הטקסט הזה נכתב בעקבות אירוע גדול למדי שהיה לי בקשר לכתיבה שלי.. בוא, נכתוב זה לזה מפוכחים כמו השמיים שלא הססו ולא חסו על עצמם, להטיח מעצמם שום כוכב- כמה, כמה כבר יצליח פילטר השינה מלאת-החלומות שבין שפתיי להרחיק מלשוני את התרכובות הרעילות של הגעגוע? מתכדרת
