טוב, תעזרו לי...

[לחיות בהרמוניה]

זה שמשהו לא אישי כלפייך

לא אומר שאת צריכה לקבל את זה. אם מישהו עומד ויורק על מישהו ברחוב בהמשכיות ולא מפסיק לירוק, אפילו שזה לא אישי, את לא אמורה להסכים שזה יקרה. טוב, מראש לא ליצור מצב שזה קורה לך... אבל אם זה קורה, אז ברור שלא להסכים להישאר שם. מקווה שהבנתי אותך.... חלק מצעידה בדרך האהבה זה לא להיות במערכות יחסים שלא טובות לנו, לא להסכים שיפגעו בנו ועוד.....בגלל שאנו אוהבים את עצמנו

 

[פגי באנדי]

../images/Emo51.gif זה בדיוק מה שאני אומרת.

 

[לחיות בהרמוניה]

../images/Emo13.gif

 

[צועד בדרך הלוחמים]

תרגול הפרדה.

אחלה, אז השכל מבין שזה לא אישי - והרגש לוקח אישי עדיין, במידה כזאת או אחרת. זה כמובן בסדר גמור, אבל כואב ומבוסס על שקר כלשהו, או טעות. אחד מהדברים הבסיסיים, כך נדמה לי, לעשות עכשיו, הוא לתרגל הפרדה. להבחין בהפרדה. איזו הפרדה? בין הכאב שלך לבינו. הרי אין קשר בין מה שהוא עשה לבין הכאב שיש בתוכך, למעט העובדה שמה שנדמה היה לך שהוא עשה סימל או הזכיר או נגע אצלך בכאבים מסויימים שקיימים בך. אז עכשיו פשוט (או לא פשוט) להבחין בכאבים האלה שלך, שאינם קשורים אליו ולמקרה הספציפי המקומי הזה. לכאבים שזה עורר אצלך. למה זה מתקשר? להתבונן פנימה ולהגיד: "אוקיי, יש בי כאב כזה וכזה וכזה..." (לדוגמה: "כאב שנוטשים אותי" או "כאב שלא הוגנים כלפי" או "כאב שמאשימים אותי באופן מוגזם על טעויות קטנות" או "כאב על כך שלא מגיע לי ש..." וכו') לדוגמה, מישהו בא וצועק עלי: "טמבל!" ואז אני מרגיש כאב ומבחין למשל: "אוי, כואב לי, אני מרגיש קטן וטיפש..." (והרי אין לזה קשר לאותו בנאדם, או למעשיו, שפשוט עוררו אצלי כאב שכבר קיים, או דימוי שכבר קיים) אם אני לא עושה את ההפרדה הזאת, הדברים מעורבבים אצלי באופן מזוייף משהו. אני מדמה כאילו משהו חיצוני לי בא והכניס לתוכי רגשות כואבים, בזמן שרגשות כואבים מסויימים שכבר קיימים בי (מתוך תסריטים או דרמות מהעבר, או "חלום" מהעבר, או כל דבר דומה) והמקרה פשוט העיר אותם. אחרי תרגול מועט או רב או באמצע (תלוי...) ההפרדה תהיה ברורה יותר ויפתח פתח לעבודה אישית מלאה יותר על העניין הזה, בצורה נקיה, טובה ויעילה יותר. הכאב כבר לא קשור אל אותו אדם ספציפית... הוא פשוט שלי (שלך).

 

[kung fu]

יפה ../images/Emo45.gif

 

[פגי באנדי]

