טוב משו ממש מוזר...

[ירדן השולטת]

טוב משו ממש מוזר...

חזרתי עכשיו ממסעדה עם ידיד שלי שהוא גם ידיד של חברה הכי טובה שלי לשעבררר שרבתי איתה ריב ממש גדול.. אז סתם איכשו תמיד מגיעים אליה למרות שאנלא רוצה..זה פשוט יוצא ואני הכי מתעצבנת מעצמי..כי..עדיין אכפת לי ממנה ואיך היא ובלה בלה בקיצר ידיד שלי אמר לי שהיא לא אותו בנאדם..שהיא עכשיו ממש נכנסה לקטע של הבנים שהיא כל הזמן מדברת על ההוא ועל ההוא וזה מה שמעניין אותה כעיקרון עכשיו..והיא גם יותר מטופחת מפעם וכל מיני כאלה.. אז אמרתי לו מה נגיד ואני אראה אותה אנלא אזהה אותה?!...אז הוא אמר שלא..כי מאז הריב שלי ושלה לא ראינו בכלל אחת ת'שנייה...אולי איזה 4 חודשים.. לי הוא אמר שהשתניתי לטובה..שזה עשה לי רק טוב ושהתבגרתי.. כן..ברור שזה שינה אותי..אבל אנלא מרגישה שממש השתניתי..אני חושבת שנשארתי אותו דבר רק ההתמודדות שלי לדברים היא הרבה יותר טובה כי שהייתי חברה שלה היא תמיד עזרה לי והייתי מאוד תלויה בה. אוף זה כזה מעצבן שאחרי הכל..אני עדיין מתגעגעת אליה..שזה פשוט לא עובר ואיכשו תמיד מגיע למצב שאני מדברת עליה..למרות שהיא יצאה הכי זונה בריב שלנו... תמיד אם אני עם חברים משותפים השיחה היא עליה..ומעניין אותי מה קורה בחיים שלה וזה כזה מתסכל כי אנלא רוצה להתעניין...ובעעע קיצר..מגילה יצאה לי אבל הייתי חייבת להוציא את זה..ושאלה- איך אני יכולה פשוט לא לדבר עליה יותר..ולחשוב שהיא לא קיימת? כי לדבר עליה ולחשוב עליה לא עושה לי טוב..ועבר כבר הרבה זמן מאז שאני לא מדברת איתה..ואני יודעת שעליי היא לא מדברת..מידי פעם שואלת מה איתי..אבל ממש בקטנה..ו...אוףףףף!!!

 

[sh53]

זה כמו זוג שנפרדים ומנסים בכח

לשכוח אחד את השני וכל הזמן חושבים ומארגנים לעצמם תוכניות איך לשכוח אחד את השני - אולי ככה זה גם אצלך? את כל הזמן חושבת איך לשכוח אותה? חושבת גם בזמנך הפנוי איך לגרום לעצמך לשכוח אותה? אז ככה - לשלוט על אחרים שלא יזכירו את השם שלה בשיחות את לא יכולה, אבל מה שאת כן יכולה זה לומר בנימוס שאת רוצה להחליף נושא שיחה כי... (בעדינות כמובן). את יכולה למצוא לך חברים חדשים ולהתעסק איתם, לעשות דברים שמעניינים אותך ולעסוק בתחומים חדשים - כלומר להתפתח ולדעת עוד ועוד דברים - ואז כשתהיי עסוקה לא יהיה לך זמן מן הסתם לחשוב עליה. מה את חושבת על מה שהצעתי?

 

[ירדן השולטת]

אנלא מנסה בכוח להפסיק לחשוב..

