבנת) בעצם קונה את אשתו, והאשה, אם שמתם לב, היא די פסיבית בכל הטקס הזה. לעומת זאת- ברור לי שאם אני אתחתן, זה ייעשה מן הסתם בטקס דתי למרות ההסתייגות שלי ממנו. למרות שאני בהחלט חושבת שחתונה זה לא טקס חובה ושאפשר לחיות טוב מאוד כזוג גם בלעדיה. כולה טקס. מה שחשוב זה החיים ביחד. בעניין "השליטה" של הרבנות בכל עניין הנישואים- בעיה. באמת בעיה. אני בעד שכל אחד ואחת יהיו זכאים להתחתן עם מי שבא להם, אבל אני לא זו שמחליטה. (וטוב שכך) בנוסף לזה, יש לי התנגדות מאוד גדולה לפורמט החתונות המקובל. למשל בחתונה של אחותי היו משהו כמו 600 אנשים, שאת רובם לא ראיתי מימיי. למה כשבנאדם מתחתן הוא חייב להזמין את כל השכנים של הדודה של הסבתא ואת החברים של אמאבא מהעבודה

מה הם קשורים בכלל

אני בעד חתונות קטנות ואינטימיות עם אנשים שאתה יודע שבאמת אוהבים אותך ושבאים לשמוח איתך ולא כי "לא נעים". ושאני לא אתחיל לדבר על הגועל נפש של הצ'קים ולחישובי "כמה הוא הביא לי", "כמה אני הבאתי לו" וכו'. זה פשוט דוחה בעיניי. בכל אופן, אני בספק אם אי פעם אתחתן בכלל (ואצלנו במשפחה, לא להתחתן זה מינימום קללה...) ואני מניחה שאם אני אתחתן אני אחשוב על הדברים האלו כשהם יהיו רלוונטיים. וילדים

כמו שזה נראה עכשיו הם ממש לא בתכנית. אבל אולי פעם. (אם עברי יעשה לי ילד...

)

 

[מורי לנצח]

אוקיייי../images/Emo187.gif

אני כל כך לא מסכימה איתך בהרבה דברים - רוב הטיעונים שהבאת פה נגד ממסד הנישואים ניראו לי כמו תוצאה של מירמור על זה שהמוסד הרבני לא נותן פה אישור לחתונות חד מיניות שזה באמת דפקט ואם היה לנו את היכולת לשנות זאת זה היה נפלא - אבל המוסד הרבני הוא לא העניין פה. ניסתי למצוא משו חיובי בין כל הדברים השלילים שאמרת פה על חתונה אני דווקא ממש אוהבת את היום זה הרי זה היום הכי מיחוחד בחיים של כל אחד מאיתנו (אם הוא יגיע). זה יום קסום שבו הזוג הוא מרכז העולם , ולא תתפלא אבל לא כולם עושים את זה בשביל הכסף או המתנות שהם יקבלו.. זה כל כך פרט שולי. אני אתן לך לדוגמא את אחותי הגדולה שהייתה לה את החתונה הכי מדהימה בעולם ,היא לא הייתה באולם מפואר וגם לא בגן אירועים ענקי, החתונה שלה הייתה בבית!!! ואני לא חושבת שראיתי אותה יותר מאושרת מאשר באותו יום (אולי ביום שהיא ילדה את אחיינית שלי).אני לא חושבת שאנשים מתחתנים בשביל הטקס או בשביל הצק'ים ,הם מתחתנים כי הם רוצים להתחיל דרך חדשה ביחד!!! אז נכון יש פעמים שהדרך לא טובה ומשו משתבש אבל יש סיכוי לשנות את כל הדברים האלה .. יום החתונה הוא היום הכי מיוחד ודווקא את זה קילתי מהדת - הייתי בחתונה של חברה שלי שהתחתנה לפני שבועיים בערך, ותאמין לי שאם יש משו מיוחד בעולם הזה ,זאת חתונה של דתיים !!!!! (לא חרדים!! דתיים!!) רק מבטי ההתרגשות על פניהם של הזוג כשהחתן בא לקראת הכלה לפני החופה , כשהוא רואה אותה אחרי שבוע שהוא לא ראה אותה או דיבר איתה, ולבוא לוראות אותה בשיא הקדושה שלה ובשיא היופי שלה (הרי ידוע שאישה ביום חתונתה ניראת הכי יפה). בקיצור אריאל - אני בדיוק מולך בעניין - חתונה זה דבר מקסים לדעתי ואולי באמת אם המדינה שלנו הייתה קצת פחות הומופובית היה יכול להיות פה נפלא..

