טוב. אני מתחיל.
שלומלום. יש לי כמה בעיות, נראה מה אתם חושבים (פשוט עם מישהו אחר/ מישהו בכלל, מעולם לא דיברתי על זה): 1. אני חי עם עצמי בארון בערך מכיתה ז' (9-10 שנים. אלוהים!!!). יכול להיות שהיו אירועים שבגללם לא ניסיתי מעולם להתערות בחברת גייז, אבל בכל מקרה אני מאמין שזה בעצם רק מתוך רצון של לא 'להתגלות'. אולי זה סתם מתוך בעייתיות שנראה לי תיפול על המשפחה (הורים, אחות, אח שחבל להכניס אותו לזה כרגע בגיל העשרה הנוכחי שלו), ואולי זה רק אני שמפחד מהעולם החיצון והסטרייטי בתגובות שלו. 2. אני המון זמן כבר חושב על 'נו נו הגיע הזמן. או שלא' ואז עוצר את עצמי ומושך את זה עוד - כנראה בגלל הפחד מהתגובות... 3. הדבר היחידי שהיה דומה למערכת יחסים היה בתיכון עם מישהי, ידידת נפש כזו, ואז הסכמתי להכריז על זה כ'חברים' (אידיוט). זה היה למשך כמעט חצי שנה אבל לא היה שם כלום רציני, כמובן שאני התעסקתי בדברים אחרים, ובזמנו חתכתי את זה כי פחדתי להמשיך. היא חזרה שוב, ניסתה, שוב חתכתי את זה. אני בתול עדיין, זה קשה לומר אבל זו האמת. 4. מאז היו לי כמה מקרים של בנות חמודות שהכרתי, והיחסים בינינו היו מתקרבים, שיחות אישיות, וכו' וכו' וכו'. בד"כ גם מדובר בבנות קטנות ממני (למעט אחת כולן היו קטינות, כשאני בגילאים 19-21). והקטע הכי קשה כרגע (נעזוב לרגע שאני מזיל ריר לפעמים בגלל גברים שמסביבי) זה לעשות להן STOP ולשבור את ליבן. אני פשוט מפחד שזה יגיע לקטעים נורא לא נעימים
בקיצור - מה עושים? הייתי רוצה לשמוע מה דעתכם (סעיפים 1-2 אמנם בעייתיים, אבל סעיפים 3-4 גם גורמים עוול לאנשים אחרים וזו הבעיה)... תודה!
שלומלום. יש לי כמה בעיות, נראה מה אתם חושבים (פשוט עם מישהו אחר/ מישהו בכלל, מעולם לא דיברתי על זה): 1. אני חי עם עצמי בארון בערך מכיתה ז' (9-10 שנים. אלוהים!!!). יכול להיות שהיו אירועים שבגללם לא ניסיתי מעולם להתערות בחברת גייז, אבל בכל מקרה אני מאמין שזה בעצם רק מתוך רצון של לא 'להתגלות'. אולי זה סתם מתוך בעייתיות שנראה לי תיפול על המשפחה (הורים, אחות, אח שחבל להכניס אותו לזה כרגע בגיל העשרה הנוכחי שלו), ואולי זה רק אני שמפחד מהעולם החיצון והסטרייטי בתגובות שלו. 2. אני המון זמן כבר חושב על 'נו נו הגיע הזמן. או שלא' ואז עוצר את עצמי ומושך את זה עוד - כנראה בגלל הפחד מהתגובות... 3. הדבר היחידי שהיה דומה למערכת יחסים היה בתיכון עם מישהי, ידידת נפש כזו, ואז הסכמתי להכריז על זה כ'חברים' (אידיוט). זה היה למשך כמעט חצי שנה אבל לא היה שם כלום רציני, כמובן שאני התעסקתי בדברים אחרים, ובזמנו חתכתי את זה כי פחדתי להמשיך. היא חזרה שוב, ניסתה, שוב חתכתי את זה. אני בתול עדיין, זה קשה לומר אבל זו האמת. 4. מאז היו לי כמה מקרים של בנות חמודות שהכרתי, והיחסים בינינו היו מתקרבים, שיחות אישיות, וכו' וכו' וכו'. בד"כ גם מדובר בבנות קטנות ממני (למעט אחת כולן היו קטינות, כשאני בגילאים 19-21). והקטע הכי קשה כרגע (נעזוב לרגע שאני מזיל ריר לפעמים בגלל גברים שמסביבי) זה לעשות להן STOP ולשבור את ליבן. אני פשוט מפחד שזה יגיע לקטעים נורא לא נעימים