טוב ורע

shkool

New member
טוב ורע

כמדומני שרוב אם לא כל חברי הפורום, נוקטים ומאמינים שגישה נכונה לחיים טובים ומאושרים עוברת דרך חיים מוסריים, אשר בהם יש לנקוט באלטרואיזם ככל שניתן, ולעזור כמה שיותר לזולת. חלק מכם גם מאמין שגישה זו לחיים קשורה לאיזשהוא חוק קארמה מיסטי אשר מודד את כל הפעולות שלנו, מתגמל אותנו על פעולות טובות ומוסריות, ומעניש אותנו על פעולות לא טובות ולא מוסריות. אני אישית מאמין שראוי להיות בן אדם מוסרי וטוב, ואמונה זו לא תמיד נובעת מהגיון ושיקול דעת, אלה לעיתים גם מתוך אינטואציה שכך הדברים צריכים להיות, לעיתים ההגיון אומר שאם אפעל בדרך לא מוסרית ארוויח יותר, אך אם זאת האינטואצייה אומרת לי שבסופו של דבר אפסיד לטווח הארוך, אם זה בגלל שיש לי מצפון והוא בטח יציק לי, או אולי מתוך אמונה כלשהי בסיכוי לכך שבאמת קיים איזשהו חוק קארמה, או אלוהים שבוחן את מעשנו. בכל אופן קצת גלשתי, אז אגש ישר לנקודה שרציתי לדבר עליה.. מזה טוב ומזה רע? אני יכול לעשות מעשה מסויים, שבא מתוך כוונה טובה, אך למעשה הדבר יפגע באדם אשר הצעתי לו את עזרתי, למשל, אני מציע לאישה זקנה עזרה בלחצות את הכביש, מתוך כוונה לעזור לה, ובמקום שתקבל את העזרה ותשמח על כך שיש אנשים טובים ושהיא תקבל עזרה עכשיו, היא תכעס, כי היא תבין מחדש שהיא זקנה, ומסכנה, שכשרואים אותה מרחמים עליה ולכן רוצים לעזור לה. ייווצר אצלה סבל, שחלקו נגרם בגללי. או למשל, אני יכול לעשות מעשה מסויים, שבא מתוך כוונה טובה, ואותו מעשה באמת יגרום לאדם שמולי להרגיש טוב יותר, אך לטווח הארוך, אולי הדבר יפגע בו יותר. אני יכול להחמיא לבן אדם על איך שהוא נראה, ואותו בן אדם ירגיש ממש טוב בעקבות ההחמאה, אבל מצד שני, תרמתי עוד תרומה לאגו שלו, ולהצמדות שלו לאותו אגו, וכך שבסופו של דבר אולי גרמתי לו יותר סבל מאושר(לטווח הארוך) יוצא מכאן, שאין אנו יכולים לדעת בבטחה בחלק מהמקרים, אם הפעולות שלנו גורמות בסופו של דבר לאושר או לסבל אצל הסובבים אותנו, והדבר מציב קושי עבור האדם אשר רוצה לחיות את חייו בצורה מוסרית. מה אתם חושבים על הנושא? האם הבודהיזם נוגע בנושא זה ודן עליו?
 

קמהדנו

New member
נושא מאוד גדול ../images/Emo24.gif

כדאי אולי להתחיל בקטן, יותר ממוקד
תוכל לקחת משהו אחד מכל מה שכתבת, שנראה לך ראוי להתחיל בו? הנה הצצה לאיך שרואים את הדברים בקארמה יוגה ואתה מוזמן גם לדפדף קדימה אחורה בציטטות כי כל הפרק הזה דן בקארמה יוגה ומה זאת בעצם פעולה נכונה/טובה בעולם בקצרה - ביודעך את מקומך ביקום, עשה מה שאתה עושה לא למען שום מטרת רווח שהיא בעולם הזה או הבא ואל תיצמד לתוצאה
 