 

[Arielcohen]

מורי...

קודם כל, אנשים שונים מתחתנים מסיבות שונות, ובגלל זה רשמתי כמה סיבות... אין בכלל ספק שיום החתונה הוא יום קסום, ולא משנה אם זה בבית או באולם ואם יש 20 או 600 אורחים. אבל מה זה יום אחד לעומת חיים שלמים? התרגשות, ייחוד, קדושה, יופי - כל זה נכון לגבי חתונות אבל עדיין לא מצדיק לדעתי את כל מה שבא אחר כך, עם השנים. אני שמח שיש קונצנזוס על הקטע ההומופובי לפחות...

 

[lollapalooza]

אריאל-

קשה לי עם המשפט "לא מצדיק את כל מה שבא אחר כך". מה שבא אחר כך חייב בהכרח להיות רע

ממש לא, אם תשאל אותי. ההורים שלי, למשל, נשואים באושר כבר 25 שנים והם עדיין אוהבים אחד את השניה, ועדיין מוציאים אחד את השניה מהשגרה לפעמים ועדיין יוצאים לבלות ולסופי שבוע ביחד ועדיין נהנים להיות אחד עם השניה. ברור שאחרי כל כך הרבה שנים יש תחושה של שגרה, אבל עובדה שזה עובד. זה שיש אנשים שלא הולך להם, זה לא אומר שזה חייב להיות ככה.

 

[Arielcohen]

אוקיי...

מקובל עליי, אני לא צודק יותר ממך וההפך. יש גם מקרים כאלה. בסופו של דבר זה עניין סובייקטיבי, אבל כמו שאני רואה את זה, ואני מכיר המון זוגות נשואים - רובם פשוט לא ממש מאושרים

 

[מורי לנצח]

מה שבא אחר כך?????../images/Emo187.gif

אלה חיים משותפים וכמו בכל דבר יש עליות ויש ירידות ואם יש שם אהבה אמיתית היא תשרוד הכל קח לדוגמא את הורים שלי בסוף החודש הבא הם חוגגים 39 שנים ביחד.. להגיד לך שהכל עבר על מי מנוחות זה שקר כי היו ימים סוערים אבל כאשר לא מסכלים רק על פרטים קטנים אלה רואים את התמונה הכוללת רואים שהיא מאוד יפה

 

[Ez sLeeP]

מוזר.

אתה טוען שיצאת מוצלח ואופטימי-יחסית, וללא כל מרירות. מוזר ביותר. המאמר שלך זועק את ההפך המוחלט, ובצורה מנומקת לקויה, וללא סימוכין. אכן, זוהי דעתך, ואתה רשאי להחזיק בה. אבל היא קיצונית, ולא ברורה. חסרה, ולא מושלמת. מיהם המקורות לכל הציטוטים האלו? מעניין אותי מאוד מי ענה 'בשביל ההסדר הכלכלי'. אפילו לא היה ניסיון לייפות את רדיפת הבצע הבזויה הזו? מוזר ביותר. אני חייב לומר שלא הסכמתי עמך, באופן כללי וכן באופן פרטני. מסכים איתך בהחלט בנקודה שההגבלה על נישואים הומוסקסואלים היא מטופשת בעיניי. אבל לא בעיני המגבילים. בעיניהם, הומוסקסואליות זה חטא וסטייה, ואיני בטוח כי הם יודעים אחרת. חבל, באמת שחבל. מוסד הנישואים אינו מקודש. הוא גם אינו מקור כל הרוע, כפי שהוצג פה בנאומך הבלתי-מהוסס. לא ברור לי מה הניע אותך להביא לידי ביטוי כתובים אלו, אבל מה שבטוח שאדם באמונתו יחיה. אם נישואין מתאימים לכל אדם שהוא (ובאדם, אני מתכוון לזכר ונקבה, ברא אותם) - מכל סיבה שהיא, ברוך וברוכה יהיו. או ברוך וברוך. או ברוכה וברוכה. ושיהיה במזל. שיחייכו כל הדרך לחופה.

 

[Arielcohen]

תגובות....

