חתונה

[L i k o]

לדעתי היא דוקא הבינה היטב

לכל אחד מאיתנו יש עקרונות ויש עקרונצ'יקים. למשל בנושא הזה השאלה "מהו המקום של האשה במסגרת משפחתית" היא עקרון, שאני לא חושב שתוהה היתה מותרת על תפיסתה לטובת תפיסה אורתודוכסית, ואילו השאלה "מה המילמולים שיאמרו בטקס החתונה שלי ומי ימלמל אותם" זה עקרונצ'יק, שחשיבותו פחותה לאין ערוך מהשאלה הראשונה, ועליו אפשר להתפשר בלי יותר מדי כאב לב. החיים של כולנו מלאים בטקסים (במובן הצר והרחב של המילה), שאנחנו לא ממש מזדהים איתם, ובכל זאת זה לא מפריע לנו לקיים אותם ברמה היום-יומית. אז לחלק מאותם טקסים מיותרים יש גם משמעות דתית. שיהיה. מי שמחפש לעשות את המלחמות שלו עם הממסד בכלל, ועם הממסד הדתי בפרט על הטקסים הללו - שיבושם לו. נוכחתי בכמה טקסים עם הטקסטים המאולתרים, האישיים כביכול. מה שאני וזוגתי דאז הרגשנו כששמענו את המילים דוגמת "קידשנו זה את זו בפני אלוהים ואדם" וכדו', היה "עזבו אותנו עם הזיוני מוח הפלצניים שלכם". זה היה פשוט מגוחך בעינינו. מצד שני היו גם כמה בנות שעמדו לידינו שנורא התרגשו והתפעמו מזה. בקיצור - הכל בעיני המתבונן. לסיכום - לי, אני מניח כמו לתוהה, הדברים הללו נמצאים פשוט בחשיבות נמוכה. ולמרות שאני כשלעצמי אסתפק בביקור אצל ראש עירייה באיזו עיירת נופש יוונית, אם הצד השני ירצה טקס יהודי-מסורתי כלשהו - זה ממש לא הדברים שאתעקש עליהם.

 

[soelistit]

אם בטקסים עסקינן

בנקודה הזו - חייבת להסכים - בלי קשר לארוע ספיציפי זה או אחר - שכחלק מהשתייכות חברתית - איזה שלא תהיה - תמיד נצטרך לספוג גם את הטקסים הרלוונטים לאותה קבוצה אתנית... סוג של הבעת כבוד מינימלי לאנשים המרכיבים את אותה קבוצה (בין אם טקס סיום קורס קצינים ובין אם טקס הענקת פרס יקירי אנאערף) - ובכללי החיים שלנו מבוססים על עקרונות הטקסיות - החל מערס מצוי שמבין שיש סוג של טקס שעליו לנהל ע"מ לצוד את טורפו וכלה באופן בו יתקיים מפגש פסגה בין שני ראשי מדינות. נדרשת זהות מינימלית עם החברה שסמלי הטקס נגזרים ממנה - ולחילופין ובהתאמה - אינטרס - כלכלי/צבאי/מדיני/תרבותי/מיני או אחר - שלאורו נהיה מסוגלים להעניק את הכבוד האלמנטרי והראוי לטקס הנלווה.

 

[naty 1]

זהו טבעו של טקס

איך סלסרו אמר: "לא מבין איך מי שיצא בשאלה, וסולד מהתחושה הרובוטית שבדת, יסכים להיות רובוט ביום חתונתו/ה ולהתעסק בטקסים חסרי משמעות רק בגלל שכולם עושים את זה". אז זאת בדיוק הטעות שלו, הטקסים אינם חסרי משמעות בגלל שכולם עושים את זה. לטקסים יש משמעות רק בגלל שכולם עושים את זה, וממש לא משנה מה תוכן הטקס. זה אמנם פוגע בייחודיות שלך לחשוב שמליונים עשו ויעשו את זה לפניך ואחריך, כשאתה חושב שהאהבה שלך היא חד פעמית, אבל מה לעשות שלאנשים בנקודות צומת חשובות בקיום שלהם (מוות, חתונה), לא די בחיי היום יום ודרושים להם טקסים גדולים מהחיים לציון המאורע, שמקבלים את המשמעות והסאב-טקסט שלהם, רק בגלל שכולם עושים את זה. זה גם העקרון של ימי זיכרון וחגים ואפשר להחליט על עמידה בצפירה או תקיעה בשופר עם טלית וקיטל ונענוע של לולבים, או על עירום מלא תוך ריקוד סמבה מנענע פלחי ישבן (אפשרות מועדפת עליי).

 

[inner grin]

ומה לגבי טקסים פרטיים?