o n m y w a y

New member
אני לא יודע מה לגביי

האחרים כאן בפורום, ומאיין נובעות פעולותיהם, אך נראה לי שההכללה שעשית נובעת מחוסר הבנה בסיסי לגביי אופן פעולתו של אדם בינו לבין עצמו קודם כל. אני אדם אגואיסטי. בתור שכזה אני מחפש לעשות לעצמי רק טוב. במהלך הדרך הבנתי, ש"הטוב" שלי תלוי קודם כל בכמה גורמים, אני חושב שזה אינדיבידואלי לכן לא אפרט. עלינו להבין את הגורמים הללו ואת המקור שלהם. עלינו לברור לעצמינו את הטוב שנכון יותר ויותר במהלך דרכינו... זוהי למידה ותהליך שלוקח זמן, אך כבר במהלכו ניתן להבין שכשאתה גורם למישהו פגיעה מכל סוג שהוא אתה פוגע בעצמך בגלל עצם היותך במקום בו אתה נמצא בינך לבין עצמך, רמת התדר שלך היא בהתאם ליכולת שלך להכיל או לדחוק את עצמך ובמראה הפוכה את החברה. במילים אחרות כשאני רוצה מרגיש או חושב לפגוע במישהו אני כבר פוגע בעצמי וסוטה מהנתיב, שלא תבלבל אותי עם כל מיני רוחיניקים למינהם שאינם פוגעים בזבובים וכדומה
הכוונה היא שצריך לדעתי לשים דגש עליה, אם הכוונה שלך תהיה ליצור את הטוב הנכון ביותר בשבילך ובשביל סביבתך (כתופעת לוואי), זה יקרה. אומנם זה לוקח זמן ובירור עצמי, אך זה יקרה.
 

מוטי ש

New member
בני אדם רוצים לעשות את הטוב

הם רק לא יודעים איך.בשורה התחתונה זה מה שתיארת. למה אנחנו לא יודעים איך? מאיזה מקום עלינו לפעול כדי שנדע? כשיודעים באמת משהו הוא "מתבטל" כמושג ומתבטא כמציאות שאין עליה עוררין ואין עליה תהיות.עשייה שהיא חלק ממרקם, שהיא חלק ממציאות,שבה כל יחסי הגומלין קבועים מראש באופן הרמוני ברמה הקונקרטית ביותר,לא באופן תיאורטי. אתה יכול לראות ולחוש זאת בהיבטים רבים בחייך:כאשר אתה יודע באמת משהו,יש לו ביטוי מיידי בעשייה שאין בה מאמץ,שהיא ספונטאנית, שהיא משחררת בך משהו,מעוררת אותך,מקדמת אותך,מעלה אותך מעלה מעלה. זה לא כך בכל ההיבטים של החיים,אבל לפעמים מקבלים את התחושה המסויימת, שדבר מסוים פועל כך עבורינו.אנו מקבלים את התחושה בדיעבד. זה כיול המיתר של בודהא.הפקת הצליל הנכון,נכון מאיזו בחינה? זה יורד מלמעלה וצומח מלמטה לפי חוק,כמו שנוצר ברק ללא מאמץ,ללא מחשבה.ואז יש חיבור שיוצר תופעה, תופעה שאנו מכנים במילים. טוב ורע אלו הן תופעות,כשמתחילים לחשוב עליהן יותר מדי, הן מאבדות את משמעותן.הנה,אתה בעצמך יכולת לחוש את זה בהודעתך!עבור כל אםד יש להן משמעות אחרת,סובייקטיבית, אם כי במידה רבה בכל תרבות יש לא מעט תפיסות חופפות עבור כל אדם. אם יש לך מטרה גדולה בחיים,אתה תעשה כמיטב יכולתך וכל עוד המטרה היא איננה עצמך,אלא משהו שגדול ממך, ייתכן ולא תצטרך לחשוב יותר מדי על הדבר הזה.ייתכן ולא ,כי עדיין יש סייגים מסויימים הקשורים בתקשורת. הכל יחסי.אמא תרזה הצליחה להטיס את כל הנזירות שלה יום אחד עם מטען עודף בחברת תעופה באמצעות מניפולציה פשוטה.היה לה קסם אישי.כריזמה,יכולת של תקשורת מיטבית.זה טוב או רע? זה היה טוב ביחס למטרה והיא הצליחה ושום תוצאה שלילית לא התגלמה במציאות כתוצאה מאותם מעשים באותו הקשר! להיטלר גם היו כוונות טובות(בעיניו),הוא באמת רצה משהו טוב, אולם האינדיקציות שהמציאות החזירה לו הוכיחה שכל קשר בין תופעה טבעית למעשיו הוא מקרי בהחלט. במילים אחרות,היטלר לא היה במיקום,תוצאות כוונותיו הטובות יצרו סבל,יצרו גיהנום עלי אדמות.אמא תרזה הייתה במיקום, המעשים שלה יצרו גן עדן עלי אדמות או לפחות היו חלק ממרקם שאמור לאפשר זאת על ציר של זמן,כמו במרוץ שליחים, כל אחד מוסר לשני את הלפיד כאשר הוא מסיים את תפקידו בעולם. אלו היו שתי דוגמאות קיצוניות.סה"כ יש הרבה דוגמאות ביניים וכל אחד מאיתנו נופל בנישה כזאת או אחרת.העיקרון,כאשר אנו פועלים בעולם אנו פועלים לסירוגין מתוך אותו דבר שאנו מכנים האגו או מתוך משהו שהוא מחוץ לאגו,הכוונה היא,כמובן,בדרך רוחנית לפעולה מתוך ההיבט השני. יש לזכור,שלמתבונן ממבחוץ,מעשיו של אדם שאולי פועל מחוץ לאגו יראו רעים בהקשר מסוים אם כי בעיני האדם השני זה יהיה חלק בלתי נמנע מייעודו כפי שהוא תופס אותו. אולם אין כאן שחור ולבן.אפשר לפעול מתוך ייעוד ועדיין במידת מה לפעול גם מתוך אגו מסוים, לפעול כמו פיל בחנות חרסינה. לכן כל מה שעושים באופן הזה יש לעשות באומץ לב,בתשומת לב,מתוך רגישות מלאה לבריות ולמקום שבו הם נמצאים.זה מכונה תקשורת. סתם לעורר את זעם הבריות כאשר יש לך מטרה,זה בהחלט אינו מעיד על שיקול דעת נכון והתנהלות תקינה באופן מלא.יש לפעול בחוכמה ובאיזון,תמיד.
 