../images/Emo122.gif וואו- חייבת לספר לך

הבוקר לא הצלחתי לקום למטלות הרגילות שלי. פשוט לא רציתי לתת מתחת לשמיכה. היות ואני אדם שמחובר מאוד גופנפש, כל התחושות שלי דיברו על זה שאני חייבת להמשיך להסתתר- לא מסוגלת להתמודד עם משהו. התכסיתי חזק חזק ושאלתי את עצמי מה כל כך כואב לי שאני לא יכולה לקום ולהתחיל את היום שלי? אני מרגישה שהמקרה הזה אכן נגע במקום אצלי, מקום עמום, עמוק, ששוכן האפילה ולא מראה לי את עצמו בצורה ברורה- מקום מלא כאב, דחוי, רגישמאוד מאוד מאוד והתחילו לוץ לי בראש פלאשבקים של החיים שלי עם איזו תחושה מעמיקה שכל כך כל כך קשה לי לנגוע בה כי היא כואבת וחונקת לי פיזית את טבעת צאקרת הרגש- ממש.. תחושה שמדבר ת על משהו בסיסי ביותר בכל הנוגע למילה הזו ד ח ו י ה . אני מתכוונת לשבת לעבוד על זה היום , זה הכרחי כי פתאום אני קולטת תחומים נוספים בחיי שמדברים על המקום הזה ועל כוחו ועל הנמציאות שאני יוצרת שמגיעה משם. כואב , כואב חזק חזק!!! על מנת לעשות הפרדה אני קןדם כל אצטרך לראות את זה, בעין ערומה, לראות ולהבין על מה מדובר- מה זה שם האמונה/דפוס/ערך בסיסי כל כל שמכאיב לי בלי סוף ,שגורם לי למגון שלם של התנהגויות /מחשבות/ וכו'... תודה צועד, אישרת לי את תחושתי- יש שם ללא ספק משהו עמוק יותר שהוא שלי ורק שלי- והידיד הזה נגע בו. לא מוריד מהבכאב- אבל בהלחט מלמד אותי שיש עוד מה לעשות. תודה רבה אור ואהבה פגי.

 

[אין לי שם בסדר?]

עוד נקודה

כי אני מרגיש שלא לגמרי הגעת לסיפוקך.. שעדיין לא ממש קיבלת את התשובה שחיפשת. מה זה "לעשות הפרדה" מה זה "לא לקחת באופן אישי" סך הכל מילים.. ושאת אומרת אותן.. כמה זה עוזר? הייתי אומר שלא ממש משנה כלום, אני טועה? היישום של זה טמון לא במה שאת עושה, ולא במה שקרה, אלא במי שאת. זה עניין של הערכה עצמית, ושמירת הכוח לעצמך, מאשר לתת את הכוח שלך לאדם אחר. את מרגישה דחויה בגלל המשמעויות שאת נותנת לסיטואציה ולמה שקרה עם הבן אדם, המשמעויות הן התשובה לשאלה מה זה אומר עלי? מה זה אומר עליך שהוא עזב והעיף אותך ככה? שאת לא שווה? שאת לא אהובה? שמשהו דפוק בך? שאת לא מספיק טובה כדי שירצו להישאר איתך? תבחרי. ועכשיו השאלה, זה שהוא עשה את זה.. באמת אומר את אחת המשמעויות האלה? או שזה בעצם יכול להיות משהו שקשור אליו ולא אליך? אולי זה פעולה שהוא עשה שבאה מתוך המערכת השיפוטית שלו, מתוך ההחלטות שלו, מתוך הרגשות שאצלו משהו לא בסדר בעצם.. מתוך זה שיש לו טעם לא כל כך טוב או הבחנה מי זה בן אדם שווה באמת למשל?

ההפרדה האמיתית צצה כשאת מתחילה להכיר בערך האמיתי שלך, שלא קשור לשום אדם או נסיבות. כמה את שווה? זה פשוט להסתובב עם המילים המחשבות והתחושה של "אני מדהימה" ואולי להוסיף לזה גם "וזה לא תלוי בכלום".

 

[פגי באנדי]

../images/Emo13.gif

התשובה שאני דעיין מחפשת ובאמת קשה לי בלעדיה - היא למה? זה הכול. הסיבה של הדחויה שלי נעוצה הרבה הרבה הרבה יותר עמוק ורחוק מהאדם הזה ובכלל מתחילה בשנות הינקות. עליי זה לא אומר הרבה- זה אומר משהו עליו. מה שאני יכולה ללמוד מזה זה רק את השיעור שלי- אולם אני לא מאמינה שזה מוריד מערכי כשהוא זה, לא. אין ספםק שזה קשור אליו אולם אני עדיין כמהה לשמוע את הצד שלו, אני רוצה שיקוף של זה מהצד שלו- לקבל את ההשלמה שחסרה לי. אתה צודק כמובן- הכול מתחיל ונגמר בהערכה עצמית . כל השאלות ששאלת לגבי ערכי העצמי הולכות לעבודה על מקומות עמוקים הרבה יותר מאשר אלה שקשורים בכלל לבחור הזה- כל מה ששאלת עליו זה שלו ושלו לגמרי. החיבור היחיד שעוד חסר לי זה לקבל פידבק ישיר ממנו כדי לדעת האם אני קולעת בתחושה שלי למה שהיה הטריגר לזה. זה חסר לי רק כאישור לתחושות לי- לא יותר. תודה לך אמרת דברים יפיםם פגי.