קודם כל - אני ממש שמח שגרמתי לכם לחשוב קצת ולהגיב. נדב, נדב, כמה שאני לא מסכים איתך... קודם כל, המאמר שלי, לדבריך, "זועק מרירות". לטענתך, לא יצאתי "מוצלח ואופטימי" כמו שאני חושב. אני מריר בדיוק כמו שלא רציתי להיות. תן לי להסביר לך למה זה לא נכון. אנשים מרירים, במה הם מתאפיינים? 1. הם כועסים. 2. הם מתלוננים. האם אני כועס? לא. למרות שאני לא מרוצה מהמון דברים, אני מקבל ואוהב את ההורים שלי כמו שהם. עצם כתיבת המאמר מוכיחה כי אני לא אדיש, אבל אני לא מרגיש כעס, אלא רצון חזק לשנות. האם אני מתלונן? אתה תגיד לי. האם רשמתי טור שהוא תלונה אחת גדולה, "הכל רע, באסה", או שאולי ניסיתי לפרט בדיוק למה אני חושב ככה ולרדת לעומק העניין? לא הבנתי למה אתה טוען שעמדתי אינה ברורה. הסברתי ב-ד-י-ו-ק למה אני חושב את מה שאני חושב, וזה סבבה שאתה לא מסכים, אבל לא ברור לי מה לא מובן בזה. מהם המקורות לכל הציטוטים? לך ושאל אנשים נשואים למה הם התחתנו, ותבין. ונכון, האנשים שמתחתנים בגלל ההסדר הכלכלי פוחתים, בגלל הזרם הפמיניסטי שנראה בעולם יותר ויותר בשנים האחרונות, אבל הם קיימים. ואל תצפה מהם להודות בזה. זה קיים. מקור הנישואים הוא 'מקור כל הרוע'? נו באמת. את זה רק אתה רשמת. ונכון מאוד - אדם באמנותו יחיה. אני רק מביע את דעתי. למורי: מסכים, אם יש אהבה אמיתית היא תשרוד. גם בלי חתונה. למה לבדוק את זה ככה? לSTANLEY CLIMBFALL : אני שמח על התגובה הארוכה והמנומקת. לגבי ההשוואה שלך, שרוב האנשים הנשואים-לא מאושרים אז לא כדאי להתחתן, ורוב האנשים החיים לא מאושרים, אז כדאי להתאבד - אני ממש לא מסכים. ההבדל המהותי - התאבדות היא ויתור, ויתור על ההזדמנות לאושר ועל הכל, ולא להתחתן זה, לפחות בעיני, לא לקחת סיכון, למנוע משהו שעלול בהחלט לגרום לסבל. מי שלא מאושר, שיעשה משהו בנוגע לזה. שיעשה מה שגורם לו אושר. המון אנשים שאני רואה חשבו שחתונה תביא להם אושר, והיום אני והם מבינים את הטעות. ונכון מאוד - אנחנו האנשים החדשים. בסופו של דבר, כל אחד יעשה מה שמתאים לו, ואני מתחיל להבין שעד שאנשים לא יתחתנו ויעברו חיים משותפים., הם לא יוכלו לגלות אם הם טעו או לא. אני ניסיתי להסביר למה לדעתי יותר סביר שהם יטעו מאשר יצדקו.

 

[בובה ושמה סיוון]

../images/Emo45.gif מסכימה... כמעט לגמרי

אני אתחתן... רק בגלל השמלה והצ'קים. לא, אני סתם צוחקת. המפ... אני די מבינה מה שאתה אומר - המשפחה של אמא שלי דתיה. לפחות הם היו דתיים, אבל עם הזמן הם ממש התחרדו והתחרפנו לגמרי עם כל הקטע הזה (הם ראו שעשיתי חור שני באוזן ושאלו את אמא שלי איך היא בכלל מרשה לי). דודה שלי היא בת 38 בערך, ולא נשואה. היא לחוצה רק כי המשפחה לוחצת עליה להתחתן. וגם כי היא רוצה להיות הילרית ואי אפשר בלי בן זוג (החצי השני שלך). אני ממש מסכימה עם זה שלא צריך להתחתן. למה חייבים את זה? ואם אני לא רוצה? הרבה פעמים יצא לי לשאול את עצמי: מה אם אני אשתעמם ממנו? אולי זו שאלה מטומטמת, אבל... לא יודעת, ככה נראה לי. אז מה אני אעשה, אתגרש ממנו?..... גם לא צריך להתחתן כשאת הכל אומר הלב.

 

[בובה ושמה סיוון]

ומשהו להוסיף..