נהראש

New member
משולש

גשם אחרון עץ תות מלבלב לידה מחדש. הבודהה אמר (בתרגום מסויים): "הימנעו ממעשים מזיקים, עשו רק מעשים מועילים, טהרו את נפשכם"- זו תורתם של אלה שזכו להארה. הטוב והרע בפני עצמם הם חסרי משקל וערך. מה שנותן להם את ערכם זאת הנפש. נפש מלאה במשקעים וחסרה באיזון תתפוס את הטוב והרע באופן שונה מנפש טהורה ומאוזנת. טהרו את נפשכם...
 
בוא נתחיל מהקארמה

שזה לא חוק מיסטי, אלא פשוט כל מגוון התוצאות שיש לפעולה (המילה "קארמה" פרושה פעולה, אך לרוב משתמשים בה כדי לתאר גם את תוצאות הפעולה). העניין הוא שרק מיעוטן של התוצאות נהיר לנו, ולכן לא תמיד אנחנו מבינים איך הדברים שקורים קשורים לדברים שקרו קודם. עוד דבר שעושה את זה "מיסטי" הוא ההתייחסות לחיים עתידיים, שבהם (כך אומרים) התוצאות של מעשינו הקודמים ימשיכו להשפיע עלינו. הסבל המהותי של הקיום שלנו מתבטא בין השאר בכך שכל דבר שנעשה כרוך בגרימת סבל. אפילו כוס תה עולה בסבל: ליצורים הקטנים שמתו בריסוס, בקטיף ובייבוש; לבהמות שסחבו את העלים; לאנשים שהתרגזו ודאגו במהלך המסחר בעלי התה, ולנו - שעבדנו קשה כדי להרוויח כסף לקנות את התה. זאת בלי להזכיר את הנמלים שדרסנו בדרך לקניית התה ואת הבחור שמיהר נורא והיה צריך לחכות בתור עד שנגמור לשלם. מה אני באה לומר בזאת? שדבר אחד אפשר לדעת בבטחה: הפעולות שלנו תמיד יגרמו לסבל, במידה כזו או אחרת. מה אנחנו בכל זאת יכולים לעשות? להשתדל לפעול מתוך כוונה טובה כל עוד אנחנו בסמסרה, להשתמש במיטב השכל הישר, ההבנה, הניסיון והאינטואציה שלנו, וכך לנסות להקטין את הסבל ולהגדיל את התועלת. רק כשנגיע להארה נבין למלוא עומקו את המערך המורכב של סיבה ותוצאה, וזו אחת הסיבות לכך שאומרים שהדבר הכי טוב שאפשר לעשות למען אחרים, הוא להשתדל להגיע להארה בעצמך.
 