היה הרבה זמן שלא חשבתי עליה בכלללל.. אבל שהייתי עם ידיד שלי שאיכשו איתו אני כל הזמן מדברת עליה..למזלי באמת הכרתי אנשים אחרים שלפעמים אני מזכירה אותי..אבל בכללי בכלל לא..אפילו בקושי. עם הידידים או חברות שכן מכירות אותה אז אני כן מדברת עליה..פשוט זה יוצא כי אולי כי הם מכירים אותה אז זה ככה.. עכשיו עם אותו ידיד רבתי..לא קשור לזה כן? אבל זה נראה לי הכי טוב לא לדבר איתו כי גם שאני אומרת לו לא לדבר עליה..אני מתחילה שוב לדבר עליה ולא אם הוא נגיד מזכיר אותה לשנייה אז להעביר את זה..אני פשוט נזכרת וסקרנית למה שקורה בחיים שלה אז אני ממשיכה לדבר עליה..וזה מתסכללל. עכשיו בגלל שאני מתגייסת ומקווה למצוא חברים נורמלים..אז זה כבר לא יהיה רלוונטי בכלל..

 

[sh53]

יכול להיות שמבחינתך עוד לא עבר

מספיק זמן? אולי שזה טרי עדיין (גם אם עבר מבחינה כרונולוגית המון ימים וכשסופרים את זה יום יום בנפרד זה הרבה ימים, אבל מבחינת הרגש ולהמשיך הלאה - אולי לא עבר מספיק זמן?).

 

[ירדן השולטת]

יכול להיות..

אבל אני מפחדת שזה לא יעבור בחיים.. אוףףףף למה הכל חרא? למה זה היה חייב לקרות ככה?!..

 

[sh53]

לא יעבור בחיים? לא נראה לי

אם תסתכלי על החיים שלך, על כל מה שעברת, אני בטוחה שעברת פעם אירוע או שניים שלא היו נעימים ועכשיו תיזכרי בהם רק כי ביקשתי ממך, ואם לא הייתי מבקשת אז לא היית נזכרת בהם כלל - ככה שעם הזמן שוכחים דברים או שהם "זזים" הצידה לגמרי ומפנים את הדרך לאירועים חדשים בחיינו.

 

[ירדן השולטת]

אני מאוד מאוד מקווה שזה מה שיקרה..

פשוט היא..הייתה מאוד משמעותית בחיים שלי..וכמו שאת אמרת..דברים לא נעימים שעברתי..היא הייתה שם ועזרה לי אז זה נשכח. עכשיו היא כבר לא פה.. וזה קשה... אבל מצד שני אני שמייחה שזה קרה..שיש לי כבר ת'ניסיון הזה..את מבינה למה שאני מתכוונת?

 

[sweetdreams]

ירדן היקרה..

דבר ראשון, אני חושבת שהשינוי שעבר עלייך הוא שינוי טוב. שאת כבר לא תלויה באנשים אחרים, ומתסמכת יותר על עצמך. גם אם מדובר באנשים מאוד מאוד קרובים, שכמובן ניתן ורצוי להיעזר בהם לעיתים, זה חשוב להיות עצמאי ולא להפוך את ההיעזרות בהם לתלות. כך שבאופן עקיף כבר יצא לך משהו טוב מההתרחשויות שלך ושל החברה שלך. לגבי לשכוח.. תראי, אני לא רוצה להישמע פסימית. אבל יש דברים שלא עוברים. הם נשארים איתנו. מה שכן, הזמן ממתן אותם, נותן להם יותר פרופורציות, מאפשר לנו לא להתעסק איתם באותה תדירות ובאותה עוצמה. אבל אילו דברים שנשארים, וכל פעם שנחשוב ונתעסק בהם אז הם ייפתחו מחדש. אין מה לעשות, אף אחד מאיתנו לא חף מטעויות, ויש חוויות רעות שהולכות איתנו בדיוק כמו שיש חוויות טובות כאלו. אני לא חושבת שיש רע בזה שאת שואלת ומתעניינת במה שקורה איתה. זה מראה שאת אנושית ואיכפתית. וגם איך שאת מרגישה אח"כ זה מאוד נורמלי. כל עוד זה לא משתלט לך על החיים, אלא רק תגובה שבאה לאחר שאת מדברת עליה, זה הגיוני מאוד וקורה לכולם. ואני מאמינה שאחרי יומיים-שלושה הדברים חוזרים למסלולם, ואת לא חושבת על זה כל כך הרבה. כמו ששושי הציעה, וראיתי שזה גם מה שאת עושה, זה טוב שיש לך חברים נוספים שאיתם את לא מדברת עליה. כדי שזה באמת לא ישתלט לך על כל אירוע חברתי.