בקשר להומואים ולסביות - אם הם רוצים להתחתן ולא יכולים זה פשוט לא פייר! זה גם די מטומטם.. זה כמו גבר ואישה רק קצת אחרת נ.ב. אני מקווה שממה שכתבתי לא נראה כאילו אני לא מתכוונת להתחתן. כי אני יודעת שאני אתחתן... זה רק מה שאני חושבת כרגע. אני חושבת שנישואין צריכים לבוא מאהבה ממש גדולה. משו חזק שמרגישים. כל הזמן.

 

[shani the one]

יוצא לי לחשוב על הנושא הזה

כל כך הרבה פעמים

לאחרונה הייתי בחתונה של בת דודה שלי חתונה ממוצעת אולם יפה,הרבה מוזמנים,כלה יפה וכל השאר.ואני חייבת להודות שממש רציתי להיות במקומה באותו הרגע. כן,אני בנויה למוסד הנשואים הזה ואני חושבת שזה חלק בלתי נפרד מהחיים(שלי בכול אופן). מכול מיני סיבות שחלקם אפילו ציינת(בטח שלא להסדר כלכלי!) וכן אני ארצה למסד את האהבה שלי וגם להביא ילדים. וכמובן שאני מסכימה איתך בעניין מיסוד זוגיות של הומאים,לסביות..שזה כבר עניין אחר.

 

[mesh33]

אריאל......

אין ספק שגרמת לי לחשוב.... תמיד לקחתי את עניין החתונה כמשהו מאוד ברור ומובן מאליו, אפילו אני בעצמי התחלתי לדחוף מרפקים לאחי בן ה 27, אבל כשאני מסתכלת סביבי על כל הזוגות הנשואים שאני מכירה, אני מבינה שקשה להכליל, יש אנשים שחתונה עשתה להם רק רע, קח לדוגמא את אמה של חברתי שהיא בת 36 ועומדת להתגרש בפעם השלישית- תאר לך איזה סבל זה לחברתי ואחותה הקטנה... יש אנשים שעדיין אוהבים והם חברים הכי טובים גם אחרי 30 שנים, הורי למשל, שחוו תקופות רעות. אני לא מכחישה, היו שנתיים של משבר מטורף ועדיין קשה לי להאמין שהם שרדו אותן, אבל עכשיו טוב. ממש טוב. (טפו טפו טפו בלי עין הרע) וכן, רבים, ורבים הרבה אבל אי אפשר להמלט מכך, גם אם הם היו חיים יחד ללא כתובה ותעודת נישואין הם היו רבים, אין קשר לתעודה הזו, אנשים רבים. זה טבענו. אז אולי דעותייך הנחרצות באות ממקום של ילד שהוריו צריכים להתגרש ולא עושים את זה (כנראה מהפחד להשאר לבד, שזה מסביר את דבריך ומקורם אפילו עוד יותר) אבל אתה חייב להבין שיש הכל מהכל, יש אנשים שמתחתנים מהסיבות הלא נכונות וזה מתנקם בהם ובילדיהם (זוכרים את האמא הצעירה והגרושה? יש לי הרגשה שהיא הולכת לממן שנים של טיפולים פסיכולוגיים...)ויש אנשים מתחתנים, זה עובד, הם משתנים, מתגרשים ונשארים החברים הכי טובים בעולם (ואפילו חוגגים באירוע גרנדיוזי את יום גירושיהם השנתי... אחד האירועים היותר משעשעים שיצא להיות נוכחת בהם...)ויש אנשים שמתחתנים. מולידים ילדים. וחיים את החיים הכי בנאליים בעולם. אני חייבת לציין שההתנגדות היחידה שלי למוסד הזה זה הבנאליות הזו... אין דבר שמפחיד אותי יותר מלגמור עם עבודה משרדית, 3 ילדים וכלב.... אבל שוב, זה הכל עניין של אישיות, אם ארצה, אוכל להשאיר את חיי מרגשים ומרתקים גם עם בעל, 3 ילדים וכלב (אגב בעל, יצא לי לראות היום "הצנועות והחסודות" והמתנחלת מבניהן ממש נאמה על כל הרוע וחוסר השיוויון הנוראי שקיים במילה המגעילה הזו... היה נחמד!) מקווה שהצלחתי לגרום לך לראות את גווני האפור ביותר בהירות.....