ועוד בהמשך לדברים הללו

לגבי הקארמה כמו הרבה מושגים אחרים מתורות מזרחיות ובאופן ספציפי הבודהיזם במערב מנסים להבין אותם ע"י מציאת הקבלה בדתות המערביות. הקארמה אכן נתפסת כמקבילה של החטא ועונשו או שכר ועונש עשה טוב אלוקים יתן שכר עשה רע אלוקים יתן לך עונש אפילו ביהדות התאור הזה יהיה פשטני ונובע מחוסר הבנה קל וחומר בנושא הקארמה. הקארמה היא נטייה (tendency) סוג של הרגל, אני אומר סוג של הרגל כי הרגל במובן המקובל הוא משהו שאתה עושה וככל שאתה רגיל לעשותו תמשיך לעשותו זה אותו דבר רק שלא מדובר במשהו שאתה עושה תחשוב על זה יותר כעל "מה שמופיע מסביבה שלך" ככול שדברים מופיעים בסביבה שלך (בתודעה שלך) כך הם ימשיכו להופיע ולכן, אם אדם נניח הורג חרקים, אדם ישר מין הישוב שומר חוק ואוהב אדם, רק מה רואה יתוש או זבוב ומועך אותו, אצל אדם כזה מתרחש בסביבה שלו הרג של יצורים חיים (שלא לאמר רצח), ככל שהדבר נמשך וככל שיש לו פוקוס על כך (נניח מספר על כך או מתבדח על כך עם אחרים) יש סיכוי שעוד הרג יופיע בסביבה שלו באיזה אופן זה יופיע? לא ידוע אולי הוא יראה בדרך תאונה, אולי הוא ימשך לסרטים שמציגים הרג, ואולי אף משהו קרוב אליו יהרג שוב, זה לא עונש, זה רק פועל כמו מגנט. דרך הפעולה המדוייקת של ה"מגנט" הזה הוא מורכב באופן שכמו שאמרה אשת המאדים רק מואר יוכל להתחקות אחריו או אולי לצפות אותו. לגבי טוב ורע על פי הקבלה למשל טוב ורע הוא מימד המוסר של העולם ציטוט מספר היצירה אחד מספרי הקבלה (הלא מודגש הוא פרשנות) עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר, הבן בחכמה וחכם בבינה, בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו. עשר ספירות בלימה מדתן עשר שאין להם סוף, - עשר ספירות הם חמישה מימדים X שני כיוונים לכל אחד עומק ראשית ועומק אחרית, - מימד הזמן עומק טוב ועומק רע, - מימד המוסר עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק מערב, עומק צפון ועומק דרום. - 3 ממדי מרחב ואדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולן, ממעון קדשו ועד עדי עד: - אלוקים (המוחלט) הוא נפרד ומעבר למימדים אלו לרבות מימד המוסר והזמן. כאנשים שחיים בעולם יחסי ולא במוחלט שומה עלינו להבין שאין טוב בלי רע ויחד עם זאת לעשות את הטוב ביותר שיש ביכולתינו. יום מבורך
 
ועוד בנושא הקארמה העתידית

מכיוון שהנטייה המדוברת היא נטייה של זרם התודעה שכשלעצמה היא נמשכת מעבר ללידות ומיתות ולכן נטייה שקיימת בחיים אלו יש אפשרות שתחזור על עצמה בחיים הבאים אגב למען הדיוק - תודעה בהקשר הזה היא פעילות (ACTIVITY) ולא עצם (OBJECT) זו הסיבה שאין "גילגול נשמות" כי אין עצם שיתגלגל אלא רק המשך של פעילות תודעתית אבל זה כבר באמת נושא אחר.
 

אינקה

New member
אחד עשר

מעניין שהמודל המתמטי הכי עדכני שמסביר בצורה טובה ביותר את היקום הפיסיקלי מדבר על יחסים בין שתי ממברנות בעלות אחד עשר מימדים. עשר, לא אחד עשר?
 
