זה מזכיר לי בדיחה .... (גילי תמחקי אם זה לא מתאים לנושא.). אישה נעמדת ליד מכונה למכירת קונדומים . האישה : יש במידה XL ? המוכר :כן ,מילאתי את המכונה לא מזמן.את קונה ? האישה : לא ! אבל לא איכפת לך שאני בינתיים אמתין כאן שיבוא קונה ?!
איני משוכנע לגבי אדם וחוה בגלל משהו בכתוב. הרי אם אדם וחוה היו רק אור מדוע מרגע היבראם הם מצווים לפרות ולרבות ? איך זה מסתדר ? נכון שלאחר מכן כתוב לגבי כותנות עור אך זה רק מוסיף נסתר על הגלוי. הייתי מוסיף מספר תמיהות לגבי כל סיפור הבריאה משהו קשה לי להבנה בכרונולוגיה ובפיזיות של הסיפור. לאחר "אכילת" עץ הדעת מגלים אדם וחוה שהם עירומים. התגלית משותפת לשנים סימולטנית אך אכילת עץ הדעת לא נעשתה סימולטנית! אמור היה להיות : חוה אכלה מעץ הדעת ... גילתה שהיא ערומה... צעקה מיד לאדם "אנחנו עירומים!"... הוא היה אמור לענות משהו בסגנון "מה זה עירומים" ואז היה אמור לאכול מעץ הדעת ולגלות. אבל הסיפור שונה... חוה אכלה... נתנה לאדם ורק אז גילו את עובדת מערומיהם. אולי בכל זאת הם "אכלו" יחד ??? ורק השכנוע נבע מחוה ? אגב לא הייתי ממהר להאשים את "מה שיש לגבר בין הרגלים"... לטעניתי בכל הקשור לתאווה זו האשם יכולה להתחלק לשנים שווה בשווה בין הגבר לאישה.
