זאת בדיוק הבעיה (זהירות, ארוך)
וגם אחד הדברים שמוכיחים שכל הדיבורים היפים על "שוויון" הם לא יותר מאשפה שנשפכת מפיותיהם של אלו שאינם מסוגלים לחשוב. (מותר להגיד פה בפורום "בולשיט?") מה שהפמיניסטיות שכחו לקחת בחשבון זה שכמתחילים לצרוח "שוויון" צריך גם לוותר על זכויות-יתר, ואני למשל לא כל כך רוצה שיפסיקו לקום לי באוטובוס או שאאלץ חו"ח לפתוח דלת עבור עצמי. סתם דוגמאות. אלו שמתרגזות כשג'נטלמן מתנהג אליהן כמו אל ליידי אומרות בעצם, "אני לא אשה." היות ורובן גם לא נראות כמו נשים יש בזה הגיון מסויים, אבל הרוב הנשי הדומם (בניגוד למשופמות הצרחניות) לא מרוצה מהנישה המלאכותית שהחברה המערבית ה"נאורה" הכניסה אותן לתוכו. בתור אשה, אני רוצה שלך בתור גבר יהיה מספיק בטחון עצמי כדי שאם יצא שהורדתי יותר ברווזים במטווח אתה לא תרגיש כאילו שהורידו לך ביצה, ומספיק הבנה כדי לדעת שגם אם אני מתפרנסת בתור רוצחת שכירה, בסופו של יום עבודה מפרך ארצה בכל זאת לשים את ראשי הענוג על כתפך החסונה ולהיות האשה המתפנקת והקטנה (ולפני שאתה שואל איך זה אפשרי עם הארבע מאות קילו שאני סוחבת עלי, אני לא מדברת במובן הפיזי אלא הרגשי) ושבכלל, הייתי מעדיפה שבעיות הפרנסה יהיו עליך מלכתחילה ושלא תתערב לי במה שקורה עם הילדים והבית. אני מצדי, לא בתור אשה אלא בתור בן אדם, מבינה שפירגון זה דבר הדדי ויש לי מספיק בטחון עצמי כדי לדעת שגם אם בילית את הערב במועדון חשפניות איפה שיצאו לך העיניים וכל החולצה נרטבה לך מרוב שהזלת ריר, בסופו של דבר אתה חוזר אל ארבע מאות הקילו והשפם שלי כי זה איפה שאתה באמת רוצה להיות בסופו של יום. תאמין לי, איפה שיש בטחון עצמי אין שיחות "יחסינו לאן" אין "הג'ינס הזה משמין אותי?" אין צעקות על הטרדות מיניות מצוצות מהאויר, אין דרמות ואין בעיות. ולענין עצמו: תשבור את הטאבו. תתלונן. בשם השוויון המהולל.