כדי באמת לענות על כך בצורה

אחראית צריך להמתין איזה 10, 15, 30 או 80 שנה ולראות האם המודל הזה עדיין תקף או יצא אחד עדכני יותר.
 

shkool

New member
לגבי הקארמה

קשה לי להסכים עם מה שאמרת לגבי העניין של מה שאני מורגל לחשוב או לעשות מתוך הרגל התודעה שלי, בהכרח ישפיע על הסביבה שלי. במידה מסויימת כן, אם אני יהרוג ג'וקים ויתבדח על זה עם חברים, ייתכן וחבריי גם כן יתחילו להרוג ג'וקים וכך הגדלתי את הסבל בעולם(למרות שבתכלס ג'וקים לא סובלים כשהורגים אותם, כי הם לא יכולים לחוש בכאב), ויכול להיות שאני יימשך באופן לא מודע לכל מיני סרטי אלימות, ואולי מהרגל זה אהיה בן אדם יותר אלים, וכך אצור עוד סבל לסביבתי. נכון, ההרגלים שלנו הופכים אותנו למי שאנחנו. נפתח הרגלים טובים, נהיה אנשים טובים באופן טבעי, ולהפך. אבל שהבאת דוגמאות כמו שאני אראה בדרך תאונה, או מישהו שקרוב אליי יהרג, אני לא מצליח לראות את הקשר בין ההרגלים שלי לבין תופעות אלו. וכאן נכנס האלמנט המיסטי של חוק הקארמה. למה אתה מקבל אלמנט זה כמובן מאליו?
 
לגבי הקארמה

אולי השימוש במילה הרגלים היה מטעה משהו - זו הסיבה שאמרתי "סוג של הרגל" אתה אומר "קשה לי להסכים עם מה שאמרת לגבי העניין של מה שאני מורגל לחשוב או לעשות מתוך הרגל התודעה שלי, בהכרח ישפיע על הסביבה שלי" שנידברים 1. נשים דברים על דיוקם - זה לא מה שאתה מורגל לחשוב או לעשות - זה מה שמופיע בתודעה שלך (אמרתי שזה לא משהו שאתה עושה בהכרח אתה גם יכול להיות פסיבי אך מודע) - וזה לא ישפיע על הסביבה שלך זה פשוט ימשיך להופיע בה. 2. קשה לך לקבל זאת (כך אני מעריך) כי אתה לא רואה קשר סיבתי מידי נראה לעין - כבר אמרה אשת המאדים שזהו קשר מורכב משתוכל להבינו לגבי בעיניין זה אני אגיד כך - ישנם בחיים שלנו הרבה הנחות יסוד שעליהם אנחנו מבססים את אופן הפעולה שלנו בעולם, זוהי דרך פעולתינו כבני אדם. בלא מעט מיקרים אנחנו מצדיקים אמונות אלו בשם הסטטיסטיקה. אנחנו קובעים ב 12:00 ברחוב אלנבי מתוך אמונה סטטיסטית שרחוב אלנבי גם הוא שותף לקביעה וימשיך להיות שם בשעה היעודה וזאת למרות שמדובר בנבואה גרידה (המבוססת על האמונה שרחובות אינם נוטים להעלם מעצמם בחלוף יום) אתה לוקח תרופות שרושם לך הרופא למרות שאין לך מושג כיצד התרופה קשורה לתוצאה של התגברות על המחלה - אתה מאמין לרופא ולייצרן התרופות. וכן הלאה ועדיין אני לא ממהר לקבל עלי אמונות שלא לצורך, כל אמונה שאני לוקח על עצמי אני בוחן אותה האם היא טובה או מועילה להתפתחותי הרוחנית או בכלל לחיים ותואמת את עקרונות החיים שאני רואה לנגד עיני (עד כמה שאני יכול לראות) ולכן מה שמשנה זה לא האים אני מאמין או לא בקארמה או לא אלא אם אני מאמין מה אני עושה בעקבות אמונה זו אני עושה כמיטב יכולתי להרחיק עצמי מדברים שלטעמי הם פגיע ביצורים חיים למשל ולכן אינני אוכל מן החי אינני הורג יצורים חיים גדול כקטן (לפחות לא במודע ובמיזיד) אני נמנע מלצפות בסרטים מעין אלו או להנות או לקבל תועלת באופן כל שהוא (שוב עד כמה שאני יכול) מהרג כזה אינני יודע באיזה אופן של סיבה ותוצאה או או האים זו "פעולתה של הקארמה" (וזה לא משנה בעצם) אני רואה שילדי ערים לנושא, יודעים שבבית איננו הורגים חרקים, נעצרים ברחוב לפני שיירת נמלים ומדלגים עליה - גם בני בן ה 3 כשלעצמי אני רואה זאת בחיוב איש איש ישפוט את חייו שלו ויחליט. באופן דומה ככול שאני עוסק בדהרמה אני מוצא סביבי עוד ועוד דהרמה - אנשים, ספרים, ידע, אנשים שמבקשים שאספר להם על הדהרמה. ילדי רואים אותי מתרגל ומבקשים לתרגל גם הם יחד איתי אני מקבל מיילים בנושא ממקורות שלא פניתי או ביקשתי יום מבורך
 