 

[אין לי שם בסדר?]

את.. מסבכת את עצמך

לא תמצאי שום פתרון מהשאלה (הכי תוקעת בעולם) "למה". ה-למה, זאת שאלה שמשאירה אותך במקום.. את לא תתקדמי ולו מילימטר עד שתשיגי את התשובה שלך לשאלה, מאיפה זה בא? מה המקור של זה? מה היה בעבר שלי שהתחיל את זה? וגם אז שאולי תשיגי את התשובה (ספק) תגלי שזה עדיין לא גורם לך לזוז. הדבר היחיד שיגרום לך לזוז.. זה שתתחילי לזוז. זה לא משנה למה. את כלללל הטכניקות בעולם את מחפשת רק כדי להגיע למשהו מאוד מאוד פשוט, וזאת ההרגשה של "אני בסדר", "אני מדהימה", "אני אחלה, ואני לא צריכה אישור של אף אחד לזה". ואת גם לא צריכה סיבות בשביל זה.. את יכולה להצהיר הכי פשוט בעולם על האמיתות האלה ולהכיר במי שאת. וזה לא משנה איזה טראומות נוראיות עברת בחיים שלך. קיימת לשרותך הבחירה לא לחיות יום נוסף מתוך משקעי העבר או ההרגלים שלך אלא מתוך חזון חדש ודימיון. רוצה שאלה מועילה לשאול את עצמך? תשאלי את עצמך.. מי היא את, שהיית רוצה להיות בגרסתך הנעלה והנשגבת ביותר. אז כבר תתחילי להתקדם.

 

[פגי באנדי]

תודה, נסכים שלא להסכים.../images/Emo140.gif

 

[אין לי שם בסדר?]

ההסכמה שלך לא חשובה לי ../images/Emo13.gif

זה החיים שלך.. אם את חושבת שיש לך את התשובות, אז אני מציע לך לבחון את זה לפי התוצאות שלך. ואם מסתבר שאכן..... אז אחלה.

 

[פגי באנדי]

כנ"ל. כל טוב.../images/Emo140.gif

 

[צועד בדרך הלוחמים]

איזה עומק, איזה תובנות.

כיסחת את הצורה להמון אשליות, הא?

 

[אין לי שם בסדר?]

אני משתדל ../images/Emo13.gif אבל..

מרוב שאני כל הזמן מוריד אשליות.. אני מפחד שבסוף לא ישאר לי עולם

 

[צועד בדרך הלוחמים]

באמת?

 

[צועד בדרך הלוחמים]

נסיון להגיב אחרת, בצורה יותר ברורה:

"וואו... ככה אתה מרגיש?"

זהו, זה נראה לי יותר ברור מאשר "באמת?"

 

[לחיות בהרמוניה]

תודה לך ../images/Emo45.gif אין לי שם בסדר ../images/Emo24.gif

גם לי זה עזר

 

[צועד בדרך הלוחמים]

מדליק, אז ההפרדה קיימת.

אז עכשיו נראה לי שאולי כדאי לך להתמקד בעובדה שאין מה לדעת או לגלות בהקשר שלו. הוא לא פעל כפי שהוא פעל בגללך. ה"למה?" קשור לחלום האישי שלו. וזה דבר אחד. העניין מתפצל לשניים לדעתי. הדבר השני הוא העבודה שלך ישירות על הכאב שזה העלה, אם את רוצה לטפל בזה. את מבינה איזה שתי התפצלויות של עבודה נדמה לי שאני רואה כאן, בהשתקפות שנוצרת בתוך החלום שלי?

 

[צועד בדרך הלוחמים]

פגי באנדי

רק מוודא שראית את התגובה שלי אלייך (לא הגבת, אז אני מוודא).

 

[מיוי]

בטח שלוקחים את זה אישית

נורא מכאיב, וגם אין בתחום הזה חוקים. אי אפשר לשאול למה או מה עשיתי בקיצור, נשאר רק להמשיך הלאה אני מצרפת לך מאמר חמוד על: גברים נשים והבוקר שאחריי... זה יכול להבהיר כמה דברים יום טוב