חשיבה ושפה

[arielii]

חשיבה ושפה

היכן ניתן למצוא דוגמאות או דיונים בנושא "מי קודם למי או מי מעצב את מי? החשיבה את השפה או להיפך?" קראתי שתי דומאות בקישור כאן לפי היפותזת ספיר-וורף. אודה למי שיוכל להרחיב.

 

[מרחפת בין העולמות]

אני גם אשמח לקישורים בעניין!

נושא מרתק.

 

[מרחפת בין העולמות]

מוסיפה משהו שמצאתי

לפני כמה ימים..

 

[arielii]

יש לי את שניהם-

אלך לדפדף ולחפש, אבל לא נראה לי שהוא מעמיק יותר מכך, כמו למשל ע"פ ההיפותזה של ספיר-וורף

 

[arielii]

יש לי את שניהם-

אלך לדפדף ולחפש, אבל לא נראה לי שהוא מעמיק יותר מכך, כמו למשל ע"פ ההיפותזה של ספיר-וורף

 

[nehud]

על חשיבה שפה ושקט

על פי הפילוסוף הסיני לאו צא אילו יכלה הייתה ההוויה להתאים לדמותם של המילים, הייתה ההוויה מובנת רק למעטים המקשיבים למילים, היות שלא ניתן לבטא אותה, ההוויה נמצאת רק למעטים המקשיבים לדממה הדממה נשמעת אם שוכחים את כל מה שנלמד, לא ניתן לשכוח את מה שנלמד כאשר קיים: חשש משגיאות ופחד מפני אובדן, כאשר משתחררים משגיאות, מאובדן ומוות באה ההבנה המיוחדת עצמה: באהבה אהוד

 

[סינתטית אפריורית]

לוודוויג ויטגנשטיין

עסק בפילוסופיה של הלשון . בספרו הטרקטטוס יש שם משפט מפורסם: "על מה שעליו לא ניתן לדבר, אודותיו יש לשתוק". כלומר - עפ"י ויטגנשטיין ניתן לפרש שאין מחשבה מחוץ ללוגיקה - שגבולות השפה (הגבול בין מה שהוא בעל מובן לבין מה שהוא חסר מובן) שורטטו מתוך השפה, ולא מחוצה לה. דרך אחרת לפרש משפט זה היא שפילוסופיה הוא דבר שלא ניתן לדבר עליו כלל (כלומר הוא תחום ריק מתוכן, ולמעשה אינו תחום כלל, אלא רק אשליה של תחום). הטרקטטוס היכה גלים וזיעזע טאבויים בדברו על המדע , שפה , לוגיקה ועולם המחשבה בהקשר לשפה. יש לו ספר מרתק נוסף שנקרא - "חקירות פילוסופיות" ששם ויטגנשטיין מצביע על השפה הטבעית כמדיום הטבעי למחשבה - שבו טבעי לחשוב, שבו אנחנו איננו מאבדים את דרכנו בדרך כלל - אך גם כמקור לשאלות פילוסופיות. שם הוא בהחלט דן בשאלה מה קדם למה . ממולץ לקרוא אותו , הוא מביא דוגמאות מאוד ברורות מהשפה האנושית עד כדי לוגיקה צרופה שלעיתים (כמה שזה ישמע אבסורדי) קשה להבינו ולרדת לסוף דעתו. מרתק.

 

[arielii]

יש לי את שני הספרים

אלך לדפדף ולחפש, אבל לא נראה לי שהוא מעמיק יותר מכך, כמו למשל ע"פ ההיפותזה של ספיר-וורף

 

[arielii]

יצאו הודעות כפולות בטעות...