טוב אז לכולם
לאחר שפנו אלי למסרים מס' לא מבוטל של אנשים לשאול על מה למען השם דיברתי באחת התגובות שלי פה כשדיברתי על שיטה מסויימת ששמה סוף לכל הבעיות שלנו בעולם. החלטתי לכתוב מעט על זה לעיני כולם. לא פשוט לתפוש את זה .. אז חגרו חגורות. פעם היה אדם בשם בודהה, הוא היה בן מלוכה ובתחילת חייו היה לו כל מה שרצה והוא לא ידע מחסור. בחלק השני של החיים שלו הוא נחשף לדברים שנמצאים מחוץ לגבולות הממלכה, שזה מוות, ומחלות, ועוני.. והוא יצא למסע כדי לקבל תשובה על השאלה - מה זה סבל? בסופו של דבר, לא רק שהוא מצא את התשובה לשאלה, אלא הוא גם מצא את הנתיב בו גם מתחיל הסבל ובו הוא גם נגמר. עכשיו אני לא יודע הרבה על בודהה.. אבל עושה רושם שכל הנהרות זורמים לים ולאחר כל המחקרים המדעיים וכל הזיוני שכל וכל השיטות וכל העיצות הכל מתחיל ונגמר במקום אחד ומאוד מאוד פשוט - בך. אנחנו יצורים חובבי סיפורים, והמיינד שלנו ברגע שהוא מאמין לסיפור, זאת העבודה שלו לצאת ולהוכיח את מה שהוא מאמין בו. ברגע שהמיינד שלנו מאמין למשהו, באופן מיידי הוא יראה את זה במציאות. תחשבו על זה כמו החדר הולגרמות ב STARTREK שאפשר להיכנס לכל מציאות שרוצים, המיינד שלנו זה המקרן של המציאות שלנו, ומה שהוא מקרין אנחנו מאמינים שזה אמיתי. למשל אם קיימת בי אמונה שכל בני האדם שקרנים, אז אוטומטית כל בן אדם שיעמוד מולי יהיה שקרן, ואני אמצא את ההוכחות לכך שהוא באמת שקרן, והוא גם ימצא את עצמו משקר לי. לעומת זאת אם אני מאמין שכל בני האדם טובים וכנים, אני לא אהיה מסוגל לראות שקרן, זה פשוט לא בתפישת המציאות שלי, ואפילו אם בן אדם ישקר, בעיני זה לא יהיה שקר.. המיינד שלי יראה לי בן אדם טוב וכנה שמסתבך עם עצמו .. אולי. בשני המקרים אני לא באמת פוגש את הבן אדם מבחוץ, אני פוגש רק את עצמי ואת האמונות שלי, העולם הוא מראה של האמונות שלנו, ואם אנחנו לא אוהבים משהו בעולם זה כי אנחנו מסתכלים עליו דרך משקפיים עם לכלוך על האדשה, ואז אנחנו רואים את הלכלוך הזה בכל מקום. רק שעד היום אנשים לא הבינו שהלכלוך הוא בעדשה.. הם חשבו שהוא נמצא שם בחוץ בעולם.. וכך אנשים דנים את עצמם להתחיל ולשנות את המציאות כי הם רואים משהו לא בסדר בה. "אמא שלי צריכה להקשיב לי יותר" "העולם הוא מקום מפחיד" "כל הגברים שקרנים" "אני צריך יותר כסף" "כוסיות רק יוצאות עם עשירים" "אני לא טוב מספיק" "יש לי הרבה בעיות" "אני לא מממש את הפוטנציאל שלי" ואפילו אם הבן אדם הצליח באמת לשנות את המציאות כדי להתאים אותה לטירוף האמונות שלו, אז הוא מסובב את הראש והוא עדיין רואה את הכתם! רק במקום אחר.. ולנצח הוא יראה את זה, עד שהוא יפנה למקום הנכון - פנימה. אז השיטה הזאת, היא שיטה פשוטה עד כדי גיחוך, שנועדה לנקות את הלכלוך מהעדשה... ו... היא עובדת. זאת בעצם חקירה של האמונות שלנו והדרך בה אנחנו מסתכלים על העולם, כי זה כל מה שיש.. שהיינו תינוקות ראינו עולם מושלם, התמסרנו לחלוטין.. הסתכלנו על הידיים שלנו בהיפנוט למראה הפלא הזה. אבל אז התחילו לספר לנו סיפורים, והתחלנו להאמין להם.. ואמא אמרה לנו "אתה רואה? זה בית.", והיום אנחנו כבר לא מסוגלים לראות את הבית באמת, אנחנו רואים את העולם דרך המושגים והרעיונות שלנו על העולם. לכן השחרור הגדול והתשובה להכל לא נמצא בחוץ.. אלא בפנים. ואז מה קורה כשמשחררים אמונה? זאת חוויה שאני לא יכול להסביר במילים .. אבל פתאום רואים מציאות חדשה, ממש פה. פתאום בפעם הבאה שאני עומד מול בן אדם .. הוא כבר לא שקרן יותר .. ואין לי מושג איך חשבתי את זה עליו עד היום. פתאום אמא שלי בסדר גמור כמו שהיא. פתאום העולם הוא לא מקום מפחיד ואני לא מבין איך פספסתי את זה.. זה הרי מול העיניים. פתאום גברים הופכים לכלבלבים
ותמיד יש בדיוק מספיק כסף למה שאני צריך. שלא לדבר על ההשלכות של הבן אדם שאתה הופך להיות כשאתה מאושר ואנרגטי, אבל אז כבר לא אכפת לך מה קורה.. כי מצאת את האושר בפנים, והוא משתקף לך בעולם בכל הצורות, ואתה חי בגן עדן בכל מקום שאליו אתה מסתכל.
