ההתלהמות בשרשור הזה ממש לא במקום
מכו-לם. אני מכיר אנשים ששירתו במקומות אף יותר קשים ובתנאים כאלו וגרועים יותר. (שכם בחומת מגן, למשל, וקווים ביש"ע) הם הסבירו לי את הבעיתיות הגדולה של המצבים הללו. למעשה, אין לחיילים שום כלי אחר חוץ מתחושות הבטן שלהם. שימוש בילדים הוא לא דבר חדש ע"י המחבלים, ואין לך דרך לדעת מה עומד לקרות. אישית, לא היה לי את התענוג של שירות קרבי בשטחים (בן יחיד), אבל אומר לכם ישירות: אין לי מושג כיצד הייתי נוהג אם ילדה הייתה רצה לכיווני עם תיק. לפי מה שהבנתי, לגבי המ"פ, לדעתי הוא בכלל איננו אשם. הוא פעל כשכבר היה "ברור לכולם" שהילדה נושאת חומרי נפץ, ובמצב כזה, וידוי הריגה הוא לגיטימי. האשמים האמיתיים הם הפיקוד הגבוה של צה"ל, ששם חיילים במצב של קבלת החלטות מוסריות קשות בתפקיד, כדי לפרוק את העול מעצמו. תנו לחיילים הוראות מדויוקות כיצד לפעול, ותנו להם לבצע את הפקודות שאתם נותנים להם, אני אומר.