טוטאליות?
עזרו לי להבין: הבן שלי מתמקד רק במי שהוא אוהב נורא. בדרך כלל, בי. הוא מוקף אנשים, כולם רוצים בקרבתו, בחיוכו, כולם מנסים. הוא מביט רק עלי. צוחק אלי, מטפס עלי. נותנים לו מתנה, הוא לא מסתכל על הנותן. הוא ממשיך איתי. קשר עין מופלא, צחוק, הנאה, קרבה. יתר האנשים אוויר מבחינתו. לא רואה, לא מביט, לא שומע. אנשים, חלקם אוהבים אותו, רובם רוצים בחרתו. רוצים להגיע. לפעמים זה משפחה קרובה ממש, אחים, אבא, סבים. הוא אוהב אותם. הם לא לוחצים אותו. הם לא "מטפלים", הם לא כופים. הם מנסים בעדינות, רק קשר עין. מגע אפסי. הוא צורח. רק איתי מתחבק וצוחק. תעזרו לי להבין את זה, להתמודד עם זה. הוא ילד גדול. עוד אנשים מנסים להגיע אליו חוץ מאמא.
עזרו לי להבין: הבן שלי מתמקד רק במי שהוא אוהב נורא. בדרך כלל, בי. הוא מוקף אנשים, כולם רוצים בקרבתו, בחיוכו, כולם מנסים. הוא מביט רק עלי. צוחק אלי, מטפס עלי. נותנים לו מתנה, הוא לא מסתכל על הנותן. הוא ממשיך איתי. קשר עין מופלא, צחוק, הנאה, קרבה. יתר האנשים אוויר מבחינתו. לא רואה, לא מביט, לא שומע. אנשים, חלקם אוהבים אותו, רובם רוצים בחרתו. רוצים להגיע. לפעמים זה משפחה קרובה ממש, אחים, אבא, סבים. הוא אוהב אותם. הם לא לוחצים אותו. הם לא "מטפלים", הם לא כופים. הם מנסים בעדינות, רק קשר עין. מגע אפסי. הוא צורח. רק איתי מתחבק וצוחק. תעזרו לי להבין את זה, להתמודד עם זה. הוא ילד גדול. עוד אנשים מנסים להגיע אליו חוץ מאמא.