לאחר שפנו אלי למסרים מס' לא מבוטל של אנשים לשאול על מה למען השם דיברתי באחת התגובות שלי פה כשדיברתי על שיטה מסויימת ששמה סוף לכל הבעיות שלנו בעולם. החלטתי לכתוב מעט על זה לעיני כולם. לא פשוט לתפוש את זה .. אז חגרו חגורות. פעם היה אדם בשם בודהה, הוא היה בן מלוכה ובתחילת חייו היה לו כל מה שרצה והוא לא ידע מחסור. בחלק השני של החיים שלו הוא נחשף לדברים שנמצאים מחוץ לגבולות הממלכה, שזה מוות, ומחלות, ועוני.. והוא יצא למסע כדי לקבל תשובה על השאלה - מה זה סבל? בסופו של דבר, לא רק שהוא מצא את התשובה לשאלה, אלא הוא גם מצא את הנתיב בו גם מתחיל הסבל ובו הוא גם נגמר. עכשיו אני לא יודע הרבה על בודהה.. אבל עושה רושם שכל הנהרות זורמים לים ולאחר כל המחקרים המדעיים וכל הזיוני שכל וכל השיטות וכל העיצות הכל מתחיל ונגמר במקום אחד ומאוד מאוד פשוט - בך. אנחנו יצורים חובבי סיפורים, והמיינד שלנו ברגע שהוא מאמין לסיפור, זאת העבודה שלו לצאת ולהוכיח את מה שהוא מאמין בו. ברגע שהמיינד שלנו מאמין למשהו, באופן מיידי הוא יראה את זה במציאות. תחשבו על זה כמו החדר הולגרמות ב STARTREK שאפשר להיכנס לכל מציאות שרוצים, המיינד שלנו זה המקרן של המציאות שלנו, ומה שהוא מקרין אנחנו מאמינים שזה אמיתי. למשל אם קיימת בי אמונה שכל בני האדם שקרנים, אז אוטומטית כל בן אדם שיעמוד מולי יהיה שקרן, ואני אמצא את ההוכחות לכך שהוא באמת שקרן, והוא גם ימצא את עצמו משקר לי. לעומת זאת אם אני מאמין שכל בני האדם טובים וכנים, אני לא אהיה מסוגל לראות שקרן, זה פשוט לא בתפישת המציאות שלי, ואפילו אם בן אדם ישקר, בעיני זה לא יהיה שקר.. המיינד שלי יראה לי בן אדם טוב וכנה שמסתבך עם עצמו .. אולי. בשני המקרים אני לא באמת פוגש את הבן אדם מבחוץ, אני פוגש רק את עצמי ואת האמונות שלי, העולם הוא מראה של האמונות שלנו, ואם אנחנו לא אוהבים משהו בעולם זה כי אנחנו מסתכלים עליו דרך משקפיים עם לכלוך על האדשה, ואז אנחנו רואים את הלכלוך הזה בכל מקום. רק שעד היום אנשים לא הבינו שהלכלוך הוא בעדשה.. הם חשבו שהוא נמצא שם בחוץ בעולם.. וכך אנשים דנים את עצמם להתחיל ולשנות את המציאות כי הם רואים משהו לא בסדר בה. "אמא שלי צריכה להקשיב לי יותר" "העולם הוא מקום מפחיד" "כל הגברים שקרנים" "אני צריך יותר כסף" "כוסיות רק יוצאות עם עשירים" "אני לא טוב מספיק" "יש לי הרבה בעיות" "אני לא מממש את הפוטנציאל שלי" ואפילו אם הבן אדם הצליח באמת לשנות את המציאות כדי להתאים אותה לטירוף האמונות שלו, אז הוא מסובב את הראש והוא עדיין רואה את הכתם! רק במקום אחר.. ולנצח הוא יראה את זה, עד שהוא יפנה למקום הנכון - פנימה. אז השיטה הזאת, היא שיטה פשוטה עד כדי גיחוך, שנועדה לנקות את הלכלוך מהעדשה... ו... היא עובדת. זאת בעצם חקירה של האמונות שלנו והדרך בה אנחנו מסתכלים על העולם, כי זה כל מה שיש.. שהיינו תינוקות ראינו עולם מושלם, התמסרנו לחלוטין.. הסתכלנו על הידיים שלנו בהיפנוט למראה הפלא הזה. אבל אז התחילו לספר לנו סיפורים, והתחלנו להאמין להם.. ואמא אמרה לנו "אתה רואה? זה בית.", והיום אנחנו כבר לא מסוגלים לראות את הבית באמת, אנחנו רואים את העולם דרך המושגים והרעיונות שלנו על העולם. לכן השחרור הגדול והתשובה להכל לא נמצא בחוץ.. אלא בפנים. ואז מה קורה כשמשחררים אמונה? זאת חוויה שאני לא יכול להסביר במילים .. אבל פתאום רואים מציאות חדשה, ממש פה. פתאום בפעם הבאה שאני עומד מול בן אדם .. הוא כבר לא שקרן יותר .. ואין לי מושג איך חשבתי את זה עליו עד היום. פתאום אמא שלי בסדר גמור כמו שהיא. פתאום העולם הוא לא מקום מפחיד ואני לא מבין איך פספסתי את זה.. זה הרי מול העיניים. פתאום גברים הופכים לכלבלבים