אני מסכים לדבריכם, סוליסטית ונטי, אלא שאתם שמים את הדגש (כמו סלסרו) על טקסים ציבוריים או בעלי ממד ציבורי ולא על טקסים אישיים, ספונטניים, שהפרט יוצר לעצמו ורק עבור עצמו. החשיבות בדיון על משמעותם של טקסים אישיים אינה נובעת רק בשל העובדה שאולי המשמעות היותר עמוקה עבור הפרט המבצע אותם נמצאת בהם ולא בטקסים הציבוריים (ואני לא בטוח בכך, לטקסים ציבוריים יש משמעות עמוקה גם כן בעיני פרטים רבים). חשיבות הדיון במשמעותם של טקסים אישיים נובעת מכך שרוב מוחלט של הטקסים שהתפתחו במהלך ההיסטוריה החלו בדיוק כך - פרטים בודדים שיצרו אותם באופן ספונטני ואישי, ורק לאחר זמן עברו תהליך של התמסדות. אפילו טקסים שמבחינה היסטורית ברור מי ייסד אותם (כמו יום השואה או יום הזיכרון, למשל), בסופו של דבר מתבססים על איזשהו טקס, אי שם בעבר, מי ידע באיזה מקום וזמן, כמו הטקס שאותו יצר איש פרטי אחד באופן הכי ספונטני שיש, בכך שהחליט שהוא עולה לקבר של אביו המנוח פעם אחת בשנה - בדיוק באותו היום בו הוא נפטר. לכן, כדי להבין מה משמעותו של טקס עבור הפרט אין לקבל כהנחת מוצא ש"הטקסים בעלי משמעות כי כולם עושים אותם", אלא בדיוק להפך: טקסים הם בעלי משמעות כי אנשים יחידים זקוקים להם ולכן יוצרים אותם, ללא קשר לדת, תרבות, שפה, טריטוריה או עידן. אם נתעלם מהעובדה הזו ייתכן ואנו מתעלמים מצורך נפשי שאולי קיים גם אצלנו.

 

[naty 1]

טקס

עדיין הוא אירוע ציבורי לרוב המביע סאב טקסט שנקבע תרבותית. ובמילונית: (ז') צרמוניה, חגיגה, תכנית, מסיבה, מסדר, גינונים, רשמיות, ריטואל, מנהג. (תודה שצרמוניה נשמע קצת צורם?) זה עדיין לא אומר שטקס לא בנוי על סמממנים שמנסים להתאים לארוע. כשלעצמי מעדיף טקסי ומונית וקוראים אותי נתי.

 

[uri80]

לא לכולם דרושים טקסים גדולים מהחיים

חלקנו חושבים שזה לעיתים בזבוז זמן. משהו חשוב לך? קום ועשה אותו. למה להכביר מילים על כך? למה כל הטררם? עדיין, זו לא נקודה עקרונית כל כך. אם זה כל כך חשוב לאחרים, לא כל כך כואב לי להתחשב בהם.

 

[סלסרו]

החיים שלי לא מלאים בטקסים כאלה

ביום יום. תן דוגמות לאיך החיים שלך מלאים בטקסים כאלה. כמובן שישנם דברים שאני עושה שניתן לראות בהם "טקס", למשל - במעמד מסויים אלבש חליפה למרות שאני לא אוהב חליפות. אפשר לראות בלחיצת יד או אמירת 'לבריאות' למי שמתעטש מעין "טקס". אם כוונתך ל"טקסים" כאלה אז נו, ההשוואה בין כיבוד מעמד או כיבוד נורמה חברתית שמשדרת מחווה או הכרה בינאישית מסויימת, לבין השתתת טקס על מסורת בה אינני מאמין או דוגל בשום זמן אחר בחיי, בטקס שאמור להיות פסגת הטקסים האישים בחייו של האדם הבוגר (ר' כמה ממון נשפך על זה..) - רחוקה.

 

[L i k o]

אני לא רואה גבול ברור בין הטקסים

למיניהם: אפרופו התעטשות: בחדר שממולי יושב עו"ד אנגלי שגם אם אתעטש חצי שעה ברציפות, ימלמל "בלס יו" אחרי כל התעטשות. יש מיליון ואחד טקסים כאלה, החל מהאופן בו אתה אוכל את המילקי שלך (בהתחלה קצפת ואחרי זה שוקולד להבדיל מהשרוטים שמערבבים ואז אוכלים) עובר בקודים של הלבוש, וכלה בטקסי חתונות, בריתות, לוויות וכיוצ"ב. אני לא תופס את החתונה כמו "טקס שאמור להיות פסגת הטקסים האישים בחייו של האדם הבוגר". להגיד לך את האמת, אני לא ממש זקוק לחתונה באופן כללי - שני בגירים שמחליטים לחיות יחד ולגדל ילדים זה בעיני מספיק בהחלט כדי להיחשב משפחה בלי שום טקס. בעיניי זה יותר מחווה לאלה מסביבי שזקוקים לכך. ואם כבר אני מוכן לכל הטאראראם הזה למרות שכהגדרתך "איני מאמין בו", אז להביא איש עטוי שחורין שימלמל כמה מילמולים, זה כסף קטן תרתי משמע.

