זה מאד טבעי שאדם מסתכל אחורה, עושה חשבון נפש ושואל את עצמו
האם ההחלטה לעזוב הייתה נכונה. דיסוננס קוגניטיבי הוא תופעה אוניברסלית אצל רוב מכריע של האנשים, והם בהחלט מחפשים חיזוקים חיוביים להחלטה שעשו, או חלילה מתחרטים, ומחפשים חיזוקים להחלטה לחזור. כל אחד לפי מצבו, והאירועים שקרו לפני ואחרי ההגירה.
הליגלוג שלך על כך אינו במקום לדעתי. האישיות שלך אחרת, ואתה כניראה לא מסתכל אחורה. רוב האנשים עושים את זה, ושואלים את עצמם מה היה אם ומה היה אילו. אולי אין במחשבות האלה טעם מעשי רב, וזה בזבוז אנרגיה, אבל זה טבע האדם. לא כולם חזקים כמוך. גם לי באה לפעמים החולשה הזו.
