טוב-הנה חלק ג´
שיניתי את השם של הסיפור,מקווה שזה יצא טוב,מצטערת על שגיאות כתיב-כבר אין לי כוח לעשות הגהות. אז אני באמת מקווה שתקראו ויותר מזה-שתיהנו! אז בבקשה: החיים שאחרי חלק ג´ ג´סטין הסתובב ואיכשהו הוא הגיע ללופט של בריאן.הוא ראה שהג´יפ שלו לא בחנייה.בריאן כנראה לא בבית.הוא תהה אם כדאי לו לעלות.ומה אם בריאן כן בבית?אולי המכונית אצל מייקל?אבל הוא היה חייב לקחת כמה דברים גם ככה.אז הוא החליט לעלות."יהיה מה שיהיה...",חשב לעצמו.הוא עלה באיטיות במדרגות.עדיין לא בטוח שזה באמת כדאי.כי אם בריאן כן בבית...מה הוא יגיד לו?מה תהיה התגובה של בריאן? ג´סטין נעמד מול הדלת.להיכנס,לא להיכנס...?הוא פתח את הדלת,הכניס רגל-בדק את הסביבה ונכנס. כשהוא ראה שבריאן לא בבית,הוא חש כזאת הקלה! הוא התחיל להלך בלופט,כשהוא מביט בתמונות שלו ושל בריאן שממוסגרות על המדף שלו.על המדף שפעם היה שלו.הוא פתח את המגירה,לקח כמה בגדים,ושם בשקית שלקח מהמטבח.הוא עצר לרגע,הביט מסביב לראות אם יש עוד משהו שהוא יכול לקחת איתו.עיניו נעצרו על דלת ארון הבגדים של בריאן.הוא היסס לרגע,ולאחר פתח את דלת הארון. הוא והעביר את ידיו בין החליפות, תפס שרוול והחליקו על פניו. "אחחח...הריח המשכר של בריאן..",אמר לעצמו בשקט, ועצם את עיניו. "אני כבר מתגעגע אליו,אבל הוא לא השאיר לי ברירה,הייתי חייב לעזוב",חשב ודמעות החלו זולגות על פניו. "אני לא מבין מה קרה לנו…רגע אחד הכל היה בסדר,ורגע אח"כ הכל מתמוטט.אני יודע שלא רק הוא אשם.גם אני אשם…לא הייתי צריך להתנשק עם איך קוראים לו,האריק הזה.אני כזה דפוק!שם הכל התחיל להתפורר…הפרתי את החוקים של עצמי. בריאן לא עשה מזה עניין,אבל אני בטוח שזה פגע בו.ועכשיו אית´ן...הוא לא בוטח בי יותר, ועל זה אני לא מאשים אותו…". ג´סטין סגר את דלת הארון והלך לכיוון היציאה.הוא עצר לשנייה והפנה את מבטו אל המטבח.הוא נזכר בנשיקה הראשונה שלהם.בכלל,הייתה זו הנשיקה הראשונה של ג´סטין.באותו יום הוא גם איבד את בתוליו...כמה שהוא התרגש!כמה שטויות שהוא בירבר. אבל בריאן היה ממש עדין.הוא הראשון שהתנהג אליו כאל מבוגר.הוא לעולם לא יישכח את הפעם הראשונה שלו.הוא לעולם לא יישכח מה שבריאן אמר לו,איך הוא הרגיע אותו. "אני רוצה שתמיד תזכור את הרגע הזה.כך שלא חשוב עם מי תהיה,אני תמיד אהיה שם",הדהד בראשו קולו של בריאן.ומאז,לא משנה עם מי הוא נמצא,אפילו עם אית´ן,הוא תמיד,אבל תמיד חושב על בריאן ומייחל שזה היה הוא. ג´סטין מחה את דמעותיו,ויצא מהדירה. הוא רצה ללכת משם כמה שיותר מהר.הוא פחד שבריאן יחזור. כשסיים לעבוד, וכבר לא היה לו בשביל מה להישאר במשרד,נאלץ בריאן לחזור לבית הריק. אבל הוא לא יכל להישאר. "אני חייב לצאת מפה!",אמר לעצמו."יותר מדי שקט כאן…". בריאן!",אמרה לינדסי בהפתעה. "מה אתה עושה פה?",תמהה. "מה,גבר כבר לא יכול לבקר את הבן שלו?",ענה בריאן בקול מתחמק. "בטח שכן.