 

[oooooOFIR]

דעתי

לדעתי הקטע של חתונה הוא קטע יותר טקסי. כמו שאפשר להגדיר יחסי מין (שנעשים לא לצרכי רבייה...) הם סוג של טקס כזה נעשה מהסיבות הנכונות. אנשים בימיינו חיים על טקסים. למה אתה חוגג יום הולדת? למה יש הלוויות? כי זאת הנורמה. עצם הכניסה לחתונה משנה את הסאטוס של האדם. אנחנו חיים גם בעולם של סטאטוס. עצם הכניסה לחיי נישואין כובלת את האדם, כמו גם נותנת לו דברים חיוביים שהגדול בהם הוא מחוייבוות. אני מסכים שמחוייבות צריכה להיות גם בלי חתונה. אבל כמו שאמרת על זוגיות צריך לעבוד. כי בלי עבודה גם הנישואים לא יחזיקו. אבל בכל זאת הם מהוים מן ראייה לרישמיות של היחסים. אני התחחיבתי לך ואת התחייבת לי מול כולם. את חייבת לי משהו ואני חייב לך. אני באופן כללי מאוד בעד נישואים. זה חשוב. נישואים זה מוסד ערכי וחשוב לחברה מתוקנת. נישואים ממססדים תאים משפחתיים. התנגדות למוסד הזה מקבילה להתנגדות שיהיו מדינות בעולם, שכל בנאדם יחיה לעצמו. אני כמובן בעד לתת לכל מי שרוצה להתחתן, כל עוד זה נעשה בהסכמה הדדית. נישואים זו זכות יסוד בסיסית של האדם. ולכולם יש זכות לממשה כולל הומואים, לסביות ואפילו לרוצח ראש ממשלה. אלה זכויות שלחברה אסור לכרסם אותם.

 

[STANLEY CLIMBFALL]