 

[סלסרו]

אבל.. אבל...

האין לדבר סוף? אין גבול לקונפורמיזם? האם למשל תכנע ללחץ המשפחתי לחבוש כיפה כל הזמן, כי ממילא אתה נכנע ללחץ החברתי ללבוש בגדים, אז למאי נפק"מ עוד פיסת בד על הראש?.. עוד פיפס קטן.. ? לדעתי יש חשיבות גדולה בסמלים. מחד, סמל הרי זה לא התוכן עצמו. זה רק סמל. רק משהו חיצוני, טפל לעיקר. מה זה דגל? פיסת בד צבועה בצבעים. כולה פיסת בד. מאידך, הסמל טומן בחובו עולם שלם. מאחורי פיסת הבד עומדת מדינה שלימה, היסטוריה שלימה, מאבקים, הצלחות, עליות, מורדות, עבר, הווה, עתיד.. עולם שלם טמון בפיסת הבד הזו. בעיניי, האיש הקטן שממלמל מילמולים, ה"פיפס" הקטן הזה, הוא סמל. אז נכון, זה רק סמל. כסף קטן. דבר חיצוני, שולי. למי המילמולים שלו מפריעים? מה משנה איזה כובע הוא לובש ואיזה אורך וצבע החליפה שלו? בסך הכללי הוא לא משחק תפקיד.. לכאורה. אבל זה הענין. הוא כן משחק תפקיד. מאחורי הסמל הזה, מאחורי האקט הסמלי הזה, קיים עולם שלם. זהו סמל טעון, מלא וגדוש. לא הייתי רוצה שביום חתונתי, אכנע לסמל דתי, אורטודוקסי, סמל שאין לי בו כל ענין ורצון, המחזק את ידי אלה הנמצאים מעברו השני של המתרס שבינינו..

 

[uri80]

../images/Emo45.gif האיש וההגיון.

 

[סלסרו]

אגב, לי יש עקרון-עקרון,

לא עקרונצי'ק - לא להיות צבוע, ולא להעמיד פנים. מאחר שאינני מכבד את סמכותם של הרבנים, אינני עושה אקטים דתיים, יהיה זה צבוע להתחתן בטכס רבני רק בכדי לרצות את המשפחה. אם זה יהיה חשוב לה - זו שאלה אחרת לגמרי.

 

[L i k o]

אתה רואה - זה ההבדל בינינו:

אני מכבד את סמכותם של הרבנים לעשות טקסים דתיים שבחרו בכך באופן חופשי. להיפך - בעיני זה המקום הראוי לאנשי הדת: בבתי הכנסת ובטקסים הללו (ולא בהתערבבות היוםיומית במה אנו אוכלים, איך מתלבשים, שלא לדבר על הפלישה של הדת לפוליטיקה).

 

[סלסרו]

בזה אין מחלוקת בינינו

אין לי בעיה עם סמכותם של הרבנים לעשות טכסים לאנשים שבחרו בכך באופן חופשי. כמובן. אני מתנגד לא רק לכפיה המובנת בחוק (שלא ע"ז הדיון), אלא גם ללחץ חברתי/משפחתי. במילים פשוטות: לו הייתי מזמין רב אלי לחתונה, הייתי מרגיש שאני עושה זאת מתוך כפיה.

 

[L i k o]

../images/Emo45.gif

אני מודע לכך שבכל מקרה אני פועל מתוך לחץ חברתי/משפחתי. ועוד פיפס קטן לא יפריע לי. אם הייתי מרגיש כמוך - בטח הייתי נוהג כמוך. מבחינתי להזמין רב זה כמו להזמין קייטרינג. לא ממש פרטים חשובים.

 

[מתלבט13]

לא עדיף אגנוסטיות?

אתאיזם = אני מאמין שאין אלוהים. אגנוסטיות = אינני יודע כלום על אלוהים. אולי יש. אבל אין לזה כל משמעות מעשית. פילוסופים רבים היו אגנוסטיים (דרווין למשל, העדיף אגנוסטיות)

 

[נופל חופשי]

אני ב... אפשרות השנייה

 

[יוצאת מזה]

היא בת 22-23...

ונראית בת 30, אבל עזבו, זה פרט שולי

) בקשר לחופה וקידושין?? אולי כדי לכבד את אמא ואבא...

 

[מחממנוע]

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!

 

[יוצאת מזה]

זה רק אני או ש...

מחממנוע כותב מזל-טובים באופן שיטתי...?