קמהדנו

New member
הוכחה

קיי פאקס הופיע בתודעה שלך לפני כמה ימים, והנה היום תוכל לצפות בסרט עצמו ב
עכשיו רק נשאר למוטי לתפוס אותי שוב
תודעתי מלאה במוטי
 
צחוק צחוק

והנה עבור ידידינו סקול אכן דוגמא קלאסית ל"צרופי מיקרים" (אני אינני מתיימר להוכיח) הנה לפני אי אלו ימים כתבתי את ההודעה הנ"ל אתה מתאר לעצמך שכאשר כתבתי זאת גם נזכרתי בסרט החביב שאהבתי מאוד (בכלל אני חושב שספיסי שחקן ענק, ראה החשוד המיידי) והיום הנה אני נכנס לפורום ומוצא הודעה של ידידינו המנהל שמעלה בזיכרוני שוב את הסרט החביב שאף מוצג היום (למרות שאינני חושב שאצפה בו שוב - לפחות לא היום) ושאלה אליך סקול האם אתה חושב שיש קשר בין הדברים או לא? יום מבורך?
 

shkool

New member
האם יש קשר בין הדברים? אולי

ואולי לא. אני באמת שלא יודע.. גם לי היו לא מעט צירופי מקרים בחיים, חלקם ממש מפתיעים אפילו. אבל נכון לעכשיו, קשה לי לקבל הסבר "מיסטי" כלשהו לצירופי מקרים. יום מבורך
 
אם אתה קורא מיסטי

למה שאינך יכול להבין אזי רובה של המציאות בה אתה חי היא מיסטית אתה עצמך זו מיסטיקה לא קטנה הדרך שאני מציע לקבל או לא לקבל דבר מה היא לא ע"י זה שאתה מבין או לא מבין אותו שיכלית/לוגית אלא ע"י בחינה האם האמונה הזו עוזרת לך לכוונן עצמך טוב יותר לפעולות המבוססות על העקרונות שלך האמונות הללו כשלעצמן, פחות חשוב אם הן מגלמות איזושהיא אמת אבסולוטית או לא. ואולי הכל בהדגש חשוב של - עשה כמיטב יכולתך יום מבורך
 
לגבי הסבל

אתה מחפש נוסחה שאם תפעל על פיה תגדיל או תקטין את הסבל בעולם מה שאני מציע זה לעזוב את הנסיון בשליטה על הסבל בעולם 1. כי אינך מבין באמת מהו סבל של אדם אחר ועוד יותר של יצור אחר כל שהוא 2. אינך יודע אילו פעולות שלך יגרמו או לא יגרמו לסבל וכיצד וטוב תעשה אם תשנה את מאזן הסבל בתודעה שלך במקום שאתה רואה סבל תביא חמלה, במקום שאתה רואה רוע ואכזריות תביא טוב לב, במקום שאתה רואה בורות תביא חוכמה - לעצמך ולאחרים. תעשה את זה דיינו. כמו שאמר לאו צה - אם כל אחד יעשה את מה שהוא צריך לעשות כולם יעשו את אותו הדבר. יום מבורך
 

dharmax

New member
->

יפה אמרת :) רק אוסיף, בתשובה ישירה לשאלה המקורית - "האם הבודהיזם מתייחס לזה". אז בפירוש כן. אפילו ספציפית לחלק מה"קשיים" שהוצגו בשאלה. ישנן כמה סוטרות (לא מעטות) בהן מקשים על בודהא בשאלות ספציפיות לגבי נושאים לא פשוטים בנושא המוסר (דיבור נכון, פעולה נכונה...) ברכות
 
למעלה