טוב ורע
כמדומני שרוב אם לא כל חברי הפורום, נוקטים ומאמינים שגישה נכונה לחיים טובים ומאושרים עוברת דרך חיים מוסריים, אשר בהם יש לנקוט באלטרואיזם ככל שניתן, ולעזור כמה שיותר לזולת. חלק מכם גם מאמין שגישה זו לחיים קשורה לאיזשהוא חוק קארמה מיסטי אשר מודד את כל הפעולות שלנו, מתגמל אותנו על פעולות טובות ומוסריות, ומעניש אותנו על פעולות לא טובות ולא מוסריות. אני אישית מאמין שראוי להיות בן אדם מוסרי וטוב, ואמונה זו לא תמיד נובעת מהגיון ושיקול דעת, אלה לעיתים גם מתוך אינטואציה שכך הדברים צריכים להיות, לעיתים ההגיון אומר שאם אפעל בדרך לא מוסרית ארוויח יותר, אך אם זאת האינטואצייה אומרת לי שבסופו של דבר אפסיד לטווח הארוך, אם זה בגלל שיש לי מצפון והוא בטח יציק לי, או אולי מתוך אמונה כלשהי בסיכוי לכך שבאמת קיים איזשהו חוק קארמה, או אלוהים שבוחן את מעשנו. בכל אופן קצת גלשתי, אז אגש ישר לנקודה שרציתי לדבר עליה.. מזה טוב ומזה רע? אני יכול לעשות מעשה מסויים, שבא מתוך כוונה טובה, אך למעשה הדבר יפגע באדם אשר הצעתי לו את עזרתי, למשל, אני מציע לאישה זקנה עזרה בלחצות את הכביש, מתוך כוונה לעזור לה, ובמקום שתקבל את העזרה ותשמח על כך שיש אנשים טובים ושהיא תקבל עזרה עכשיו, היא תכעס, כי היא תבין מחדש שהיא זקנה, ומסכנה, שכשרואים אותה מרחמים עליה ולכן רוצים לעזור לה. ייווצר אצלה סבל, שחלקו נגרם בגללי. או למשל, אני יכול לעשות מעשה מסויים, שבא מתוך כוונה טובה, ואותו מעשה באמת יגרום לאדם שמולי להרגיש טוב יותר, אך לטווח הארוך, אולי הדבר יפגע בו יותר. אני יכול להחמיא לבן אדם על איך שהוא נראה, ואותו בן אדם ירגיש ממש טוב בעקבות ההחמאה, אבל מצד שני, תרמתי עוד תרומה לאגו שלו, ולהצמדות שלו לאותו אגו, וכך שבסופו של דבר אולי גרמתי לו יותר סבל מאושר(לטווח הארוך) יוצא מכאן, שאין אנו יכולים לדעת בבטחה בחלק מהמקרים, אם הפעולות שלנו גורמות בסופו של דבר לאושר או לסבל אצל הסובבים אותנו, והדבר מציב קושי עבור האדם אשר רוצה לחיות את חייו בצורה מוסרית. מה אתם חושבים על הנושא? האם הבודהיזם נוגע בנושא זה ודן עליו?
כמדומני שרוב אם לא כל חברי הפורום, נוקטים ומאמינים שגישה נכונה לחיים טובים ומאושרים עוברת דרך חיים מוסריים, אשר בהם יש לנקוט באלטרואיזם ככל שניתן, ולעזור כמה שיותר לזולת. חלק מכם גם מאמין שגישה זו לחיים קשורה לאיזשהוא חוק קארמה מיסטי אשר מודד את כל הפעולות שלנו, מתגמל אותנו על פעולות טובות ומוסריות, ומעניש אותנו על פעולות לא טובות ולא מוסריות. אני אישית מאמין שראוי להיות בן אדם מוסרי וטוב, ואמונה זו לא תמיד נובעת מהגיון ושיקול דעת, אלה לעיתים גם מתוך אינטואציה שכך הדברים צריכים להיות, לעיתים ההגיון אומר שאם אפעל בדרך לא מוסרית ארוויח יותר, אך אם זאת האינטואצייה אומרת לי שבסופו של דבר אפסיד לטווח הארוך, אם זה בגלל שיש לי מצפון והוא בטח יציק לי, או אולי מתוך אמונה כלשהי בסיכוי לכך שבאמת קיים איזשהו חוק קארמה, או אלוהים שבוחן את מעשנו. בכל אופן קצת גלשתי, אז אגש ישר לנקודה שרציתי לדבר עליה.. מזה טוב ומזה רע? אני יכול לעשות מעשה מסויים, שבא מתוך כוונה טובה, אך למעשה הדבר יפגע באדם אשר הצעתי לו את עזרתי, למשל, אני מציע לאישה זקנה עזרה בלחצות את הכביש, מתוך כוונה לעזור לה, ובמקום שתקבל את העזרה ותשמח על כך שיש אנשים טובים ושהיא תקבל עזרה עכשיו, היא תכעס, כי היא תבין מחדש שהיא זקנה, ומסכנה, שכשרואים אותה מרחמים עליה ולכן רוצים לעזור לה. ייווצר אצלה סבל, שחלקו נגרם בגללי. או למשל, אני יכול לעשות מעשה מסויים, שבא מתוך כוונה טובה, ואותו מעשה באמת יגרום לאדם שמולי להרגיש טוב יותר, אך לטווח הארוך, אולי הדבר יפגע בו יותר. אני יכול להחמיא לבן אדם על איך שהוא נראה, ואותו בן אדם ירגיש ממש טוב בעקבות ההחמאה, אבל מצד שני, תרמתי עוד תרומה לאגו שלו, ולהצמדות שלו לאותו אגו, וכך שבסופו של דבר אולי גרמתי לו יותר סבל מאושר(לטווח הארוך) יוצא מכאן, שאין אנו יכולים לדעת בבטחה בחלק מהמקרים, אם הפעולות שלנו גורמות בסופו של דבר לאושר או לסבל אצל הסובבים אותנו, והדבר מציב קושי עבור האדם אשר רוצה לחיות את חייו בצורה מוסרית. מה אתם חושבים על הנושא? האם הבודהיזם נוגע בנושא זה ודן עליו?
