טֶנֶא

שמים1

New member
טֶנֶא

מִבֵּין קוֹלוֹת הַמִּלְחָמָה הָרוֹעֲמִים
לִקַּטְתָּ סַלְסִלַּת בִּכּוּרִים
מִפְּרִי גַּנְּךָ .
וְיָפִים הֵם הַפֵּרוֹת
נְעִימֵי מַרְאֶה עַד מְאוֹד.

אֶחָד לְאַחֵד
אֶת הַמֻּבְחָרִים שֶׁבָּהֶם בָּחַרְתָּ
גַּם אֶת הַשֶּׂה לְעוֹלֶה
זֶה מִכְבָּר כִּלִּיתָ..

עַל מַזְבַּך כְּבוֹדְךָ
מֻנָּחִים הַפֵּרוֹת
לְהַבִּיט בְּיָפְיָם
בְּזִיו נְעוּרֵיהֶם
וְלִבְכּוֹת.
 

sun and moon

New member
....

הקושי הרגשי בקריאת השיר עולה בהדרגה ,מבית לבית.
בית ראשון: המטאפורה של הטנא יפה ונוראית כאחד כי מהו אותו טנא אם לא קבר
אחים אחד גדול.
בית שני: משתמע ממנו משפט שתמיד שנאתי "אלוהים בוחר את הטובים ביותר"
כי יש בו מן ניסיון להצדיק את הלא מוצדק,לנחם את מי שלא ניתן לנחמו.
בית שלישי: רעיון ההקרבה על מזבח כבודו של אלוהים ,פוגע ישר בבטן הרכה. שנת 2013
ועקדת יצחק עדיין רלוונטית.
 

שמים1

New member
תודה לך לקריאה ולתגובה

מקבלת את הערתך , למרות שכמובן כך הרגשתי
הרי לביכורים נבחרים הפירות המשובחים ביותר .
 
שלום

נחמד ומלבב לזרום עם תיאורי הסלים והפירות. הקישור למלחמה מעניין. כדאי לפתח עוד את האמירה הזאת ולהעצים את משמעותה הרגשית, כך שתהיה יותר ברורה.
 

שמים1

New member
תודה לקריאתך ותגובתך

לעניות דעתי האמירה ברורה מאוד .
 
תשובה

ייתכן שהאמירה חשובה, אבל אני חושב שהיא לא מוסברת באופן מטפורי-רגשי משכנע. נסי לדמיין את התמונה האסוציאטיבית שיוצר בך הרעיון, ולבטא אותה בקיצוניות בדיוק כמו שדמיינת. למשל "להביט בזיו נעוריהם ולבכות" נשמע כמו אמירה פשוטה מתוך טקס יום-הזיכרון, ואין בה משהו אמנותי מעניין. תיאור הפירות בהתחלה, המזכיר את פרי-עץ-הדעת, מכיל משהו נחמד ומלבב. תיאור השה לעולה שכולה נראה לי יותר מדי כמו הטפה דתית ולא מחדש רעיון, והמלה "כבודך" נראית לי מיותרת. הייתי מציע לתאר את האמירה בדרך יותר מפתיעה, בכך שתבדקי איזה קישור מיוחד את רוצה לבטא בין המלחמה הרעה לבין הביכורים. תיאור הבכי בסוף יכול להיות מעניין, בלי זיו הנעורים ועם תיאור של אובדן רוחני כמו אמהות בוכות או משהו כזה.
 
למשל כך:

ליקטת סלסלת ביכורים
מפרי גנך.
ויפים הם הפרות
נעימי מראה עד מאד.
על מזבחך המפואר
מונחים הפרות
להביט בזיו יופים
ואמהות שכולות בוכות עליהם
באובדן רוחני.
 
הי שמים

ההרמזים התנ"כיים יפים, במיוחד מאחר שכל אחד מהם לוקח לסיפור אחר. בתחילה חשבתי שהסיפור המטאפורי אחיד מדי, לא מתרומם. אבל בקריאה שנייה ושלישית התמלאתי עצב והתמונה הייתה חדה וברורה אצלי בראש. אז נראה לי שהשיר נגע בצורה חזקה וריגש אותי יותר ממה שחשבתי בתחילה. תודה!
 
למעלה