צהריים טובים גב' פקח ../images/Emo9.gif
אני מאוד מצטערת לשמוע את הדברים שלך. מה היינו עושים בלי החברים? מה? אנחנו כלום בלעדיהם, יותר מכלום, גורנישט, נאדה, חלולים. נכון שלפעמים יש את אלה שעוזבים, אלה שבוגדים, אלה שכבר לא אכפת להם. אבל בתקופה שכן היה אכפת, הם הקשיבו, הם עזרו, הם היו האנשים היחידים שיכולנו לפנות אליהם כשמשהו קרה. גם לי הייתה תקופה שחשבתי ככה, שאין באמת דבר כזה "חבר אמיתי" וכולם עוזבים בשלב כלשהו. אבל את יודעת מה גיליתי? זה לא רק הם. גם אני עשיתי את זה, עזבתי, ואפילו כמה פעמים. אין מה לעשות, ככה זה אנשים. באים, מדברים, מקשיבים, עוזרים והולכים. טבע האדם.