אובג'קשן,your honour

מאיפה נתחיל.. אתה מזכיר לי רב.ממש ככה.אני אפילו יכול לדמיין אותך נואם את זה באיזה ביתכנסת 'מכובד' ושבוע אחרי זה איזה זמר שר בהופעות 'שיר קונטרה' נגד דרשתך. תראה,יש פה ושם פרטים שאני בהחלט מסכים איתך,ויש עובדות נכונות(בעצם עובדה חייבת להיות נכונה..נק' למחשבה),אבל התמונה הכוללת מעוותת מאוד. נכון שזאת דעתך האישית אבל גם לך כדאי,לדעתי,לנסות לחשוב אחרת. אתה כתבת באיזה תגובה פה שרוב האנשים הנשואים-לא מאושרים. מסקנה-אל תתחתנו. אוקיי,נגיד.אז יש לי רעיון חדיש. רוב האנשים החיים עלי אדמות-לא מאושרים. מסקנה-תתאבדו. לא ככה?אני חושב שזה על אותו משקל.. אז למה אני לא מתאבד?כי זה שכל מי שאני מכיר לא מאושר לא גורם לי ייאוש.אני מאמין שיש סיכוי שאני כן אהיה מאושר מתישהו,אולי בסוף חיי,אולי לעולם לא,אבל יש סיכוי.אני גם יודע שבמהלך החיים הקצרים שלי עד כה,היו לי הרבה מאוד רעים קטנים של אושר(אני מקבל על זה כסף,סוף פרסומת) אז נכון שזה קצר מידי אבל זה נותן תאווה לעוד.רוצה דוגמא אקטואלית? ההופעה של עברי הייתה בשבילי רגעי אושר צרוף,וגם בשבילך,אני יודע,וזה היה קצר(לפחות בשבילי)אז אפשר להתאכזב ולא לרצות להגיע להופעות,או אפשר לחכות בציפיה דרוכה להופעה הבאה..אפשר לעזוב את החיים,ואפשר להתמודד איתם בדרכים שלי,בדרכים השונות והדי משונות שלי.אני מעדיף כרגע לנסות להתמודד,דברים משונים עושים לי את זה. ככה גם עם הנישואים.אתה מסתכל יותר מידי על אחרים.נכון,הם לא מאושרים,וכשאני רואה זוגות נשואים אני רואה בנאליות מעצבנת,לרוב.אז מה? פאק איתם,הם גם חיים בצורה שאני לא רוצה לחיות בה.אף אחד לא מונע ממני,או ממך,לטוס לפיליפינים ולגור שם עם פיליפיני מסוקס(ואז לצרף פיליפינית חמודה כמו שהצעת,צ'יג צ'יג,2 טוב כפליים,3 נותנים בראש) ואם אני אגיע למסקנה שזה מה שטוב לי וזה מה שצריך להיעשות,זה מה שייעשה,ואם נחליט שלושתנו על חתונה כמיטב המסורת ההולנדית(לצורכי שלום בית..),ואני והם נאהב את הטקס נתחתן בטקס הולנדי.או בטקס שנמציא במיוחד בשביל עצמנו. איך שאני רואה את זה-חתונה זה בהחלט מסורת ישנה ועתיקה,שצריך בה הרבה שינויים,וכך גם הדת,ומשניהם אתה צריך לקחת את מה שטוב לך.זה שהחרדים מניאקים,אני הראשון שאגיד(לא אישי..לכל מעריציי החרדים באשר הם שם), זה שהחילונים גם מניאקים,שוב גם את זה אני אסכים בשמחה להגיד(לא אישי..) אז 'נהרוג את כולם',כפי שצורחים 'האלה שאיבדו את הילד'?לא.. ניקח מהם את הדברים הטובים,ומהם את הדברים הטובים ויש דברים טובים אצל כולם,אפילו אצלי,לעיתים מזדמנות. כמו שחז"ל הוותיקים והלרוב צודקים אמרו שצריך ללמוד מכל אדם. גם צריך ללמוד מכל דבר,מכל דת,מכל פאקינג משהו שמסתובב ביקומינו. גם בקטע של חתונה,אתה אוהב לשבור כוסות כתחביב?אז שבור כוס בחתונה,אתה לא?אז אל תשבור.אתה רוצה שכל מי שמגיע לחתונה שלך יצהיר אמונים למלפפון?סבבה תחליט שככה יהיה...'תעשה רק מה שאתה אוהב'(הגירסה השוביניסטית?..) שום מסורת לא אמורה להגביל אותך,כמובן חוץ מהלחץ החברתי,שזה תתמודד עם זה איך שאתה בד"כ מתמודד עם זה,אבל בקטע של מסורות ישנות,או כל מה שקשור לזה?אנחנו הם האנשים החדשים!,אם יש באיזשהו מסורת משהו נוח לנו,ניקח אותו בסבבה,ואם לא,אז לא נתייחס. אל תתחתן בגלל סיבות חברתיות,כספיות,או כל דבר אחר.אל תתחתן בכלל אם אתה לא רוצה,אבל הסיבות שהזכרת למעלה,כל אחד שם כפרט הוא הכי רחוק מהמציאות בנוגע לרוב הזוגות שמתחתנים. אולי חלק מהם ביחד זה סיבה.אולי.לפעמים. אתה מעצב את החיים שלך,אתה לא חייב להיות כמו כולם,אני למשל לא רוצה 'להיות כמו כולם',אני מעדיף להיות 'אלטרנטיבי' ולחיות את החיים בדרך ייחודית לי,וטקס הנישואין שלי,אם וכאשר,יהיה איך שאני והוא/היא/הדבר נרצה שזה יהיה,ולא נהיה כבולים לשוםדבר שלא נרצה להיות כבולים אליו. 'אנשים מחפשים אהבה ומוצאים סיבות טובות להיות לבד'-(נ.לב) אולי תגיע למסקנה(ותאמין לי שטרם הגעת למסקנה..כל החיים מסקנות משתנות,אם אנחנו מתייחסים אליהם בתור מה שהם-מסקנות רגעיות שמבוססות על מצב שכבר לא קיים או משהו דומה)שלא בא לך להתחתן.בא לך לחיות עם אהובתך,2 ילדיכם ו-4 הכלבים בלי טקס רשמי של מדינת ישראל.מבחינתי?בכיף?אבל אל תפסול לאחרים שום דבר..כתבתי יותר מידי,וכל זה היה רצוף..ממש רצוף. אם מישהו/י אכן קרא/ה את כל זה,תנו סימן כתגובה להודעה,אפילו תגובה ריקה,שאני אדע שזה לא היה לשווא.. פאק אני חייב להיות ער עוד קצת יותר מ-3 שעות,בהצחלה לי,סופשבוע רגוע לכולם..

 

[STANLEY CLIMBFALL]

מגיב לעצמי..(מנהג מגונה)

לאחר קריאה של זה,אולי החלטתי לפצוח בשורת טורים משלי..זה גם ארוך מספיק בשביל טור,ואני רק צריך להיות פרובוקטיבי יותר(וזה דבר קל) ויש לי רייטינג,ובארצנו אם יש לך רייטינג אתה ממש סופרסטאר(המשפט האחרון כבר נאמר בלעג.)

 

[Ez sLeeP]

../images/Emo45.gif

 

[blue pill]

קראתי, אל תדאג...

 

[lollapalooza]

גו צבי ../images/Emo45.gif

אני שוב מסכימה איתך. אבוי. זה הפך להיות הרגל.