טאופר ברברה - השען
קצת רקע על המחברת - ברברה טאופר שירתה בשירות הדיפלומטי . בשנת 1987 היא התגיירה. לא ברור אם הגיור הוביל אותה למסע שורשים וחיפוש אחר הזהות היהודית או ההפך, אבל בוודאות היא עשתה עבודת מחקר מעמיקה. זהו סיפורם של שלושה יהודים שנאלצים לעזוב את וינה בשנת 1848 (אביב העמים) ולצאת אל המזרח, אל בגדד. נתן רוזנפלד הוא דמות המפתח בכל הסיפור, כאשר אהבתו לחנה להמן מניעה את הציר המרכזי של הסיפור. הספר מחולק לשניים על פי תקופות חיו : התקופה הראשונה החיים בוינה והתקופה השניה החיים בקהילה היהודית בבגדד. לשמחתי (אבל יכול להיות מאוד שלא לשמחתם של כולם) המחברת יורדת לפרטי פרטים בהוויה של הקהילה היהודית הן בוינה והן בבגדד. ההשוואה כל כך שקופה שהקורא אפילו לא צריך להתאמץ לרגע. לעיתים הנטיה לרדת לפרטי פרטים מעיקה ואפילו גורמת לניתוק בקו העלילה המרכזי עד כדי אי חיבור. אבל זה משתלם, הקורא מרוויח חלקת היסטוריה מעניינת, שאני בספק אם היה נפגש בה במקרה אחר. תיאור חיי הקהילה היהודית שופע בהומר ובחיות ואפילו מרתק (למרות שזה בא על חשבון העלילה המרכזית) גם שם הספר אינו ברור ורק בפרק האחרון מתבהר העניין. מומלץ ביחוד לחובבי ההיסטוריה.
קצת רקע על המחברת - ברברה טאופר שירתה בשירות הדיפלומטי . בשנת 1987 היא התגיירה. לא ברור אם הגיור הוביל אותה למסע שורשים וחיפוש אחר הזהות היהודית או ההפך, אבל בוודאות היא עשתה עבודת מחקר מעמיקה. זהו סיפורם של שלושה יהודים שנאלצים לעזוב את וינה בשנת 1848 (אביב העמים) ולצאת אל המזרח, אל בגדד. נתן רוזנפלד הוא דמות המפתח בכל הסיפור, כאשר אהבתו לחנה להמן מניעה את הציר המרכזי של הסיפור. הספר מחולק לשניים על פי תקופות חיו : התקופה הראשונה החיים בוינה והתקופה השניה החיים בקהילה היהודית בבגדד. לשמחתי (אבל יכול להיות מאוד שלא לשמחתם של כולם) המחברת יורדת לפרטי פרטים בהוויה של הקהילה היהודית הן בוינה והן בבגדד. ההשוואה כל כך שקופה שהקורא אפילו לא צריך להתאמץ לרגע. לעיתים הנטיה לרדת לפרטי פרטים מעיקה ואפילו גורמת לניתוק בקו העלילה המרכזי עד כדי אי חיבור. אבל זה משתלם, הקורא מרוויח חלקת היסטוריה מעניינת, שאני בספק אם היה נפגש בה במקרה אחר. תיאור חיי הקהילה היהודית שופע בהומר ובחיות ואפילו מרתק (למרות שזה בא על חשבון העלילה המרכזית) גם שם הספר אינו ברור ורק בפרק האחרון מתבהר העניין. מומלץ ביחוד לחובבי ההיסטוריה.
