אוהבת שאלונים כאלה
זה מעביר לי את הזמן
אז נתחיל:
אני דיי פתוחה לאנשים אני מספרת על זה בפירטי פרטים לחברות הטובות ולידידים הטובים שלי וכל השאר יודעים איפשהו בתת מודע שיש לי איזה קשר לזה כי אם נכנסים לחדר שלי רואים ערמונת של ספרים בנושא שמסתובבת לה בחדר
אבל בכללי לא מספרת להם שאני ממש עוסקת בזה אלא רק בכללי שאני מתעניינת
החברות הקרובות שלי והידידים הקרובים שלי לוקחים את זה כחלק ממני ומהאופי שלי ולא נותנים לזה התייחסות מיוחדת אלא התיחסות כמו שהם נותנים לכל חלק אחר באופי שלי וכל הרחוקים יותר לא ממש משנה להם הם תמיד אומרים "טוב כל עוד את לא מסכנת את עצמך העיקר שאת מאושרת"
(איך אפשר לא לאהוב אותם
)
יחס"אוהב"והערות"נחמדות"רק בצחוקים שום דבר כבד או רציני בקשר לזה אני לא יודעת איך אבל כשאני מספרת על זה לאנשים הם דווקא מוקסמים מזה ולא מעוותים את הפרצוף (ככה-
חחח)
השתקתי אותם אחרי זה???את הרוב לא רק אנשים שפשוט לא יודעים מתי להפסיק ומתי זה כבר לא מצחיק אף אחד אז חייבים להשתיק אותם(בלי שום קשר למאגיה כאלו בכללי הם לפעמים מגזימים עם דיבור על משהו זהלא שיש לי בעיה שהם ידברו על מאגיה אבל ברגע שזה מתחיל לעצבן את כולם שמגזימים אם משהו אחד אז באמת חייבים להשתיק)
טוב אני יציין מקרה וזה המקרה היחידי שהיה לי,אז ככה: ישבתי בסוף הכיתה עם חברה שלי וידיד שלי ודיברנו על זה וניסיתי להסביר להם איזה משו בקשר לאיזשהו לחש/כישוף(פשוט לא זוכרת מה בדיוק זה היה) וישב לפנינו איזה ערס צעצוע(לא בנימה של זילזול כי הוא חמוד ואני אוהבת אותו מאוד
) אז הוא התחיל להגיד דברים שהוא לא מבין בהם סתם מתוך בורות וחוסר ידע הוא אמר למשל "אם אתם עושים כישופים אז תרימו את השולחן הזה באוויר" וזה הפרצוף שעשיתי באותו רגע-
-כאלו מה?!? טוב ובכללי זהו מקווה שתרמתי לדיון שלך ובהצלחה עם החברים שלך
ואנחנו(או לפחות אני
)ניהיה פה בשבילך ואת תמיד יכולה לשלוח מסר אם פשוט נמאס לך מהחברים שלך ואת חייבת לשפוך את זה אפשהו
ליב