פשוט ש...." "פשוט ש-מה?",שאל בריאן בעצבנות. "חשבתי שאחרי אתמול...לא משנה",אמרה והנידה את ראשה לאות ביטול. "בטח שאתה יכול לבוא לבקר את גאס!אני תיכף מביאה אותו",אמרה ופנתה לכיוון המדרגות. בריאן נכנס וסגר אחריו את הדלת.הוא הביט מסביב כשלפתע הבחין בציור...היה זה ציורו של ג´סטין-הוא צייר את זה לכבוד יום הולדתו האחרון של גאס. "כמה כישרון יש לילד הזה...",חשב לעצמו,וצמרמורת קלה של געגוע וכאב חלפה בגופו. "גאס,מותק.תראה מי פה- אבא!!",אמרה לינדסי בקול תינוקי,ומסרה אותו לבריאן. "תפסיקי לדבר אליו ככה או שבסוף הוא ייצא מפגר!". "איך אבא מדבר?הא,גאס?" בריאן פתח את הדלת,ועמד לצאת. "ואל תגרום לו להתלכלך הרבה,ואל תיתן לו לאכול שטויות...",צעקה לינדסי לעבר בריאן,אבל הוא כבר היה בצד השני של הרחוב ולא שמע אותה.או לפחות ככה זה נראה. בעוד בריאן מנדנד את גאס על הנדנדה הוא חשב על הפעם האחרונה שהם היו כאן. גם ג´סטין היה איתו… "בריאן,תיזהר!",אמר ג´סטין. "הוא כרגע אכל. ואם הוא יקיא הכל,מי ינקה אותו? אתה?",צחק. "מי אתה חושב? למה יש לי אותך…?",התבדח בריאן. "כדי שאני אעזור לך לנקות את הבן שלך?" "בדיוק כך!",אמר בריאן,הצמיד אליו את ג´סטין ונישק אותו נשיקה ארוכה ואוהבת. גבר כבן 40 חלף על פניהם והעיר: "תמצאו חדר…" "כבר מצאנו!"-צעק לעברו בריאן. הוא חייך אל ג´סטין ונישק אותו על לחיו. ג´סטין חייך בחזרה ואמר: "איזה אידיוט! מה,הוא לא ראה אף פעם שני גברים מתנשקים…?" "כנראה שלא…",ענה בריאן. "אתה רוצה להגיד לי שהוא גר כאן,בפיטסבורג,והוא אף פעם לא ראה שני גברים מתנשקים… תעשה לי טובה". "אמרתי לך-אנשים רואים מה שהם רוצים לראות". "אז למה הוא ראה אותנו?",שאל ג´סטין. "כי אנחנו זה משהו מיוחד!,אמר בריאן והפנה פניו אל גאס. נכון סאני בוי?". "נכון סאני בוי?",אמר בריאן לגאס "אז מה אתה אומר?הגיע הזמן לחזור?.אמא בטח כבר משתגעת מדאגה.היא חושבת שאני לא מספיק אחראי כדי לשמור עליך....אולי ניתן לה לדאוג עוד קצת?”,חייך בריאן אל גאס והרימו. כשירד למטה,ג´סטין לא ידע מה לעשות,לאן ללכת...הוא עמד מבולבל וחשב.הוא לא רצה עדיין לחזור לאית´ן. הוא הרי לא יכול לעבור לגור אצלו.הוא גם לא רוצה,זה מהר מדי.הוא צריך לחפש מקום אחר ומהר.רק שאין לו כסף...גם אם רייג´ נגיד יצליח,זה ייקח זמן ובכלל-עד שהוא ייקבל את הכסף.. הוא החליט ללכת לאימו.היא בטח תשמח שהוא רוצה לחזור הביתה. השאלה היא אם הוא יוכל לחיות עם החוקים שלה.הרי היא לא תיתן לו להיות כמו סטודנט חופשי,לעשות מה שבא לו.אבל אין לו ברירה אחרת. "בטח אית´ן ימצא חן בעיניה...",חשב.לפחות עכשיו לא תהיה לה סיבה להתנגד לקשר שלהם. "אית´ן לומד,מוכשר,צעיר,אוהב אותי,נאמן...מה אמא צריכה יותר בשביל הבן שלה?" אמר לעצמו והתחיל ללכת לכיוון ביתו הישן ובתקווה-גם ביתו החדש.