טוב, תעזרו לי...

[פגי באנדי]

../images/Emo51.gif

 

[זיו מתוקי23]

מכיר מישהי שאולי מרגישה כרגע כמוך

שלום! זו פעם ראשונה שלי בפורום הזה. הגעתי דרך ההודעה בעמוד ראשי. אני חייב לציין שההודעה שלך החזירה אותי קצת אחורה, לא באשמתך כמובן. אני אספר בקצרה מה שקרה לי למרות שכתבתי על זה כבר בפורום סינגלס. בקצרה: התאהבתי בידידה שלי, אמרתי לה. היא לא מרגישה כמוני והחלטתי לפרק את הידידות שאינה מובילה לשום מקום. טעיתי? עשיתי בשכל? לא יודע. ימים יגידו. זה עוד טרי. זה קרה שבוע שעבר. העצב, הדמעות, הכאב שאני עוד חש לא מפסיקים. מדי פעם יש רגעים טובים שמצליחים להשכיח ממני את הכאב אבל זה עדיין לא זה. אני לא יודע מדוע ידידך החליט לנטוש ככה בלי להגיד כלום, רק שתדעי שאני לא שונה ממנו בהרבה. ההבדל היחיד הוא שאמרתי שזה הסוף, שזה נגמר, שאנחנו נפרדים וכל אחד הולך וממשיך בדרכו לבד. כמה שזה כואב. לא היה לה מה להגיד לי חזרה. היא לא אמרה כלום בעצם. אין לי מילים מנחמות. אין תרוצים גם. אני רק יודע שעשיתי בפעם הראשונה בחיי מה שטוב בשבילי, למעני, לטובתי האישית. כשקראתי את ההודעה שלך הבנתי שיכול להיות שהיא מרגישה בדיוק כמוך. שנטשתי אותה, עזבתי, ויתרתי על הידידות שלנו, ובגלל מה? בגלל שהלב הדפוק שלי התאהב בה. האם זו סיבה מספיק טובה לפרק ידידות? לפרק קשר כזה נהדר? פשוט לא יודע. לפעמים מרגישים רע. לפעמים רוצים לברוח. יש לזה מחיר. המחיר הוא פגיעה באנשים שאוהבים מאוד. גם אני, כמו ידידך, מחקתי כל זכר לקיומה בחיים שלי. מחקתי מיילים, הסרתי אותה מכל התוכנות מסרים וזה היה דבר קשה לעשות אבל הייתי חייב לעמוד במילה שלי. תביני גם את הצד השני. גם אני מרגיש נעלב, כואב, דחוי, זה לא חד סטרי. אבל קרה משהו, לא בשליטתי, זה חלק מהחיים, התאהבתי וזה בעוצמות כאלה ענקיות שאין דרך אחרת להתמודד איתם בלי לנתק קשר. זו הדרך היחידה להחלים, לקום מהמקום הנמוך שאני נמצא בו כרגע, לחזור לשגרה. אני רק יכול להבין אותך, להזדהות, ולנסות להגיד שגם בטוח לו לא קל עכשיו. לא ברור מה היה ביניכם ומדוע הוא החליט ככה להעלם בלי להסביר כלום, אבל אני משוכנע שאם הייתם יחד היתה לו סיבה טובה לעשות כך. זה לא קרה סתם, אלא אם הוא איש רע, רשע, מנוכר ולא נראה לי שזה המקרה.

 

[פגי באנדי]

העמוד הראשי???../images/Emo12.gif../images/Emo12.gif../images/Emo12.gif../images/Emo12.gif

אף אחד לא יכול להגיד לך אם זו סיבה "מספיק טובה או לא"..זה כל כך אינדבידואלי ואין ספק שבמקרה של אהבה שאינה נענית רגשות רבים מתעוררים, ביניהם הצורך הראשוני להגן על עצמינו . לגיטימי. מה עושים עם הצורך הזה זה בחירה אישית של כל אחד ואחד. אני לא חושבת שהוא איש רע רשע ומנוכר- אבל אני כבר לא יודעת אולי מי הוא בכלל.. תבין שהתמונה שהייתה לי התפרקה לחתיכות , אין לי כבר ביטחון אם מה שהרגשתי זה אמיתי- אולי בכלל זו הייתה אשליה חד צדדית? רק ממני? אולי אינ תירגמתי את זה כחברות טובה וקרובה והוא בכלל הרגיש אחרת ? אני יכולה לתרגם רק ע"פ אמות המידה שלי- ואמות המידה שלי אומרות שאני מעולם לא הייתי עושה דבר כזה למישהו שאיכפת לי ממנו! לעולם! אבל שוב, זו רק אני! אני מבינה שלו יש את הסרט שלו- אני רק אומרת שאילו היה חולק איתי את הסרט הזה היה לי אלי יותר קל להגיד שלום... ככה הכול נשאר פתוח וכואב -כמו פצע טרי. זה גרם לי לערער על כל מה שחשבתי שיש. אבל זה גורם לי גם לחשוב על המקום שלי , הצרכים שלי, מאיפה פעלתי. מה האחריות שלי בכל המקרה הזה (והיא יכולה לתפוס רק לגבי)- והכי חשוב: איך אני יכולה להתמודד עם הכאב הזה בדרך הכי נכונה עבורי, שתתרום לצמיחה שלי. תודה לך. פגי

 

[פגי באנדי]

ועוד דוגמא

לכמה כל אחד מאיתנו שונה: לא חשוב למה ומאילו סיבות הוא בחר להתנתק ממני בצורה כזו- עם כל הפגיעה- אני עדיין אוהבת ומעריכה אותו כאדם. כך שכמו שאתה רואה- מרחק וניתוק פיסי לא משנים אצלי כל כך את עוצמת התחושות האוהבות בעוד שאצלך הריחוק הפיזי היה קריטי על מנת לשלוט איכשהו בתחושות הללו. אני יודעת שזה נשמע מבולבל- אבל אני בטוחה שהייתה לי פואנטה.

 

[motibocsh]

ספרי

מה בדיוק עשית אז ניתן לך תשובה מדויקת ?

 

[פגי באנדי]

לא רלוונטי לשאלתי ../images/Emo52.gif

 

[Nickie S]

יש רק דבר אחד לעשות, לדעתי

זה תמיד כואב. זה לא יכול שלא לכאוב. איך זה שדחו אותי? שלא רוצים אותי? אני בטח עזיתי משהו לא בסדר. אילו הייתי/לא הייתי עושה משהו - זה לא היה קורה... אני יודעת. גם אני עברתי את זה והרגשתי אותו הדבר. ואז הבנתי, שזה בכלל לא נכון. שרוב הכאב הזה מקורו בגאווה ובאגו: אמרו לי ש"לא רוצים אותי". וכמו שאני לא אהיה לעולם עם מישהו שאני לא רוצה להיות איתו, כך לא ארצה שמי שאני אוהבת יהיה עם מישהו שהוא לא רוצה להיות איתו/איתה. נכון? ומצאתי שהדבר הטוב ביותר לעשות הוא, עד כמה שזה נשמע מצחיק, זה לא לקחת את זה אישית. הוא לא עשה את זה כדי לפגוע בך, אלא כדי להיטיב עם עצמו. ואין דרך לעשות טוב לשניכן בבת אחת, כי רציתם דברים הפוכים. את לא תלויה במה שחושבים עליך, ובטח שלא במי שאינם חושבים שאת מתאימה להם בתור בת זוג. תקבלי את זה שאת אדם לא פחות מדהים משהיית לפני שבוע, פשוט לא האדם שמתאים לו. רק ככה אפשר להמשיך, לא לדכא את עצמך, לא לזחול לתוך הקליפה להתחבא - ולא לכעוס עליו. כי זה כמו לכעוס על מים שהם רטובים. תיטיבי את עם עצמך. בהצלחה.

 

[פגי באנדי]

לא מדובר בבן זוג יקירה..

אלא בחבר טוב. תודה רבה על המילים החכמות, אכן, הכעס כבר כמעט שכך (כי פרקתי אותו וטוב שכך) ובמקביל אני מתחילה להבין את כל הנאמר. מאחלת לו הצלחה בדרכו ונפרדת לשלום ))